ירושלים, 10 ביולי 2025 (TPS-IL) – ארצות הברית הטילה סנקציות על פרנצ'סקה אלבנזה, הנציבה המיוחדת של האו"ם לשטחים הפלסטיניים, בטענה למאמציה לדחוף לפעולה של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד פקידים אמריקנים וישראלים. ההחלטה, שהוכרזה על ידי מזכיר המדינה מרקו רוביו, מסמלת הסלמה חריפה בעימות של וושינגטון עם האו"ם על מה שהוא מתאר כמערכה של אלבנזה ל"לוחמה פוליטית וכלכלית".
"המערכה של אלבנזה ללוחמה פוליטית וכלכלית נגד ארצות הברית וישראל לא תתקבל עוד על הדעת", כתב רוביו ב-X. "אנו תמיד נעמוד לצד שותפינו בזכותם להגנה עצמית". הוא הוסיף כי ארה"ב "תמשיך לנקוט בכל פעולה שנראה לנכון כדי להגיב ללוחמה משפטית ולהגן על ריבונותנו ועל ריבונות בעלות בריתנו".
הסנקציות הוטלו במסגרת צו נשיאותי מפברואר המכוון נגד יחידים המבקשים לערב את בית הדין הפלילי הבינלאומי בחקירת פקידים, חברות ומנהלים אמריקנים וישראלים. על פי מחלקת המדינה, פנייתה של אלבנזה לבית הדין הפלילי הבינלאומי כללה "מכתבים מאיימים לעשרות גופים ברחבי העולם", כולל חברות אמריקניות גדולות בתעשיות כמו ביטחון, פיננסים, טכנולוגיה ואנרגיה, ובהם דרישה לחקירות על מעורבותן לכאורה במה שהיא מכנה פשעים ישראליים בעזה.
הסנקציות כוללות הקפאת נכסים אמריקניים, איסור על אזרחים אמריקנים וישויות אמריקניות לקיים עמה עסקאות פיננסיות, ואיסור בפועל על אלבנזה לנסוע לארצות הברית.
שר החוץ הישראלי גדעון סער בירך על ההכרזה של רוביו, וצייץ כי הסנקציות הן "מסר ברור. הגיע הזמן שהאו"ם ישלם את המחיר".
אלבנזה היא עורכת דין איטלקייה לזכויות אדם ופקידה לשעבר בסוכנות הסעד והתעספוקה של האו"ם (אונר"א), התומכת בפליטים פלסטינים. ישראל התנגדה למינויה של אלבנזה כנציבה ב-2022, על רקע תמיכתה בעבר בפתרון מדינה אחת ובתנועת ה-BDS (חרם, נישול, סנקציות) נגד ישראל. פתרון שתי המדינות – הקמת מדינה פלסטינית על בסיס הסכם משא ומתן בין מנהיגים ישראלים ופלסטינים – מהווה בסיס לדיפלומטיה בינלאומית ולמאמצי האו"ם להחזיר את שיחות השלום למסלולם.
היא קראה שוב ושוב לישראל "מדינת אפרטהייד" והשוותה את המצב הפלסטיני לשואה הנאצית.
בעקבות הטבח בהובלת חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023, היא טענה כי יש לראות את ההתקפות ב"הקשר של עשרות שנים של דיכוי שהוטל על הפלסטינים". הצהרה זו עוררה ביקורת קשה מצד פקידים אמריקנים משתי המפלגות, שגינו אותה על רציונליזציה של טרור.
לאחרונה, אלבנזה קראה להטיל סנקציות בינלאומיות על ישראל והאשימה תאגידים גלובליים בתמיכה ב"כלכלת רצח עם". היא הזהירה כי המשך פעילות עסקית עם ישראל עלול לחשוף חברות לפעולות משפטיות בינלאומיות. הדוח, שציטט מספר הרוגים שנוי במחלוקת בעזה, נדחה על ידי מבקריה כהטיה ומסית.
ימים לאחר שנהרגו שני ישראלים בפיגועי תאומים במעטפות אוטובוס בירושלים, היא אמרה לקהל באירוע שאורגן על ידי חמאס: "יש לכם זכות להתנגד לישראל".
הרשויות בישראל מנעו מאלבנזה להיכנס למדינה ב-2024.
ההכרזה של רוביו הגיעה בסיום ביקור בן ארבעה ימים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, שם נפגש עם פקידים אמריקנים לדון במאמצים להשגת עסקת חטופים והפסקת אש אפשרית בעזה.
"ארצות הברית גינתה והתנגדה שוב ושוב לפעילויותיה המוטות והזדוניות של אלבנזה", אמר רוביו בהצהרה. "היא הפיצה אנטישמיות בוטה, הביעה תמיכה בטרור, ובוז גלוי לארצות הברית, לישראל ולמערב".
זו אינה הפעם הראשונה שהממשל האמריקני מטיל סנקציות על דמויות משפטיות בינלאומיות בשל פעולות הקשורות לישראל. בפברואר, ארה"ב הטילה סנקציות על התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, בעקבות החלטתו לבקש צווי מעצר נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. באותה עת, רוביו אמר כי פעולות כאלה מייצגות "פגיעה חמורה" בריבונות האמריקנית והישראלית, מכיוון שאף אחת מהמדינות אינה חתומה על אמנת רומא המסדירה את בית הדין הפלילי הבינלאומי.
לפחות 1,180 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה במתקפות חמאס על קהילות ישראליות ליד גבול עזה ב-7 באוקטובר. מבין 50 החטופים שנותרו, כ-30 נחשבים מתים.
