בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את ערר התביעה והחמיר את עונשו של נאשם שהורשע בעבירת החזקת אמצעי לחימה, לאחר שבביתו שבפתח תקווה נמצאו שתי רימוני רסס.
בית המשפט המחוזי קבע כי לאור הנתונים שהוצגו בדבר השימוש הגובר ברימוני רסס בפעילות פלילית מאז אירועי 7 באוקטובר, כאשר בממוצע מושלכים כמעט שלושה רימוני רסס ביום, ראוי להעלות משמעותית את רף הענישה.
הנאשם, יוסף אבו דיב, החזיק בביתו, בו התגורר עם ילדיו, שתי רימוני רסס, בתוך ארגז מאחורי פלינת במטבח. רימונים אלו היו בעלי פוטנציאל קטלני. לצד הרימונים, הוסתר סכום של 5,600 דולר במזומן. עם היוודע על חיפוש המשטרה בביתו, נמלט ונתפס רק לאחר כעשרה ימים.
הנאשם הודה במיוחס לו לאחר שמיעת רוב הראיות, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסדר טיעון לעונש, והורשע בעבירת החזקת אמצעי לחימה. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר עליו 22 חודשי מאסר בפועל בלבד.
פרקליטות מחוז מרכז הגישה ערר על העונש, וביקשה להחמיר משמעותית את עונשו של הנאשם, שכן העונש היה קל באופן קיצוני ואינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה הרווחת, ובפרט עם הפוטנציאל העצום לנזק הטמון בהחזקת שני רימוני רסס.
בית המשפט המחוזי, כאמור, קיבל את הערר והחמיר את עונשו של הנאשם ל-32 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוא מציין את העיקרון כי בית משפט לערעורים אינו ממצה את הדין.
בפסק דינו, הדגיש בית המשפט המחוזי (בכבוד השופט ש. בורנשטיין) את מדיניות הענישה המחמירה שנקבעה בפסיקות בית המשפט העליון בנוגע לעבירות נשק, והדגיש את חשיבות הטלת עונשים הולמים ומרתיעים על כל הקישורים בשרשרת הפלילית, על מנת למגר עבירות חמורות המאיימות על השלום והביטחון הציבורי. בית המשפט התייחס גם לתיקון 140 לחוק העונשין, הכולל עונשי מינימום לעבירות נשק שונות, לרבות החזקה, שנחקק כתגובה לעלייה המדאיגה בשימוש בנשק על ידי גורמים בלתי מורשים.
בית המשפט ציין בפסק דינו כי המקרה אינו חריג ואינו בטל בשישים, והתייחס למסמך קיבוץ נתונים ממשטרת ישראל, שהוגש על ידי התביעה לבית משפט השלום, הסוקר את הזינוק החד והמשמעותי במספר אירועי רימוני הרסס מאז אירועי 7 באוקטובר.
נושאים קשורים
