ועדות הבריאות והביטחון הלאומי מקיימות דיון משותף על אלימות נגד צוותים רפואיים בבתי חולים

​ועדות הבריאות והביטחון הלאומי קיימו דיון משותף בנושא אלימות נגד צוותים רפואיים בבתי החולים.
 
בדיון, יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי (ש"ס) אמר: "לאורך זמן הועלו רעיונות שונים להתמודדות עם תופעה נוראית זו. ננסה למצוא פתרונות מעשיים, ונושא התקציב הוא כמובן גורם מרכזי. נתמקד באלימות נגד צוותים רפואיים בבתי חולים כלליים כדי לטפל בנושא באופן מלא".
 
ח"כ משריקי ציין כי הוא מקדם בימים אלה הצעת חוק להקמת מנגנון להטלת קנסות מנהליים על אלימות מילולית או פיזית נגד צוותים רפואיים, במטרה לאפשר תגובה מהירה ויעילה – עוד לפני סיום ההליכים הפליליים. "זהו צעד הכרחי שיאפשר להעניש מיידית תוקפים וליצור הרתעה, מבלי להמתין להליכים משפטיים ארוכים", מסר.
 
יו"ר ועדת הביטחון הלאומי ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אמר: "כאילו שלא מספיקים לנו ארגוני הפשיעה והמלחמה – אנחנו צריכים להתמודד גם עם אלימות בבתי החולים. זה קורה במגוון רחב של האוכלוסייה, ולאחרונה למדתי שמעורבים בכך גם מחבלים שאנשי צוות מסרבים לטפל בהם. זה משהו שאנחנו חייבים לטפל בו. בית חולים אינו שדה קרב".
 
ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) אמר: "אני מקבל תלונות רבות מאנשים. בית החולים אמור להיות המקום הבטוח והמבודד ביותר, כי הוא נועד לעזור לאנשים. אבל כשנכנסים היום לחדר מיון, רואים יותר מאבטחים מאשר רופאים. לא כולם אלימים – יש אנשים נורמטיביים שרואים את יקירם סובל נוראות, ובגלל מחסור בצוות ובציוד, אף אחד לא בא לעזור. הבעיה היא מחסור ברופאים, לא מחסור במאבטחים".
 
סמנכ"ל משרד הבריאות ד"ר צפי מנדלוביץ' השיב: "במחלקות פסיכיאטריות הגדלנו את מספר המאבטחים. במתקנים רפואיים קהילתיים פועל פיילוט של מאבטחים ניידים שאמורים להגיע תוך ארבע עד שבע דקות לטפל באירועים. בבתי החולים עבדנו ליצירת בסיס לפתרונות ארוכי טווח: אספנו נתונים כדי להבין כמה אירועים מתרחשים, מתי, ומה הפירוט שלהם. הצבנו גם שוטרים בחדרי מיון. אנו בקשר עם משרד האוצר כדי להבטיח מימון להוספת שוטרים נוספים לבתי החולים".
 
ד"ר מנדלוביץ' הודה בקשיים משפטיים בהגדלת קנסות, והסביר כי "ההליך המשפטי ארוך מאוד וכמעט לעולם אינו מסתיים בהרשעות", ולכן קנסות מנהליים יעילים מאוד. עם זאת, יוזמה זו טרם התקדמה בשל מכשולים משפטיים. אתגר מרכזי נוסף, לדבריו, הוא מחסור במאבטחים, שנוכחותם לבדה מהווה הרתעה, אך גיוסם נותר קשה.
 
בני קלר, ראש אבטחה בבית החולים רמב"ם, אמר כי האלימות רק מחמירה. "קשה להתמודד עם האדם הממוצע שפתאום מאבד שליטה, כי הוא בדרך כלל צודק", אמר. "אבל לפעמים מגיעים עשרות ואף מאות בני משפחה, הדורשים להיכנס לחדר הניתוח או להגיע למיטת החולה. חייבים להגדיל את מספר המאבטחים, להגדיר את התפקיד כ'תעסוקה מועדפת', להוסיף לפחות שני תקני שוטרים נוספים בחדרי מיון, ולהעלות את הקנסות על אלימים".
 
ד"ר אירית מריטק, ראש שירות פסיכיאטריה דחופה ברמב"ם, ציינה כי מספר האנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית עקב המלחמה גדל, מה שמקשה על הטיפול במקרים כאלה.
 
מנהל בית החולים בנצרת פרופ' פאהד حکים טען כי נוכחות שוטרים ומאבטחים מהווה הרתעה חזקה, ואמר כי רופאים ומאבטחים מסתתרים לעיתים בחדר המיון בשל אירועי אלימות.
 
עו"ד יפעת רבה, פקידה ממשרד המשפטים, דנה בקשיים המשפטיים והראייתיים בהרשעת מבצעי אלימות, והציעה כי סגירת תיק פלילי תותנה בתשלום קנס כספי – לא קנס מנהלי – כדי לא להפחית מחומרת העבירה.
 
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה בהסתדרות הרפואית, אמר: "ה'רעב' של מערכת הבריאות גורם לתורים ארוכים ועומס רב – אך אין בכך כדי להצדיק אלימות נגד צוותים רפואיים. ברוב המקרים, תלונות אינן מוגשות, ואף צוותי האבטחה מהססים להגישן. עלינו לחזק ולשפר את תרבות הדיווח. אני מזהיר שאנו על סף צונאמי של בריאות הנפש עקב המלחמה, ועלינו להבטיח שהטיפול יישאר מכבד ומקצועי".
 
לסיכום, משרדי הבריאות והאוצר הונחו לפעול להגדלת מספר תקני השוטרים בבתי החולים על מנת לספק אבטחה מסביב לשעון. יו"ר ועדת הבריאות ח"כ משריקי אמר: "אין חלופה ליצירת הרתעה ברורה ומיידית למקרי אלימות במוסדות רפואיים. לכן, נבחן קידום חוק שיאפשר הטלת קנסות מנהליים על סוגים מסוימים של עבירות אלימות, בתיאום עם משרד המשפטים והמשטרה. משרד הבריאות חייב גם לוודא שכל אירועי האלימות בבתי החולים מתועדים ומדווחים".
​