מאת פשח בנסון • 14 ביוני 2026
ירושלים, 14 ביוני 2026 (TPS-IL) – תאי גזע של המעי יכולים לזהות ישירות זיהום חיידקי ולהגיב על ידי שינוי התנהגותם במהירות, ממצא שעשוי לפתוח נתיבים חדשים להבנת האופן שבו המעי נלחם בזיהומים ושומר על שלמות הרקמה, כך גילו מדענים ישראלים.
מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן למדע והאוניברסיטה העברית בירושלים מאתגר את התפיסה המסורתית של תאי גזע כ"בנאים" פסיביים השומרים על הרקמה רק בתנאים רגילים. במקום זאת, הממצאים מציעים שהם יכולים להשתתף באופן פעיל בהגנה חיסונית כאשר המעי נדבק.
המעי הדק הוא אחד מהרקמות המתחדשות במהירות הגבוהה ביותר בגוף, כאשר רירית המעי מוחלפת בערך כל חמישה ימים. בתנאים רגילים, תאי גזע של המעי מתחלקים ללא הרף כדי לשמור על מחסום זה, ומייצרים תאי אפיתל מיוחדים הסופגים חומרים מזינים, מייצרים ריר ומגנים מפני מיקרואורגניזמים מזיקים.
עד כה, סברו שתאי גזע אלו מאזנים בין התחדשות עצמית לבין התמיינות הדרגתית רק כחלק מתחזוקת רקמה שגרתית.
"תוכנית הגנה פעילה"
החוקרים, בראשות ד"ר סשה לבון ממעבדתו של ד"ר משה ביטון במכון ויצמן בשיתוף עם ד"ר מתן חופרי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חקרו זיהום מעיים בעכברים שנחשפו לסלמונלה.
בתוך 24 שעות, החיידקים נמצאו פולשים לחלק ניכר מתאי הגזע של המעי. במקום להוביל לכשל רקמתי, הזיהום עורר עלייה מהירה במחזור התאים.
ניתוח גנומי של תאים בודדים הראה שתאי גזע נגועים היו בסבירות גבוהה יותר לעזוב את מצבם דמוי הגזע ולהתמיין לתאי אפיתל בוגרים. לתאים אלו יש תוחלת חיים קצרה יותר, אך הם מצוידים טוב יותר להגן מפני זיהום חיידקי.
לדברי החוקרים, תהליך זה מסיר תאי גזע נגועים ממאגר ההתחדשות העצמית, ובמקביל מגדיל את מספר התאים המסוגלים לייצר חומרים אנטי-בקטריאליים.
"זו לא רק תגובה לנזק, אלא תוכנית הגנה פעילה המופעלת על ידי הזיהום עצמו", אמרו המדענים.
ביטון הסביר שהתהליך מאלץ תאי גזע נגועים להבשיל בטרם עת, ומונע מהם להמשיך להתחלק.
"גילינו שתאי גזע במעי מאיצים את הבשלתם כאשר חיידק פולש אליהם", אמר. "מכיוון שתאי גזע אלו מתחלקים מדי יום כחלק מחידוש רקמה רגיל, מנגנון זה מבטיח שתאים נגועים לא ימשיכו להתרבות. למעשה, תא הגזע הנגוע מקריב את יכולתו להתחדש כדי למנוע זיהום ממושך ולאפשר לתאים בריאים לשקם את הרקמה".
הוא הוסיף שהתגובה מחזקת גם את ההגנה המקומית. "יתרון נוסף הוא שתאי הגזע מתמיינים לתאי אפיתל שיכולים לייצר חומרים אנטי-בקטריאליים, מה שמגדיל את נוכחותם ברקמה".
החוקרים זיהו את האינפלמזומים – קומפלקסים חלבוניים בתוך תאים המזהים זיהום – כטריגר המרכזי לתגובה זו. מבנים אלו פועלים כמערכות אזעקה פנימיות המזהות פלישה חיידקית.
לאחר הפעלתם, האינפלמזומים דוחפים ישירות תאי גזע להבשיל בטרם עת. חשוב מכך, תגובה זו עדיין התרחשה בעכברים ללא מערכת חיסונית תפקודית, מה שמרמז שהמנגנון טבוע בתאי הגזע עצמם ואינו תלוי באיתות חיסוני חיצוני.
אותה תגובה נצפתה גם באורגנואידים של מעי אנושי שגדלו במעבדה – מודלים מיניאטוריים של המעי האנושי שגדלו במעבדה ונחשפו לסלמונלה.
בשיתוף פעולה עם חוקרים ממרכז שיבא בתל השומר, הצוות זיהה גם קשר אפשרי בין מסלול זה לבין זיהומים חיידקיים הקשורים למחלת קרוהן, מצב דלקתי כרוני של המעי.
טיפולים חדשים פוטנציאליים
הממצאים עשויים לסייע בהסברת האופן שבו המעי שומר על שלמותו במהלך זיהום ועלולים להיות להם השלכות על מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן.
המחקר מציע שאם תגובת תאי הגזע הזו הופכת פעילה מדי, היא עלולה לתרום לדלקת כרונית על ידי הנעת התמיינות יתר של תאי גזע ושיבוש מאזן הרקמה התקין. הבנת מנגנון זה עשויה להוביל לטיפולים עתידיים שמטרתם לכוונן את התגובה.
יישום פוטנציאלי שני כרוך בשיפור יכולת הגוף להילחם בזיהומים מעיים. על ידי חיזוק המנגנון הטבעי הזה, ייתכן שניתן יהיה לחזק את פינוי החיידקים, במיוחד בחולים עם מערכות חיסוניות מוחלשות.
החוקרים מציעים גם שהמנגנון עשוי להיות בעל השלכות רחבות יותר למניעת סרטן ברקמות המתחדשות במהירות כמו המעי. מכיוון שתאי גזע נגועים או פגומים נאלצים להפסיק את התחדשותם העצמית ובמקום זאת להתמיין לתאים קצרי חיים, התהליך עשוי לסייע במניעת צמיחת תאים חריגה או בלתי מבוקרת. אם מנגנונים דומים מגיבים לסוגים אחרים של עקה תאית, כמו נזק ל-DNA, הם יכולים לשמש כמנגנון הגנה פנימי מפני היווצרות גידולים.
נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע אם וכיצד ניתן לרתום מסלול זה למטרות טיפוליות.
המחקר פורסם בכתב העת המוערך Nature Immunology.