הודעת הכנסת • 13 באוגוסט 2025
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת התכנסה היום (שלישי) לדיון ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית), בנושא עיכוב הליכי תכנון בעיר נשר עקב מיקומו של קבר עז א-דין אל-קסאם.
יו"ר הוועדה ח"כ קרוייזר דרש מעיריית נשר ונציג רשות מקרקעי ישראל לבחון את השטח וסמכויותיהם לגביו, ולבחון את מיקום האוהל במקום לצורך הוצאת צו הריסתו. ח"כ קרוייזר ביקש גם מהמשטרה לבחון את תוכן השלט העומד במקום כדי לוודא שאין מדובר בהסתה נגד אזרחי מדינת ישראל. "נוודא שבעלי הקרקעות יוכלו לממש את זכותם על הקרקע. משטרת ישראל צריכה לספק ביטחון מלא לפיתוח הצפון", אמר ח"כ קרוייזר. יו"ר הוועדה הוסיף: "לצערי, הטרוריסט הארור הזה שקבור שם בשטח מדינת ישראל, על אדמת מדינה, הפך לאתר עלייה לרגל לארגוני טרור ותומכי טרור. נסיר את קברו ונמחק את הכתם המוסרי והאתי הזה".
לאחר הדיון הפתוח בוועדה, התקיים דיון חסוי בהשתתפות גורמים ממשרד הביטחון והשב"כ, במטרה לדון באפשרות להוצאת שרידי המחבל מהקבר ושימוש בעצמותיו של אל-קסאם כקלף מיקוח לצורך החזרת החטופים.
השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) פנה לראש עיריית נשר רועי לוי: "אני יודע כמה הנושא הזה חשוב לך וכמה הוא יקר לליבך. משטרת ישראל מקיימת את החוק. הבעיה ברורה והיא פוגעת בפיתוח העיר. אין אפליה תחת ידי, אנו הורסים בכל מקום שיש הפרת חוק. יחד עם רמ"י, נביא להסרת קברו של הרוצח ההמוני. מחבלים ורוצחים לא יעבירו מסרים כאן גם לאחר מותם".
ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): "קבר הרוצח ההמוני הזה נמצא בלב מדינת ישראל וקבר זה הפך לאתר עלייה לרגל. זו מדינה שנאחזה בטירוף, כי דבר כזה לא יהיה קיים במדינה שרוצה לחיות". היא קראה להשתמש בהסרת הקבר כקלף מיקוח להחזרת החטופים.
ראש עיריית נשר רועי לוי הסביר: "סיפור קברו של עז א-דין אל-קסאם בנשר מתחיל בשנות ה-30. זה היה רוצח המונים שרצח יהודים לפני קום המדינה. הדיון שלנו כאן הוא על שני דברים – זה על בית קברות מוסלמי, ואנו נכבד את הקברים הללו ואת רגשות הדתות האחרות, וזה על הווקף, שמנסה להשתלט על שטחים שלא נמצאים במפות. מנגד, קבור שם רוצח המונים, ובית הקברות עורר מאבק עצום בשנות ה-60. בסוף מדינת ישראל נכנעה ובנתה שם גשר על הקברים הללו. הכניעה לא התחילה עכשיו, אלא בשנות ה-90".
לוי הוסיף: "לא ייתכן שיהיה קבר של רוצח המונים בעיר נשר, שיש לה שורשים עמוקים בציונות ובמדינת ישראל. הקבר הזה צריך להיעלם מעיר נשר. אנו אמורים לבנות תיכון, שעבורו כבר קיבלנו אישור ממשרד החינוך; קיבלנו קרקע מרמ"י ואנו אמורים לבנות תיכון. הווקף מתנגד לבניית בית הספר ולבקשות היתרי הבנייה שהגשנו, כי יש שם דרך גישה והם החליטו שיש שם קברים. צריך להיות ברור מה שלנו ומה שלהם, ומה שאין שם צריך להיות משווק".
סמי אשור, תושב נשר ובעל הקרקע בחלק הצפוני: "אני הבעלים של חלקה, בבעלות פרטית, שקניתי כדין מרשות מקרקעי ישראל. למדתי על הבעיה כשנאמר לי שהווקף רוצה להשתלט על הקרקע. פניתי לכל הערכאות המשפטיות, והבית משפט נתן להם אולטימטום באוקטובר 2020. ניסינו בכל מיני דרכים לממש את זכותי לבנות שם, באמצעות משטרת ישראל והשב"כ. הבאתי קבלן ועובדים, ופרץ מהומה שלא פחדתי ממנה, אבל ביקשו ממני לעזוב, למרות שחשבתי שיש לי גיבוי של הצבא והשב"כ. כל מה שקניתי זה חלקה של 10 דונם ואני לא מצליח לקדם את הפיתוח שלה. אני רוצה לממש את זכותי לבנות על החלקה שלי, שקניתי לפני 10 שנים. אני מבקש לגדר את השטח ואת דרך הגישה, ומשם להמשיך בפיתוח הקרקע".
יוסף חדאד, מנכ"ל "ביחד-נפש אחת", השמיע קטע אודיו בערבית וציטוט של עז א-דין אל-קסאם שאומר כי זהו ג'יהאד, ניצחון או מוות של שהיד. "זהו ההיסטוריה של הטרוריסט הארור שקבור בנשר, במדינת ישראל. זה אותו אדם שלפני 676 ימים, מחבלים על שמו ועל דמותו פלשו למדינת ישראל וטבחו, חטפו ואנסו ישראלים. הם רצחו יהודים וערבים וחטפו ערבים ויהודים בשם עז א-דין אל-קסאם. […]".
השר לפיתוח הנגב, הגליל והרשות הלאומית למאבק באלימות, ח"כ יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית): "זהו טרוריסט ארור שיש על שמו חטיבות, ובנשר יש אתר עלייה לרגל לקברו. אני מוכן לסייע בכל נושא".
תומר פרידמן מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י): "יש תוכנית מאושרת לחלקה 188 – שטח לפארק עסקים מטרופוליני, מכוחה ניתן לבצע פיתוח. אם הרשות המקומית רוצה לפתח את הקרקע, אנו ברמ"י נפעל לסייע. לגבי הקרקע הפרטית, אני מניח שמשטרת ישראל תעשה את עבודתה. אם צריך להוציא צו, נוציא גם צו לפירוק האוהל". ראש עיריית נשר אמר כי ישמח מאוד אם רמ"י תשוק את הקרקע.
נציג משרד המשפטים עו"ד רוסלאן עות'מאן: "אוכפי בנייה בלתי חוקית הם או הוועדות המקומיות או היחידה הארצית לאכיפת חוקי תכנון ובנייה, שנמצאת כיום תחת המשרד לביטחון לאומי ומבצעת אכיפה ברמה הארצית. כל מקרה ייבחן לגופו".
עו"ד כפיר יעקב ממשרד הפנים: "התבקשנו לתת חוות דעת בנוגע לסוגיית [ההלכה] האסלאמית של העברת קבר. יש אימאמים במשרד הפנים, אך הם אינם מלומדים משפטיים מוסמכים. נעבוד על גיבוש חוות דעת משפטית מוסלמית, ונגיש אותה לוועדה".
