כשאנחנו מתקדמים לאורך הנהר, או במעלה הרכס, אנחנו מזהים משגרי רקטות רבים, אמצעי לחימה, ומעל ראשינו – ירי טילים טקטי. ברגע כזה, אני חושב לעצמי כמה חשוב שאנחנו כאן ומה כל זה אומר", אומר מפקד חטיבת גבעתי, אלוף-משנה נתנאל שחם, ומתאר לראשונה את תחושותיו במהלך המבצע לכיבוש הבופור.
בימים אלה, הוא יצא עם כוחות גבעתי למבצע לטיהור הכפרים זוטר אל-שַרְקִייַה וזוטר אל-עַ'רְבִּיַּה, במהלכו היו הראשונים לחצות את נהר הליטאני והשתתפו בכיבוש רכס הבופור ונחל סלוקי – יחד עם דיוויזיה 36, חטיבת הקומנדו וחטיבת המצנפת.
"השלב הראשון היה ההכנה של המעברים בנהר הליטאני", מתאר מפקד החטיבה את תחילת המבצע. הדבר כלל מאמצים הנדסיים נרחבים לטיהור הסבך ויישור השטח התלול, ובניית מעברים מעל הגשר עבור הכוחות. במקביל, לאחר שהכוחות התבססו בשטח, החלו לטהר אותו ממחבלים ולהשמיד תשתיות חיזבאללה שהוטמעו בו. שלב זה כלל גם מפגשים פנים-אל-פנים עם מחבלים.
לאחר שהמעברים מעל הנהר היו מוכנים, החלה חצייה מהירה ופריצת הצירים בהם לחיזבאללה היה נוכחות משמעותית. "עברנו במהירות לצד השני, ולרגלי הרכס", מספר אלוף-משנה שחם, "אבטחתי מיד את השטח, כולל טיהור הכפרים והשמדת התשתיות בתוכם, וכן מוצבי חיזבאללה שלמים, שהכילו יכולות טילים טקטיים ונגד טנקים נרחבות, שאותם ארגון הטרור השתמש בהם רבות בחודשים האחרונים". זה היה שלב מהיר, שאפשר כניסה משמעותית יותר של כוחות, בדרך לכיבוש הבופור וסלוקי.
ואכן, בתוך ימים ספורים, הלוחמים שלנו השלימו את המשימה. "לעמוד שם, על פסגת הרכס, לצד כל הכוחות שהשתתפו, עורר רגשות מעורבים", מודה המפקד, "גם במבט לאחור על הקהילות הצפוניות שאנו מגנים עליהן, אך גם לזכור ולחשוב על אותם לוחמים אמיצים שנפלו בדרך לשם".
כעת, המאמץ העיקרי מתמקד בטיהור השטח ממחבלים, וכן בזיהוי והשמדת נכסים אסטרטגיים של חיזבאללה בתוכו. עד כה, בוצעו למעלה מ-100 תקיפות בסיוע חיל האוויר, וכ-20 מחבלים נוטרלו, לצד מאות אמצעי לחימה שאותרו בבתים אזרחיים באזור. במקביל למאמצי הלחימה, בתוך ימים ספורים מתחילת המבצע, כבר הוקמו צירים לוגיסטיים למשאיות והאמרים כדי לענות על צרכי הכוחות הפועלים שם.
ובברגעים כאלה, של לחימה אינטנסיבית בשטח אויב, תפקידו של אלוף-משנה שחם כמפקד חטיבה מתחדד אף יותר. "כמו כל מפקד קרבי, המשימה שלי היא לדחוף את האנשים שלי להישגים. והמקום שלי חייב להיות בחזית. לדחוף אותם קדימה. גם ברגעים קשים, כשאנו מאבדים לוחמים אמיצים בקרב, אני עומד איתם בחזית, נלחם לצידם, איתם במגעים, בפינוי הפצועים. ואני נכנס לעזור. זהו תפקידי כמפקדם".
בשנתיים האחרונות, פעילות חטיבת גבעתי התמקדה בעזה וביישובי עוטף עזה. עבור החטיבה, שהובילה את הלחימה בתוך הרצועה, עם נוכחותה המתמדת באזורי הפיקוד, המעבר לצפון אינו רק עניין של גזרה חדשה. כעת, נאלצו להסתגל במהירות לשטח פחות מוכר, שינוי חד. "ידענו למה אנו נכנסים, והכנו את עצמנו לשינוי ולאתגר הזה, להגיע מוכנים ככל הניתן".
בין הלחימה בעזה לתחילת הפעילות הקרקעית בלבנון, כל הגדודים הספיקו להתמקם בעמדות הגנה בצפון. "במהלך התקופה הזו", מדגיש המפקד, "לא ויתרנו על שום אימון, שום תרגיל, או הכנה לשטח החדש. למדנו את אופי האויב ואת הלחימה שנפגוש, תרגלנו אותם, והטמענו לעומק את השינויים בכל החטיבה".
וכך, לפני כחודשיים, לוחמי גבעתי, מפקדיהם, חייליהם וצוותי המטה הגיעו לאזורי ההתכנסות ומרכזי הפיקוד, לרגעים האחרונים לפני חציית הגבול. גם עבור אלוף-משנה שחם, זו הייתה אבן דרך משמעותית: "לפני שאני מפקד חטיבה – אני לוחם, ואני זוכר את התחושות של לוחם ברגעים כאלה. ידעתי שאני אחראי על אלפי החיילים שעומדים מולי. ואני קם בבוקר והולך לישון בלילה עם המחשבה הזו בראש, וגם עכשיו, כשאנו משיגים הישגים כה גדולים, זה מה שמניע אותי".
