ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה דנה בבידוד הדיפלומטי של ישראל לאור מלחמת חרבות ברזל. ח"כ טורפז, יו"ר הוועדה: "אנחנו מאבדים בהדרגה את ידידינו

​ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ משה טורפז (יש עתיד), התכנסה ביום שני לדיון בנושא בידודה הדיפלומטי של ישראל לאור מלחמת חרבות ברזל.
 
בראשית הדיון אמר יו"ר ועדת המשנה, ח"כ טורפז: "אני חייב למחות על היעדר משרד החוץ מדיון שעוסק ביחסי החוץ של ישראל. עצם קיומנו תלוי, בין היתר, ביחסים שלנו עם העולם. לטעון 'כולם שונאים אותנו' זה שגוי. אלו ששונאים אותנו אכן שונאים אותנו, אך את אלו שאוהבים אותנו, אלו שהגנו עלינו, אנו מאבדים בהדרגה. אף אחד לא אוהב ביקורת, ונראה שממשלה זו אוהבת אותה פחות מאחרות.
 
"הבית הזה מוציא הצהרות מזיקות, שלמרבה המזל, מנותקות מהמציאות – אך הנזק נעשה. כשהשר לביטחון לאומי אומר למשטרה 'נבנה לכם וילות בעזה', ושר האוצר מדבר על 'בונוס נדל"ני', אנו יודעים שהם מדברים שטויות, אך העולם מצטט את הדברים הללו. כל אמירה טיפשית שנאמרת מצוטטת בחו"ל והופכת לנשק", אמר.
 
מנכ"ל משרד התרבות והספורט, כפיר כהן, אמר: "השר מיקי זוהר מייחס חשיבות עליונה לנושא זה. כל עולם הספורט מורכב, ועלינו לנהוג בזהירות רבה, כי ברגע שההתערבות שלנו – של הממשלה, של המדינה – מתגלה, אנו נכנסים לשטח בעייתי. נכון להיום, טרם הוחרמנו בשום מקום, למעט מקרה ספציפי של תחרות אופניים באיטליה.
 
"היה דיווח תקשורתי על דיון של אופ"א, אך בשלב זה אין לנו ידיעה על דיון כזה. עדיין, כולנו מודעים לשיח המטריד וחשים את האווירה סביבנו בעולם הספורט. כולנו מודאגים ממה שעתיד לבוא, ואנו פועלים כל העת יחד עם משרדי החוץ והמשפטים. בתחום התרבות, עדיין איננו רואים את אותו היקף לחץ כמו בספורט. כמו כולם, אנו שומעים את הקולות בנוגע לאירוויזיון; איני בטוח שזה יגיע לרמת חרם, אך עלינו לפעול בחוכמה", אמר.
 
אורי רזניק, מנהל בכיר למדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי, אמר: "עלינו לזכור כי היחסים שלנו עם המדינה החשובה ביותר במערכת הם אולי הטובים ביותר שהיו אי פעם. אכן, בזירה הדיפלומטית הרחבה ישנה משבר, עם גורמים וסיבות רבות. ישנה קמפיין דה-לגיטימציה מכוון וממומן. קמפיין זה הוא מהלך משלים למאמץ אסטרטגי שמטרתו למנוע מישראל להגן על עצמה.
התשובה טמונה בארכיטקטורה אזורית חדשה המבוססת על הסרת האיום הצבאי המושרש באיראן ובפרוקסי שלה. אנו משלמים מחיר דיפלומטי על המהלכים לפירוק הציר הזה באופן צבאי. יש לעשות יותר בתחום הדיפלומטיה הציבורית, אך כל מה שנעשה בזירה זו – אם לא נטפל בבעיה האסטרטגית של הבסת הציר – לא יעזור."
 
ח"כ אפרת רייטן מרגוליס אמרה: "כשאני רואה את קריסת הלגיטימציה שלנו בעולם, במיוחד בקרב הדור הצעיר – שיהיה לו השפעה גדולה בעוד מספר שנים – וכשאני רואה מה קורה עם שני הקולות שאנו שומעים בארה"ב, הן בקרב הדמוקרטים והן בקרב הרפובליקנים, אלו דברים מטרידים מאוד. זהו אירוע אסטרטגי לעצם קיומה של מדינת ישראל, ואני לא רואה ניהול מדיניות אמיתי. ונציגי משרד החוץ אפילו לא הגיעו לכאן כדי לתת דין וחשבון."
 
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) אמר: "עולם הספורט שונה מכל דבר אחר. אחד הדגלים החשובים ביותר של הוועד האולימפי הוא הפרדת פוליטיקה, אך לצערי, אנחנו כבר לא שם. הפוליטיקה נכנסה לעולם הספורט והיא משפיעה. המדינה התעוררה כשזה נוגע לכדורגל, אבל מה לגבי כל השחיינים, הג'ודוקא, הרוכבים?"
 
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "העובדה שאין כאן נציג של משרד החוץ משקפת את כל האירוע. העובדה שאין כאן ראש דיפלומטיה ציבורית בגלל מאבקי אגו בין ראש הממשלה לשר החוץ אומרת הכל. נכנסנו למלחמה הצודקת ביותר בעולם עם הקרדיט הבינלאומי הגדול ביותר שאפשר לדמיין, ובתוך שנתיים הגענו לנקודה הנמוכה ביותר של ישראל שאני זוכרת."
 
רמי דניאל, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר: "בתחילת השנה, היה מגמה חיובית ביחסי ישראל-אירופה. בקיץ 2024, נכנס לתפקידו שר חוץ חדש באיחוד האירופי שנחשב קרוב יותר לישראל מקודמו. אך מאז ישראל שרפה את יחסיה וביצעה שער עצמי חמור: ביולי, שר החוץ סער הבטיח לאיחוד האירופי שהקבינט החליט לאפשר סיוע לעזה, אך בפועל דבר לא קרה. כך, ישראל לא רק פגעה באמינותה, אלא גם נתפסה כרמאית על ידי מדינות אירופה. בתוך שבועות ספורים, עברנו מתמיכה אירופית לסנקציות מושהות, ואז להכרזתו של מקרון על הכרה במדינה פלסטינית. כשמקרון יזם את הצעד הזה, הוא היה מבודד, אך ישראל התעלמה ממנו – ובכך תרמנו לגלים אנטי-ישראליים וצונאמי דיפלומטי שיכול היה להימנע. שכחנו מהי דיפלומטיה."
 
מיכל חטואל, יועצת בכירה ומנהלת תוכניות ב"מיינד ישראל", אמרה: "בין היתר, כדי להתמודד עם בידוד דיפלומטי אנו מציעים תוכנית דיפלומטית אסטרטגית עם צעדים קצרי וארוכי טווח. בטווח המיידי עד הבינוני, אנו מציעים לקדם MOU טכנולוגי (הסכם הבנות) עם ארה"ב, לצד ה-MOU הביטחוני, עם רכיבים דומים: השקעה פיננסית שלנו, דולר מול דולר, מעוגנת לטווח ארוך בעתיד, ועם אישור קונגרס. בטווח הארוך, אנו מציעים להקים מנגנון ארכיטקטורה אזורית שיאפשר שיתוף פעולה בתחומים כמו אנרגיה, ביטחון ימי, אקלים ועוד. אנו מאמינים שאלו ועוד צעדים שאנו מציעים יבטיחו את מקומה של ישראל באזור ויחזקו את ערכה בעיני מדינות העולם, במיוחד אלו שאנו מחשיבים כשותפות אסטרטגיות שלנו."
 
דפנה קפלנסקי, מנהלת סחר ויחסים בינלאומיים בהתאחדות התעשייה והמלאכה בישראל, אמרה: "חוסן כלכלי הוא חלק בלתי נפרד מביטחון לאומי, וחוסן זה נפגע. קשה להפריד בין מה שקורה בזירה הדיפלומטית לבין הסחר. ישנם חרמות והדרה של חברות ישראליות מתערוכות, ועוד, והמצב אינו פשוט."