ועדת ביקורת המדינה דנה בדוח מבקר המדינה על טיפול הממשלה ביישובי הצפון בזמן המלחמה; ח"כ לוי, היו"ר: לדוח כה חמור, ראש הממשלה צריך להגיע אישית למתן תשובות

​ועדת ביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), התכנסה ביום רביעי לדון בדוח מבקר המדינה בנוגע לטיפול הממשלה ביישובי הצפון בזמן מלחמת "חרבות ברזל". הדוח הצביע על כשלים משמעותיים בהכנות הממשלה ובתגובתה בתחום האזרחי-כלכלי, כולל עיכוב מתמשך בניסוח החלטות ממשלה, כשלים בהפעלת מערכת החינוך, והיעדר מענה יעיל לשיקום ופיתוח היישובים.
 
במהלך הדיון, מבקר המדינה הציג דוח חמור נוסף, שמצא כי כשלים דומים נחשפו גם במבצע "אריה מתעורר" נגד איראן, לאחר שישראלים רבים פונו מבתיהם. בדוח, האחריות הוטלה על הדרג המדיני כולו – ובפרט על ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו (ליכוד) – על אי-הבטחת מענה הולם לכשל יסודי זה, שהיה ידוע עוד ממלחמת לבנון השנייה.
 
יו"ר הוועדה ח"כ לוי אמר: "בדוח זה הוטלה אחריות ישירה על ראש הממשלה ועל מנכ"ל משרדו דאז, יוסי שלי. העיכובים המתמשכים בקידום תוכניות רב-שנתיות לשיקום ופיתוח היישובים, הכישלון בניסוח הצעות להחלטות במשרד האוצר לתקצוב השיקום, והעברת אחריות שרייות תכופות – כל אלה מתוארים בדוח באופן ברור ומדאיג.
 
"ראיתי לנכון, לאור העובדה שראש הממשלה מוזכר בדוח באופן ישיר כאחראי, לזמנו לדיון כדי להגיב בנושא. שלחתי מכתב למשרדו כבר ביוני. לא רק שלא קיבלתי מענה ממשרדו או מנציגיו, אלא שאף נציג ממשרדו לא טרח להגיע לדיון היום. ועדת ביקורת המדינה היא הוועדה היחידה בכנסת שמוסמכת להוציא זימון המחייב [גורמי ממשלה] להופיע בפניה, ואשלח מכתב נוסף לראש הממשלה ולמנכ"ל משרדו כדי שיגיעו לדיון הוועדה, כנושאי באחריות", אמר ח"כ לוי.
 
שר נוסף במשרד האוצר, ח"כ זאב אלקין (תקווה חדשה – הימין המאוחד), האחראי על שיקום הצפון והדרום, אמר כי מיד עם כניסתו לתפקיד הבין כי אין תוכניות מוכנות לשיקום ופיתוח הצפון ולחזרת התושבים, אך היה תקציב של 15 מיליארד שקל, הכולל 12 מיליארד שקל המיועדים לקו העימות. השר אלקין אמר: "לאחר התייעצות עם ראשי הרשויות, הוחלט לפעול בשתי רמות במקביל – לקדם באופן מיידי החלטות ממשלה ייעודיות שמטרתן להבטיח את החזרה לבתים ותוכניות פיתוח ביישובי קו העימות, ובמקביל, להתחיל לעבוד על החלטת ממשלה רחבת היקף. סך של 4 מיליארד שקל הוקצו לשנה זו. בעקבות סדרת החלטות ממשלה חלקיות, כבר התחייבנו לתקציב המלא, והמסגרת התקציבית נוצלה. החלטות הממשלה הראשונות התמקדו בצרכים האישיים של המשפחות. תהליך החזרה ליישובים, שהחל במרץ ונמשך עד סוף הקיץ, תוכנן כתהליך הדרגתי, בשל הנסיבות האישיות של התושבים. בנוסף, בשל היעדרות ממושכת של שנה וחצי עד שנתיים מהבתים, הוחלט להעניק למחזירים מענק מיוחד לסיוע בטיפול בבתים המוזנחים.
 
"בנוסף, הושקע תקציב משמעותי לצורך ארגון מחדש של תהליך השיקום. כספים הועברו לשיקום תשתיות ומבני ציבור ברשויות המקומיות, כגון גני ילדים ובתי ספר. מכיוון שקרן הפיצויים משלמת עבור הרכוש שהיה [לתושבים], הוקצו תקציבים נוספים על בסיס הערכות ראשוניות של הרשויות המקומיות. התחלנו ב-200 מיליון שקל, וכעת הצגנו החלטה משלימה בסך 281 מיליון שקל נוספים. השקענו גם כסף במערכת החינוך כדי שתלמידי בית הספר יוכלו לחזור למוסד הוריהם. הושקעו גם תקציבים בחינוך הבלתי פורמלי ובמוסדות על-תיכוניים, כגון מכללות טכנולוגיות", אמר השר.
 
השר אלקין הוסיף: "התמודדנו עם קושי מורכב בנוגע להגדרת קו העימות והיישובים הזכאים להטבות. למרות זאת, אושרה החלטה בסך 600 מיליון שקל לסיוע לעסקים ופעילות כלכלית. זיהינו גם קושי מיוחד ביישובים הסמוכים לגבול, בהם חזרת התושבים הייתה איטית יותר מאשר ביישובים אחרים, כגון שלומי. מסיבה זו, החלטת ממשלה נוספת מעניקה קרקעות בהרחבות של יישובים אלו, מסבסדת פיתוח קרקע לשנתיים הקרובות, מספקת מבנים זמניים ועוד. נכון לאוגוסט, 20% מהתושבים שפונו לא חזרו ליישובי הצפון."
 
השר אלקין הצהיר כי כעת עובדים על שתי החלטות ממשלה נוספות. האחת מעניקה סיוע למערכת החינוך (תוכנית חמש-שנתית) – הכסף מועבר למשרד החינוך כדי לשמר את האפשרות לפתיחת כיתות קטנות יותר, מתחת לסטנדרט הקבוע, ולהשקיע סכומים משמעותיים בפעילות חינוכית. התוכנית כוללת פרויקטים כגון פתיחת שני בתי ספר לילדים מחוננים, בניית מעבדות, השקעה בחינוך בלתי פורמלי וחיזוק פנימיות. העלות המוערכת היא 1.14 מיליארד שקל. השנייה [ההחלטה] מתייחסת לתוכנית מפורטת לרמת הגולן וקצרין; זוהי החלטה ייעודית שתסייע בשיקום אזורים אלו.
​