מאת פסח בנסון • 18 באוגוסט 2025
ירושלים, 18 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — ארכיאולוגים ישראלים חשפו את מה שעשוי להיות בית האבות העתיק ביותר בעולם, בעקבות גילוי כתובת יוונית נדירה בחורבות העיר העתיקה היפוס (סוסיתא), המשקיפה על ים כנרת.
פסיפס צבעוני זה, המתוארך לסוף המאה הרביעית או תחילת המאה החמישית לספירה, התגלה בכניסה למבנה ציבורי במהלך חפירות אחרונות בפארק הלאומי היפוס על ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה. במרכזו, הפסיפס נושא את המילים "שלום יהא עם זקנינו", כתובת שלטענת החוקרים מצביעה ככל הנראה על קיומו של מוסד מתקופת הביזנטית שהוקדש במיוחד לטיפול בקשישים.
"זוהי הוכחה חיה לכך שדאגה ורגישות לקשישים אינם רק רעיון מודרני, אלא היו חלק ממוסדות חברתיים ותפיסות מלפני כ-1,600 שנה," אמר ד"ר מיכאל אייזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, מנהל החפירה במשותף.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, מספקים את מה שצוות המחקר מאמין שהוא העדויות ארכיאולוגיות המוקדמות ביותר לבית אבות. בעוד שמקורות כתובים מהמאה החמישית והשישית מזכירים מוסדות צדקה לקשישים, זו הפעם הראשונה שבה התגלו שרידים פיזיים שניתן לקשרם ישירות למתקן כזה.
היפוס הייתה העיר הנוצרית המרכזית של אזור הגליל בתקופה הביזנטית. ממוקמת על גבעה מזרחית לים כנרת, היא שימשה ככיסא בישוף ובה שכנו לפחות שבע כנסיות. העיר, עם השדרה הרחבה שלה ממזרח למערב ורחובות הקרדו מצטלבים, הייתה מרכז דתי, חברתי וכלכלי שוקק. חפירות מתקיימות שם מאז שנת 2000, וחשפו כנסיות, בתי מרחץ ומגורים.
הפסיפס שהתגלה לאחרונה ממוקם בסמוך לצומת הרחובות הראשיים של היפוס, כ-100 מטרים מהכיכר המרכזית של העיר, בתוך אחד מבלוקי המגורים הסמוכים. חוקרים אומרים שמיקומו בכניסה למבנה מרמז שהכתובת נועדה להיקרא על ידי כל הנכנסים, ופונה ישירות לדיירים הקשישים או למבקרים.
ד"ר אייזנברג, יחד עם ד"ר ארלטה קובלבסקה מהמכון ע"ש זינמן והפרופסור גרגור שטואב מאוניברסיטת קלן, ניתחו את הכתובת מבחינה לשונית, סגנונית ובהשוואה למקורות היסטוריים. הם גם חקרו את האיקונוגרפיה הסובבת אותה – דמויות של אווזים מצריים, עצי ברוש, פירות וכלים. הקישוט המוקפד, יחד עם ההקדשה החריגה של הטקסט, תמכו במסקנתם שהמבנה שימש למטרה קהילתית המתמקדת בטיפול בקשישים.
במהלך עונות החפירה של 2023–2024, הפסיפס נחשף במלואו ועבר שימור על ידי משמרת המשלחת, יאנה קדם. הצוות הדגיש שההתייחסות הישירה לקשישים חריגה מאוד בכתובות עתיקות, מה שהופך את הממצא למשמעותי עוד יותר.
"זה היה מוסד קהילתי ורוחני שהשתלב במארג חיי העיר ושיקף את הערכים החברתיים של התקופה," הסבירו החוקרים. "הכתובת פונה לקהל ספציפי באופן ישיר, וזהו הצצה נדירה לחיי היומיום של קשישים בעת העתיקה. היא עשויה לספק את אחת העדויות החומריות המוקדמות ביותר בארץ הקודש, המראה כיצד הקהילה הנוצרית החלה לקחת על עצמה אחריות לטיפול שבעבר היה באחריות רשתות משפחתיות בלבד."
הגילוי שופך אור על האופן שבו החברה הביזנטית תפסה הזדקנות וטיפול בקשישים. בעוד שרוב השרידים הארכיאולוגיים מהתקופה מתמקדים בכנסיות, מנזרים או תשתיות, פסיפס זה חושף שהקהילה השקיעה גם במוסדות בעלי פונקציות חברתיות יומיומיות.
"הממצא מציע אינדיקציה מוחשית, מתוארכת וברורה למוסד שתוכנן עבור קשישים," אמר ד"ר אייזנברג. "הוא מראה שהחברה הביזנטית הקימה לא רק מרכזים דתיים, אלא גם מקומות המוקדשים לכבוד ודאגה לבני הגיל השלישי שלה."
החוקרים אומרים שחפירות נוספות עשויות לחשוף פרטים נוספים על מבנה המבנה ותפקודו.