שני מושגים בזירה הפוליטית צריכים להיעלם מהלקסיקון שלנו. אלו מונחים בהם השתמשנו בשנים האחרונות באופן נרחב, כגון "מדינות סוניות מתונות" ו"נורמליזציה עם ערב הסעודית". לגבי הראשון: בעוד שבעבר התייחסנו לקטאר, ערב הסעודית, או אפילו עומאן כמדינות סוניות מתונות, היום ניתן לקבוע בוודאות שמדינות אלו אינן מתונות כלל ועיקר. קטאר תומכת, מארחת ומממנת טרור מזה שנים. ערב הסעודית תומכת כיום במשטר האיראני ובאחים המוסלמים, אשר משתלטים על תימן. עומאן תמיד תמכה וסייעה לחות'ים בהברחת נשק מאיראן לתימן. כיום, שש מדינות המפרץ צריכות להיראות אחרת. החלוקה צריכה להיות: מדינה שחתמה על הסכמי אברהם, או מדינה שלא חתמה על הסכמי אברהם.
לגבי נורמליזציה עם ערב הסעודית, זה שייך לעבר. עוד לפני ה-7 באוקטובר, היו דיווחים ואף קשרים בנוגע לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. היום, אנחנו במרחק שנות אור מכך. במהלך השנתיים האחרונות, הסעודים עשו הכל כדי לפגוע בישראל ובעם היהודי. הם קראו וגייסו מדינות מערביות להכיר במדינה פלסטינית; הם גינו את ישראל מאות פעמים במהלך מלחמת "חרבות ברזל"; הם קראו למדינות מערביות להטיל אמברגו נשק על ישראל; הם ממשיכים לקלל ולהסית נגד ישראל והיהודים בדרשותיהם השבועיות במכה, המקום הקדוש ביותר למוסלמים, מול מאות מיליוני מאמינים. עם זאת, מה שבולט במיוחד בשבועות האחרונים הוא התנגדותם להכרה ישראלית בסומלילנד והתנגדותם הנחרצת להפלת המשטר האיראני. לאור כל זאת, נורמליזציה עם ערב הסעודית רחוקה שנות אור – ודורות. לא הזכרנו כלל את תנאם הבסיסי שלהם: הסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית בתמורה ליחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.
גילוי נאות: הייתי בין הישראלים הראשונים שקראו לשלום בין ישראל לערב הסעודית. למעשה, לפני יותר מעשר שנים פרסמתי מאמר ב"ג'רוזלם פוסט" שקרא לממשלת ישראל לכונן יחסים דיפלומטיים עם ערב הסעודית.
עם זאת, היום אני יכול לומר בוודאות שהסעודים עדיין אינם מוכנים לשלום עם היהודים או עם מדינת ישראל. אני אומר זאת בצער רב, כי באמת הייתי רוצה שהסעודים יצטרפו להסכמי אברהם, כפי שראש הממשלה ציין אתמול.
כך או כך, בימים אלו הסעודים עסוקים בהצלת המשטר באיראן. כידוע, במהלך עשרים השנים האחרונות האיראנים לא היססו להשתמש בכל אמצעי כדי לפגוע במדינות ערב בכלל ובמדינות המפרץ בפרט. המאמצים והניסיונות האיראניים לערער את יציבותן של מדינות ערב לא פסקו לרגע בשנים האחרונות – בין אם בלבנון, סוריה, עיראק, בחריין או תימן. יותר ממיליון מוסלמים סונים נהרגו כתוצאה מהתערבות איראנית בענייני מדינות ערב. הערבים לא שכחו מי עמד בראש כוח קודס – קאסם סולימאני – שהיה אחראי למותם של רבים. אז מדוע שסונים סעודים יצילו את המשטר השיעי למרות כל זאת?
התשובה חד משמעית ואינה משאירה מקום לספק. הסעודים אינם רוצים מלחמה אזורית שתפגע בהם ובכלכלתם. הם רוצים יציבות עבור הנפט שלהם. למרות שהם מתעבים את המשטר האיראני, הם מוכנים לעשות לו ויתורים בתנאי שישראל לא תתקרב אליהם – לא דרך הים האדום דרך סומלילנד ולא דרך איראן. כן, שמעתם נכון.
הצהרתו האחרונה של רזא פהלווי, בנו של השאה של איראן, תומך נלהב של ישראל שהצהיר לא פעם כי העם האיראני אינו אויב של העם בישראל וכי הוא יתמוך בנורמליזציה לאחר נפילת המשטר באיראן – כלומר, איראן חדשה תהיה בעלת ברית של ישראל. השיעים יקימו ברית שלום עם היהודים נגד הטרור הסוני. איראן וישראל הן שתי מעצמות שיכולות, אם ישתפו פעולה, לשלוט בכל האזור ומשאביו הטבעיים – במיוחד לאחר הדחת נשיא ונצואלה מדורו. תרחיש כזה לא נלקח בחשבון אפילו בסיוטים הגרועים ביותר של הסעודים ושל מוחמד בן סלמאן, אך היום הוא נראה הגיוני ואף בר ביצוע.
ישראל טעתה כאשר פיתתה את ערב הסעודית, מתוך מחשבה שזה יעזור להביא שלום איתנו – אך קרה ההפך. פיתויי ישראל דחפו את השלום עם ערב הסעודית רחוק יותר. היום עלינו להתרחק מהסעודים, התומכים בטרור בתימן ותומכים במשטר רוצח בטהרן, ולכונן ברית שלום עם איראן חדשה. לסיכום, נורמליזציה עם איראן חדשה הפכה קרובה יותר מנורמליזציה עם הסעודים.
ד"ר אדי כהן
מזרחן וחוקר בכיר במרכז הישראלי לאסטרטגיה גדולה (ICGS)
