ירושלים, 10 ביוני 2026 (TPS-IL) – הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית הצעת חוק יסוד שתעגן את לימוד התורה כערך יסוד של המדינה, ובכך קדמה חקיקה הנתמכת על ידי המפלגות החרדיות. מבקרים טוענים כי היוזמה עלולה להרחיב את הפטורים מגיוס לתלמידי ישיבות ולהגדיל את הטבות המדינה לאלו הפטורים משירות צבאי.
הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת הרב משה גפני, יו"ר סיעת דגל התורה ביהדות התורה המאוחדת, עברה ברוב של 56 תומכים מול 43 מתנגדים, בתמיכת הממשלה. גם הצעה מקבילה של מפלגת ש"ס צפויה להתקדם וייתכן שתמוזג עם יוזמתו של גפני.
החקיקה מבקשת לעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד במורשת העם היהודי" ולהכיר בלימוד תורה ממושך כ"שירות משמעותי" למדינה – הגדרה שלטענת מבקרים עלולה לשאת השלכות משפטיות וכספיות בנוגע לפטורים מגיוס צבאי. המבקרים טוענים כי הנוסח נושא השלכות מרחיקות לכת על המעמד המשפטי והכספי של גברים חרדים שאינם משרתים בצבא.
"לימוד התורה הוא מה שקיים את עם ישראל במשך אלפי שנים; הוא היה המפלט של העם בכל התקופות", אמר גפני.
הענקת מעמד חוק יסוד להצעה תעניק לה משקל חוקתי למחצה במערכת המשפט הישראלית.
מתחים בתוך הקואליציה צפו לאחר שש"ס דחפה בתחילה לניסוח הקורא לשוויון בזכויות בין חיילים לסטודנטים חרדים. הנוסח הוסר מאוחר יותר בעקבות התנגדויות מצד חברי כנסת, כולל דמויות מהמחנה הציוני-דתי.
ההצבעה חשפה מחלוקת נדירה בקואליציה. חברי כנסת מהקואליציה שהצביעו נגד החקיקה כללו את יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, חבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית וסגנית שר החוץ שרן השכל מ'תקווה חדשה'.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת חריפה על החקיקה ואמר: "מה הקשר של החוק הזה ללימוד תורה? זה חוק למימון השתמטות. זה לא חוק על תורה, זה חוק על כסף".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הזהיר כי הצעת החוק "תפגע קשות במדינת ישראל", והוסיף כי "בלי כלכלה מתפקדת ובלי צבא, פשוט אי אפשר לחיות כאן".
ההצעה עוברת כעת לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדיון נוסף. חוקי יסוד בישראל משמשים כמסגרת חוקתית למחצה, ומעניקים משקל משפטי נוסף לחקיקה מסוג זה.
הקואליציה השלטת נתונה במתח עקב כישלונה להעביר חקיקה שתטפל בפטורים מגיוס לתלמידי ישיבות חרדיות, סוגיה רגישה ופוליטית מזה זמן רב.
מוערך כי 80,000 גברים חרדים כשירים לשירות צבאי לא גויסו. מנהיגי הקואליציה התלויים בתמיכה פוליטית חרדית נאבקים שוב ושוב למצוא פשרה מקובלת הן על ההנהגה החרדית והן על ישראלים הדורשים חובות שירות צבאי שוויוניות.
הצבא החל בהכנות לגיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי הפטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים.
שירות צבאי הוא חובה עבור רוב אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, והרבנים המובילים של המדינה הגיעו להסדר "סטטוס קוו" בלתי רשמי שדחה את השירות הצבאי לגברים חרדים הלומדים בישיבות. באותה תקופה, לא למדו בישיבות יותר מכמה מאות גברים.