ירושלים, 27 באפריל 2026 (TPS-IL) – תאורה מלאכותית בלילה עלולה לשבש את קצבי החסינות הטבעיים של הגוף ולהגביר משמעותית את הסיכון לתמותה ביונקים, כך עולה ממחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב, שלטענת החוקרים מספק את הראיות הברורות ביותר עד כה לנזק הביולוגי הנגרם מזיהום אור.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Environmental Pollution, מצא שאפילו רמות נמוכות של אור מלאכותי – השוות לתאורת רחוב סטנדרטית – עלולות להפריע לתזמון הפנימי של מערכת החיסון והיו קשורות לעלייה של פי 2.35 בסיכון למוות במכרסמים בטבע.
בעוד שמחקרים קודמים הציעו שאור מלאכותי עלול לשבש את השעונים הביולוגיים (circadian rhythms), המחקר החדש מרחיב בכך שהוא מראה כיצד שיבוש כזה משפיע על תפקוד מערכת החיסון בתנאים הדומים מאוד לסביבה הטבעית.
"חלקים גדולים בגופו של כל יונק, כולל שלנו, מווסתים על ידי שעון ביולוגי פנימי", אמרה הדר ורדי-נאים, חוקרת דוקטורנטית שהובילה את המחקר. "עם קצב של 24 שעות המבוסס על מחזור האור והחושך הטבעי, השעון הזה מאותת למערכות פיזיולוגיות, כולל מערכת החיסון, מה עליהן לעשות בזמנים שונים של היום".
כדי לבחון את השפעות האור המלאכותי בלילה (ALAN), חוקרים בחנו שני מינים של מכרסמים בטבע ממדבר יהודה בישראל: עכבר זהב קוצני, הפעיל בשעות היום, ועכבר קוצני מצוי, הפעיל בלילה. בעלי החיים הושמו במתחמים חיצוניים בגן הזואולוגי של האוניברסיטה, שתוכננו לדמות תנאים טבעיים.
מחצית מהמתחמים נחשפו לאור LED לבן בעוצמה נמוכה במהלך הלילה, בעוד קבוצת הביקורת חוותה רק אור טבעי מהשמש, הירח והכוכבים.
בתנאים טבעיים, החוקרים הבחינו במחזור חיסוני יומי ברור. רמות הלימפוציטים, סוג של תאי דם לבנים, עלו וירו במחזור צפוי של 24 שעות, והגיעו לשיא בשעות הבוקר המוקדמות, שהן שעות המנוחה. הצוות גם מצא שתגובות חיסוניות היו תלויות זמן: בעלי חיים שנחשפו לאנטיגן במהלך שלב המנוחה שלהם ייצרו משמעותית יותר נוגדנים מאשר אלו שנחשפו במהלך שלב הפעילות שלהם.
עם זאת, חשיפה לאור מלאכותי מחקה דפוסים אלו. במקום שיאים ושפלים יומיים מובחנים, פעילות החיסון הפכה שטוחה, מה שמעיד על כך שהשעונים הפנימיים של בעלי החיים כבר לא היו מסונכרנים כראוי עם סביבתם.
שעונים פנימיים יוצאים מסינכרון
"חשיפה לזיהום אור בלבלה לחלוטין את הקצבים הללו", אמרה ורדי-נאים. "זה אומר שמערכת החיסון מאבדת את התזמון הטבעי שלה, והתגובה שלה לזיהומים, עקה סביבתית או חיסון עשויה להיות פחות מאופטימלית".
החוקרים אומרים שאובדן תזמון זה עשוי להיות בעל השלכות ביולוגיות אמיתיות. לצד שיבוש במערכות החיסון וההורמונליות, בעלי החיים שנחשפו לאור מלאכותי חוו עלייה חדה בתמותה, עם עלייה של יותר מפי שניים בסיכון למוות בהשוואה לקבוצת הביקורת. בעוד שהסיבות המדויקות למוות לא זוהו, הממצאים מצביעים על קשר אפשרי בין תזמון ביולוגי משובש להישרדות מופחתת.
"התוצאות שלנו מראות שאור מלאכותי בלילה אינו רק שינוי סביבתי אסתטי, אלא גורם ביולוגי פעיל המסוגל לשבש מנגנונים פיזיולוגיים קריטיים", אמרה ורדי-נאים. "חשיפה כרונית שיבשה את תזמון מערכות החיסון והאנדוקריניות ופגעה בהישרדות בתנאים טבעיים אחרים".
מכיוון שתהליכים ביולוגיים רבים, כולל תגובות חיסוניות, נשלטים על ידי מנגנונים דומים של שעון ביולוגי בין מינים, התוצאות מעלות חששות לגבי ההשפעה האפשרית של זיהום אור נרחב על בריאות האדם.
"אנו מאמינים שזיהום אור צריך להיחשב כסיכון בריאותי סביבתי בעל השלכות רחבות, לא רק עבור חיות הבר, אלא גם עבור בריאות האדם והמערכת האקולוגית כולה", אמרה ורדי-נאים.
הממצאים עשויים להשפיע על אופן התאורה בערים ובמרחבים ציבוריים. חוקרים אומרים שרשויות מקומיות עשויות להזדקק לבחינה מחדש של עוצמת התאורה, להפחית את השימוש בנורות LED עשירות בכחול, ולכוון את ההארה בצורה מדויקת יותר כדי להגביל חשיפה לילית מיותרת. התוצאות גם מחזקות עניין גובר בכרונוביולוגיה, חקר האופן שבו קצבים ביולוגיים משפיעים על בריאות. המחקר מציע שתזמון טיפולים רפואיים, כגון חיסונים, עשוי להשפיע על יעילותם, בעוד שתאורה פנימית ובתי חולים עשויה להיות מתוכננת כך שתתאים טוב יותר למחזורים ביולוגיים טבעיים.
מעבר לבריאות האדם, למחקר יש השלכות על שימור חיות בר ותכנון תשתיות. הגבלת אור מלאכותי באזורי מחיה רגישים ושילוב "מסדרונות חשוכים" למינים ליליים עשויים לסייע בהפחתת הפרעות אקולוגיות, בעוד הערכות סביבתיות עשויות לכלול יותר ויותר זיהום אור כסיכון להישרדות בעלי חיים. במקביל, אדריכלים ומתכננים עשויים לפנות לפתרונות מעשיים כגון תאורה המופעלת בתנועה, גופי תאורה ממוגנים ומערכות אדפטיביות המתאימות את התאורה בהתאם לצורך.
