מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 6 במאי 2026
ירושלים, 6 במאי 2026 (TPS-IL) – מדענים ישראלים פיתחו דרך חדשה לנטר מחלות מעי דלקתיות באמצעות בדיקת צואה פשוטה, פריצת דרך שעשויה להפחית את הצורך בקולונוסקופיות חוזרות עבור מיליוני חולים ברחבי העולם, כך הודיע האוניברסיטה העברית בירושלים.
מחלות מעי דלקתיות, או IBD, פוגעות בכ-6 עד 8 מיליון אנשים ברחבי העולם. המצב כולל את מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, מחלות כרוניות שבהן מערכת החיסון תוקפת את מערכת העיכול, וגורמת לכאב, שלשולים, דימום וסיבוכים נוספים.
אין תרופה ל-IBD; המצב מטופל בדרך כלל באמצעות שינויים תזונתיים ותרופות, כאשר ניתוחים שמורים לסיבוכים חמורים. אם אינם מטופלים, חולים עשויים להזדקק לניתוח חירום, אשפוז או הסרת חלק מהמעי או המעי הגס.
כיום רופאים מסתמכים על קולונוסקופיות וסמנים מעבדתיים כדי לנטר דלקת ולקבוע אם טיפולים עובדים. קולונוסקופיות – שבהן מוחדר צינור דק וגמיש עם מצלמה לפי הטבעת כדי לבחון את פנים המעי הגס – הן פולשניות, יקרות ולא נוחות.
עם זאת, מחקר בהובלת פרופסורי האוניברסיטה העברית מורן יסעור, אייל שטייר ויואל דור, ובהשתתפות חוקרים ממרכז שערי צדק הרפואי בירושלים, מצא כי DNA אנושי בדגימות צואה יכול לספק תמונה מפורטת של דלקת מעיים.
הממצאים פורסמו בכתב העת המוערך Microbiome.
"רעש" ביולוגי או סמן שהתעלמו ממנו?
החוקרים גילו כי DNA הנשפך לצואה מתאי חיסון הנקראים נויטרופילים משקף מקרוב את חומרת הדלקת במעי. נויטרופילים הם סוג של תאי דם לבנים המשמשים כאחד מקווי ההגנה הראשונים של הגוף מפני זיהום ודלקת.
"יותר מדי זמן, ה-DNA האנושי שנמצא בדגימות צואה התייחס כאל 'רעש' ביולוגי שסיננו החוצה כדי להתמקד בנתונים מיקרוביאליים", אמר יסעור. "הממצאים שלנו מראים ש-DNA זה מכיל מידע יקר ערך, שלא הוערך כראוי, המשקף את פעילות מערכת החיסון בזמן אמת".
המדענים השתמשו בפרופיל מתילציה, שיטה המזהה את מקור הרקמה של מקטעי DNA, כדי לקבוע מאין הגיע החומר הגנטי. הם גילו ש-DNA של נויטרופילים שולט בדגימות צואה מחולי IBD, ובכך הפכו את ההנחות הקודמות שרוב ה-DNA האנושי בחומר הצואה מקורו בתאים המצפים את המעי הגס.
על פי המחקר, רמות ה-DNA של נויטרופילים נמצאו בקורלציה חזקה עם קלפרוטקטין בצואה, סמן מוכר המשמש לזיהוי דלקת מעיים.
החוקרים אמרו כי פרופיל מתילציה עשוי להציע יתרונות מכיוון שבדיקת קלפרוטקטין עלולה להיות פחות יעילה במקרים חמורים.
הצוות פיתח גם מדד חדש הנקרא יחס נויטרופילים-אפיתל, או NER, שלדבריהם מבחין בצורה מדויקת יותר בין מחלה פעילה להפוגה.
החוקרים שילבו את ממצאי ה-DNA האנושי עם ניתוח מיקרוביום – חקר חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים החיים במערכת העיכול. באמצעות מודלים של למידת מכונה, הם הצליחו לזהות חולי IBD ולהבחין בין מחלת קרוהן לקוליטיס כיבית.
הממצאים היו עקביים הן בקרב ילדים ישראלים והן בקרב חולים מבוגרים בהולנד, מה שמרמז שהגישה עשויה לעבוד בקבוצות גיל ואוכלוסיות שונות.
"על ידי ניתוח משולב של המרכיבים האנושיים והמיקרוביאליים, אנו יכולים לקבל תמונה ברורה הרבה יותר של מה שקורה במעי", אמר יסעור.
החוקרים אמרו כי הגישה הכפולה עשויה בסופו של דבר לאפשר לרופאים לנטר התלקחויות ותגובות לטיפול באמצעות בדיקות צואה שגרתיות במקום הליכים פולשניים חוזרים. יתרה מכך, אות מבוסס DNA יכול לספק קריאה רציפה וניואנסית יותר של דלקת, ולסייע בזיהוי התלקחויות מוקדם יותר ואישור מתי חולה נמצא באמת בהפוגה.
המחקר מדגים גם שמודלים של למידת מכונה יכולים להבחין בין מחלת קרוהן לקוליטיס כיבית ולחזות פעילות מחלה, מה שיכול לסייע לרופאים להתאים טיפולים במהירות ובדייקנות רבה יותר.
