ועדת צעירים ישראלים דנה בעליית יוקר המחיה; בעוד שמחירי המזון ברחבי העולם ירדו, המחירים בישראל עלו

​הוועדה המיוחדת לענייני צעירים, בראשות ח"כ נעמה לזימי (העבודה), התכנסה ביום שני לדיון המשך בנושא יוקר המחיה, ובפרט מחירי המזון. יו"ר הוועדה ח"כ לזימי אמרה: "ישראל היא כיום המדינה היקרה ביותר ב-OECD מבחינת מחירי מזון. המחירים בישראל עולים – בעוד שהם יורדים בעולם. הממשלה נכשלה בתפקידה לשמור על איכות החיים בישראל. ביולי 2023, ישראל דורגה במקום הראשון בעולם המפותח מבחינת יוקר המחיה. במגזר המזון, הפערים ביחס לעולם גדולים במיוחד – סל מוצרי המזון בישראל יקר ב-36%, בממוצע, מאשר במדינות ה-OECD. במזונות בסיסיים, הפער מגיע ל-73%. הסיבה אינה נעוצה בעלויות הייצור, אלא במבנה שוק מרוכז וחוסר פיקוח אפקטיבי."
 
בת-חן רוטנברג ממרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרה כי בשבע השנים האחרונות, מדד המחירים לצרכן (מדד המחירים לצרכן) עלה ב-18.9%, מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עלה ב-22.8%, מדד מחירי הירקות הטריים ב-32% ומדד מחירי הפירות הטריים ב-53.5%. מדד מחירי המזון היה יציב בין 2018 לתחילת 2021, ולאחר מכן נרשמה עלייה, בין היתר עקב חסמי אספקה כתוצאה ממשבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, וכן עלייה במחירי תשומות מיובאות, כגון זרעים ומזון לבעלי חיים, עקב פלישת רוסיה לאוקראינה. מאז פרוץ המלחמה, מדד מחירי המזון עלה בקצב מהיר יותר ממדד המחירים לצרכן. מדדי מחירי הפירות והירקות הטריים תנודתיים, ונתונים להשפעות אקלים ומחסור בעובדים.
 
מינואר 2022 עד יוני 2025, מדד מחירי סחורות המזון העולמי ירד בכ-5.7%, לעומת עלייה של 13.2% במדד מחירי התפוקה של תעשיית המזון בישראל ליעדים מקומיים, עלייה של 16.3% במדד מחירי הצרכן של המזון בישראל, ועלייה של 10% במדד מחירי התשומה של ענף החקלאות בישראל. רוטנברג ציינה כי המדד העולמי נמדד בדולרים, בעוד שהמדדים בישראל נמדדים בשקלים, ולכן שינויים בשער השקל יכולים להשפיע.
 
דרור שטרם, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי (IIP), אמר כי עד לפני 15 שנה, ישראל הייתה פחות יקרה מחו"ל – ומאז אנו הופכים יקרים יותר בכל השוואה ל-OECD, וזאת אינה מוסברת בעליית התמ"ג. האשמים העיקריים, לדבריו, הם היצרנים ורשתות הקמעונאות, ששתיהן פועלות כמונופול. שטרם הציע להכריז על המונופולים העיקריים הפועלים בשוק ייצור המזון, ולחייבם להציג נתונים פיננסיים בנוגע למונופולים שלהם. הוא הציע עוד לקבוע כי פער של יותר מ-20% ביחס למוצרים זהים או דומים באיחוד האירופי ייחשב כמחיר בלתי הוגן, ואמר כי יש לפעול לפירוק מונופולים.
 
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון השיב: "הממשלה נלחמת ביוקר המחיה ללא הצלחה, ורפורמת הייבוא החדשה עדיין לא הניבה תוצאות. זו משימה סיזיפית, ארוכה ומתמשכת. אנו מאמינים בתחרות – וככל שנסיר יותר חסמים לתחרות, כך יירדו המחירים."
 
מזכ"ל התאחדות האיכרים בישראל אורי דרמן אמר כי מדובר בשולי הרווח [של הקמעונאים] שיוצרים את המחירים הגבוהים, ויש לטפל בהם.
 
איתמר אביטן, ראש אגף אסטרטגיה בהסתדרות, אמר שיש לנקוט ב"צעדים אגרסיביים" נגד מונופולים, ואז לאפשר לשוק לפעול באופן תחרותי.
​