מאת פֶּסַח בֶּנסוֹן • 3 בספטמבר 2025
ירושלים, 3 בספטמבר 2025 (TPS-IL) — מבקר המדינה הישראלי פרסם היום (רביעי) דוח נוקב המטיל על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל שרים בכירים אחריות אישית לכשלים קטסטרופליים בניהול האזרחי במהלך המלחמה המתמשכת עם חמאס.
"במהלך התקופה הקשה שעברה על מדינת ישראל, הניהול הכולל של הצד האזרחי היה לקוי, חסר וחלש", אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ששרתו מבקר מעת לעת את מוכנות הממשלה ואת יעילות מדיניותה.
הדוח, המכסה את התקופה ינואר-מאי 2024, תיעד כשלים שיטתיים שהותירו מאות אלפי אזרחים ללא תמיכה מספקת. אנגלמן מצא כי במשך 17 שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, ממשלות עוקבות כשלו ביצירת סמכות מאוחדת לתיאום תגובה אזרחית לשעת חירום. פער ארוך שנים זה פגע ביכולת הממשלה לסייע לאלפים שנאלצו להתפנות בסמוך לגבולות עזה ולבנון.
נתניהו, שהוביל את ישראל במשך 13 מתוך 14.5 השנים שקדמו למלחמה, ספג ביקורת חריפה. הדוח קבע כי הוא "לא הבטיח, באמצעות שימוש בסמכויותיו – לרבות סמכותו לקבוע את סדר היום של הממשלה – שיימצא פתרון לפגם היסודי הידוע מאז מלחמת לבנון השנייה".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ספג ביקורת על כישלונו להשתמש בסמכותו כראש הקבינט החברתי-כלכלי, האחראי על ניהול אזרחי בזמן מלחמה. הקבינט קיים רק חמש ישיבות בשנה הראשונה למלחמה, והתעלם מסוגיות דחופות כגון פיצוי עסקים, אתגרי תעסוקה ותמיכה פסיכולוגית.
גם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ננזף, כשהדוח מציין כי שרי הביטחון "כשלו בוויסות מעמדם במשך שנים" ביחס לגופי החירום תחת פיקודם, כולל פיקוד העורף.
אנגלמן תיאר נוף כאוטי ולא מתואם. גופי ממשלה הפעילו 48 מוקדים נפרדים ב-33 גופים, שלעיתים קרובות טיפלו בסוגיות זהות ללא תיאום. הדבר יצר בלבול בקרב אזרחים וכפילויות בירוקרטיות, בעלות של כ-93 מיליון ש"ח (27.5 מיליון דולר) בפרסום בזמן מלחמה במשך ארבעה חודשים.
"מאות אלפי תושבים חוו ממקור ראשון את כשלונותיה של ממשלת ישראל בניהול המגזר האזרחי", כתב אנגלמן, והצביע על מחסור בעובדים חיוניים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ונציגי ממשלה באתרי פינוי. מאמצים להקמת מבני ניהול אזרחיים פונקציונליים קרסו ברובם. המנהל האזרחי הישראלי, שתוכנן כזרוע הביצוע של הקבינט החברתי-כלכלי, נסגר במרץ 2024 לאחר כשנתיים וחצי בלבד עקב מחסור בכוח אדם ותקציבים.
משרד סמוטריץ' הגן על השר, וציין כי "הרים של חקיקה ובירוקרטיה ישראלית" עיכבו קבלת החלטות מהירה. נמסר כי המשרד תמך בהצלחה ב-200,000 מפונים ו-300,000 חיילי מילואים תוך שמירה על הכלכלה במהלך "המשבר האזרחי הגדול והמתמשך ביותר שמדינת ישראל ידעה אי פעם".
אנגלמן סיכם בקריאה דחופה לרפורמות, וקבע כי "הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון" חייבים לפעול באופן מיידי להקמת מערכות ניהול מלחמה אזרחיות ראויות.
נתניהו התנגד לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה "מוטה פוליטית". מבקרים מאשימים אותו בעיכוב והחלשת החקירה. ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול לפיהן. ועדת החקירה האחרונה של ישראל, שחקרה את אסון מירון בו נהרגו 45 בני אדם, הטילה על נתניהו אחריות אישית בשנת 2024.
כ-1,200 בני אדם נהרגו ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה במתקפות חמאס על יישובים ישראליים סמוכים לגבול עזה ב-7 באוקטובר. מבין 48 בני הערובה שנותרו, כ-20 מאמינים שהם בחיים.
