בית המשפט העליון נתן לממשלה חודשיים להחליט כיצד תחקור את הכשלים סביב מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ודחה לעת עתה את הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיידית.
בפסק דינה מיום שני, הרכב השופטים קבע כי על הממשלה להציג תוכנית חקירה קונקרטית עד ה-1 ביולי, והביע תסכול מכך שלא הושק תהליך רשמי יותר משנתיים לאחר המתקפה. "זה כבר מזמן הגיע הזמן להתחיל לחקור את האירועים", כתבו השופטים, והזהירו כי היעדר בהירות מתמשך "מעלה קשיים משפטיים ניכרים".
ההחלטה ניתנה בתגובה לעתירות שדרשו חקירה ממלכתית עצמאית של המתקפה והאירועים שקדמו לה. למרות ביקורתו, בית המשפט נמנע מהתערבות ישירה. "הממשלה מקבלת שיקול דעת רחב כיצד לממש את החובה המוטלת עליה", נאמר בפסק הדין.
יחד עם זאת, השופטים הבהירו כי הם מצפים להתקדמות. "מצאנו לנכון בשלב זה לאפשר לממשלה תקופת הארכה של כחודשיים, בתקווה שתמצא בקרוב מסגרת מתאימה... שתזכה לאישור ציבורי רחב", כתבו.
פסק הדין התייחס גם לוויכוח משפטי מקביל בנוגע לסמכות בית המשפט בעניין. נציגי הממשלה וחלק מתומכיה טענו כי החלטות בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית אינן נתונות לפיקוח שיפוטי. השופטים דחו עמדה זו, וקבעו כי על פי פסיקות קיימות, בית המשפט מוסמך לבחון החלטות כאלה, גם אם שיקול הדעת של הממשלה נותר רחב.
מתיחות סביב הנושא ניכרה במהלך דיון בשבוע שעבר, שהופסק לאחר שמפגינים ניסו להיכנס לאולם בית המשפט. הדיון הופסק זמנית מטעמי אבטחה לפני שהתחדש.
במהלך אותו דיון, עורך דין מטעם הממשלה טען כי התנאים הנוכחיים, כולל שיקולים צבאיים מתמשכים, הופכים את הקמת חקירה רשמית למוקדמת מדי. "עדיין לא הגיע הזמן להקים ועדת חקירה", אמר עורך הדין מיכאל רבילו, והוסיף כי עדיפותה של ישראל חייבת להישאר "ניצחון בלחימה בכל החזיתות".
מספר שופטים קראו תיגר על עמדה זו. "כמה שנים אפשר לחכות?", שאל אחד, בעוד אחר ביקר את היעדר כל מאמץ חקירתי עד כה, ואמר: "כרגע, אנחנו לא חוקרים בכלל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה "מוטה פוליטית". ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול לפיהן. הממשלה הציעה ועדה חלופית המורכבת ממונים פוליטית. האופוזיציה החרימה פעילויות בכנסת הקשורות ליוזמה זו.
צה"ל פרסם סדרת תחקירים פנימיים מפורטים הבוחנים כיצד כ-5,000 מחבלים מחמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני הצליחו לפרוץ ליישובים ישראליים ולכבוש עמדות צבאיות. עם זאת, התחקירים הצבאיים מתייחסים רק לסוגיות מבצעיות, מודיעיניות ופיקודיות – ולא להחלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני.
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים ואזרחים זרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. רובם שוחררו בסדרת עסקאות עם חמאס כחלק מהפסקת אש.
ועדת החקירה הממלכתית האחרונה של ישראל חקרה את מותם של 45 בני אדם בדריסה בהר מירון ב-2021. הוועדה הטילה בסופו של דבר על נתניהו אחריות אישית ב-2024.
