מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 18 במאי 2026
ירושלים, 18 במאי 2026 (TPS-IL) – פלסטינים המורשעים בפיגועי טרור קטלניים בבתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון יוכלו מעתה לעמוד בפני עונש מוות, לאחר שמפקד צבאי אזורי חתם אמש (ראשון) על תיקון לתקנות הביטחון. עם זאת, עדיין לא ברור אם עונש מוות ייושם בסופו של דבר באופן שתואם את כוונת יוזמי החקיקה.
מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, חתם על התיקון בהוראת שר הביטחון, ישראל כץ. המהלך בא בעקבות אישור החקיקה בכנסת בחודש שעבר, שקודמה על ידי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר ומפלגתו עוצמה יהודית.
מאחר שחוק צבאי ביהודה ושומרון פועל במסגרת תקנות ביטחוניות אזוריות, החקיקה דרשה יישום באמצעות צו צבאי שיחתום עליו מפקד פיקוד המרכז.
החוק חל על פלסטינים המורשעים בבתי משפט צבאיים בביצוע מעשי טרור קטלניים בתנאים מסוימים.
"זהו שינוי מדיניות ברור וחד משמעי בעקבות הטבח של השבעה באוקטובר", מסרו כץ ובן גביר בהצהרה משותפת. "מחבל שרוצח יהודים לא יוכל יותר להסתמך על עסקאות, תנאים או תקווה לשחרור עתידי".
כץ אמר כי הממשלה מתכוונת לשלוח מסר מרתיע למחבלים.
"מחבלים שרוצחים יהודים לא ישבו בכלא בתנאים נוחים, לא יחכו לעסקאות, ולא יחלמו על שחרור – הם ישלמו את המחיר הכבד ביותר", אמר כץ.
בן גביר תיאר את המהלך כמימוש הבטחה פוליטית של מפלגתו.
"הבטחנו – וקיימנו", אמר בן גביר. "מחבל שרוצח יהודים צריך לדעת שסופו לא יהיה בעסקת שחרור, אלא בעונש מוות".
החקיקה משקפת שינוי רחב יותר במדיניות ישראל נגד הטרור בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל, בה רצחו מחבלים כ-1,200 בני אדם וחטפו 251 נוספים.
על פי החוק, בתי משפט צבאיים יחויבו להטיל עונש מוות על מחבלים מורשעים שפיגועיהם גרמו למוות, אלא אם כן השופטים יקבעו כי נסיבות מיוחדות מצדיקות עונש מופחת של מאסר עולם.
החקיקה חלה רק בבתי משפט צבאיים, אשר תובעים בעיקר פלסטינים ביהודה ושומרון. אזרחים ישראלים המואשמים בטרור נשפטים בדרך כלל בבתי משפט אזרחיים.
מבקרי החוק טוענים כי הוא יוצר סטנדרטים משפטיים נפרדים לנאשמים ישראלים ופלסטינים. מספר ארגוני זכויות וקבוצות פוליטיות עתרו לבג"ץ בבקשה לפסול את החקיקה, בטענה שהיא מפרה את עקרונות השוויון בפני החוק ועלולה להתנגש עם סטנדרטים משפטיים בינלאומיים.
בית המשפט הורה למדינה להגיש את תגובתה בהמשך החודש.
כדי לדרוש עונש מוות, התביעה צריכה להוכיח כי המחבל התכוון לערער על קיומה של מדינת ישראל או על סמכותו של המפקד הצבאי באזור – סף משפטי שלטענת חלק מהאנליסטים עשוי להיות קשה לעמידה בכל מקרה.
מוקדם יותר במאי, הכנסת אישרה חקיקה נפרדת המקימה בית דין מיוחד שידון בנאשמים במעורבות בטבח השבעה באוקטובר.
החקיקה קובעת מסגרת שיפוטית צבאית ייעודית לטיפול בהליכים פליליים הקשורים למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, במהלכה אלפי מחבלים חדר לישראל מעזה, רצחו כ-1,200 בני אדם וחטפו 251 נוספים, תוך ביצוע מעשי רצח, אונס, עינויים וחטיפות נרחבים.
בית הדין ידון במקרים של כ-300 מחבלים שנתפסו בשטח ישראל במהלך המתקפה, יחד עם חשודים במעורבות בחטיפות ובפשעים קשורים. במקרים החמורים ביותר, לבית הדין תהיה סמכות להטיל עונש מוות.
אם ייושם, סעיף עונש המוות יהווה צעד נדיר ביותר בהיסטוריה המשפטית הישראלית.
האדם היחיד שהוצא להורג אי פעם בישראל היה אדולף אייכמן, אחד מהאדריכלים הראשיים של השואה. הוא נתלה ב-1962 לאחר שהורשע ברצח עם ובפשעים נגד האנושות.
בתי משפט ישראלים גם גזרו דין מוות על ג'ון דמיאניוק ב-1988 בגין פשעים שבוצעו במחנות ריכוז נאציים, אך בית המשפט העליון הפך את ההרשעה ב-1993. הוא הורשע מאוחר יותר בגרמניה ומת בזמן שהגיש ערעור על פסק הדין.