קורס "חובש-מחלץ" של פיקוד העורף מכשיר את כלל אנשי הרפואה בצה"ל ברפואת חילוץ מתקדמת – בשבוע אחד בלבד. בין אם מדובר בחובשים, פראמדיקים, אחיות או רופאים, בין אם בשירות מילואים רגיל, מחטיבות חי"ר או מחיל האוויר.
במהלך הקורס, כמו זה שהסתיים לאחרונה, כ-30 חניכים התמקדו במתן מענה לפציעות ייחודיות, פעולה בסביבת מפגעים של קריסה ותנאי שטח מורכבים. "מתן טיפול באתר הרס שונה מאורות מטיפול בכל מצב אחר", מציין רס"ר י', מדריך רפואת חילוץ בקורס. "אנו נדרשים להתחשב במשתנים רבים כמו טראומה, עזרה ראשונה פסיכולוגית ותפקוד גם מתחת לקרקע".
"בניגוד לקורסי חובשים קרביים וקורסים אחרים בבה"ד 10, המתמחים בטיפול בחיילים ובחבריהם, רפואת חילוץ דורשת היכרות עם כלל שכבות האוכלוסייה והתאמת הטיפול הרלוונטי אליהן", הוא מפרט. "חניכי 'חובש-מחלץ' מתרגלים מתן סיוע לילדים, קשישים או אנשים עם רקע רפואי קיים".
אתגר משמעותי נוסף, כפי שצוין, הוא הסביבות החלליות והתת-קרקעיות באתרי הרס, הדורשות כניסה זהירה, לעיתים זחילה: "הקושי הבסיסי הוא שהפצוע לא ניתן לפינוי מיידי. לכן, אנו חייבים לשכלל את עבודת הצוות והתקשורת, שכן לא כל הציוד הרפואי יכול להגיע פיזית אל המטופל ולהעריך את המצב כנדרש. אך גם כשחשוך והאוויר מחניק – אנו ממשיכים בכל הכוח ומעניקים טיפול ראשוני מהיר".
השבוע מסתיים בתרגיל אירוע רב-נפגעים (IRAN) באתר הרס בקיבוץ זיקים. התרחיש: פגיעת טיל במבנה עירוני. "המשתתפים סורקים את השטח, מאתרים לכודים, מעניקים סיוע רפואי ראשוני למניעת הידרדרות, ולאחר מכן ממיינים אותם לפי דחיפות", מעיד רס"ר י'. "עדיפות הפינוי נקבעת על פי מספר פרמטרים, לא רק חומרת הפציעה – הם מתחשבים במורכבות החילוץ ובמשאבים הרפואיים שניתן להביא אל הלכוד במצבו".
לאחר מכן, נדרשים לאסוף את המחולצים ולהעבירם לטיפול מעמיק – ולהחליט האם להזמין מסוק או אמבולנס, ולאיזה בית חולים הכי מתאים לפנותם.
"IRAN הוא מצב קשה ומורכב", מצהיר רב"ט ר', חניך בקורס וחובש בגדוד תבור, בנוגע לתרגיל הסיום. "בתחילה, כל הכוחות מתכנסים למציאת כל הלכודים. צועקים, סורקים, מרכזים דיווחי מצב. ואז צריך להחליט מי מפונה מתי, על מי מרכזים את מאמץ החילוץ עכשיו – יש המון שיקולים שבזמן הקריטי יכולים להציל חיים".
התרגיל נמשך שעות רבות, מהבוקר ועד הלילה, ומקיף את כל הנלמד במהלך השבוע: "החלק שלנו לא נגמר בטיפול הראשוני, מכיוון שהאמבולנס לא יוכל להגיע ולפנות את הפצועים תוך מספר דקות. דווקא בגלל זה, באחריותנו לחשוב לטווח ארוך, להעריך ולתכנן כמה זמן ייקח הפינוי – תוך כדי תנועה".
מעבר לעבודה המעשית, IRAN דורש חוסן מנטלי ונכונות רגשית גבוהה. "פחד ולחץ יכולים להשפיע על הטיפול הפיזי, לכן ברגעים אלו, התגובה שלנו הופכת גם לפסיכולוגית", היא מדגישה. "תרגלנו טיפול באנשים עם מוגבלויות, קשיים וחרדות – דברים שחשוב לדעת כיצד להתמודד איתם בעת טיפול באירועים הכוללים את האוכלוסייה האזרחית".
במהלך הקורס, החניכים מדמים גם נפגעים בעצמם, לתרגול של חובשים אחרים, ובכך מטפחים אמפתיה והבנה עמוקה יותר כלפי אלו שחייהם בידיהם: "לחוות את הסיטואציה מהצד השני, דרך עיניים אחרות, אלו שעבורם אתה בסופו של דבר עושה זאת, משנה הכל. הפרספקטיבה הרחבה משפרת את הביצועים ומגבירה את המוטיבציה".
במסגרת השבוע, החובשים עוברים שינוי תפיסתי בנוגע לקבלת נפגע וטיפול רלוונטי. "מצבם של המטופלים תמיד דינמי ולא פשוט. דברים יכולים להשתנות ברגע: המצב יכול להחמיר, ויכולות להיות פציעות נסתרות נוספות וסיבוכים", מציין רס"ר י'. "במיוחד בתוך ההריסות, כשהלכוד עשוי להיות מכוסה באבק או לא נראה במלואו, תמיד חשוב להמשיך לבנות את התמונה השלמה, לחבר נקודה אחר נקודה, ולבצע הערכות נוספות".
לאחר התרגיל המסכם, כאשר כל הנפגעים חולצו, החניכים קיבלו את תעודת 'חובש-מחלץ', סיכה ותג מיוחד.
אך מעבר להכשרה החשובה, החובשים והפראמדיקים מגיעים עם ניסיון רב מחזיתות הלחימה בשנתיים האחרונות. "לצערי, במלחמה נתקלנו לא פעם במצבים הדורשים טיפול מהיר ומדויק באתרי הרס", מציין רב"ט ר'. "דווקא בגלל זה, הקורס כל כך חשוב – במיוחד לצוותים הרפואיים, שתפקידם להציל ולסייע, בכל מקום".
