הודעת לעיתונות של הכנסת • תאריך לא חוקי
ועדת החוץ והביטחון ממשיכה בסדרת דיוניה בנושא חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב בני ישיבות), התשפ"ב-2022. החלק הראשון של דיון היום עסק בסעיפים 26 כא – 26 כה, הנוגעים למניעת פגיעה במעמדן ושילובן של נשים בשירות הביטחון, תוך שמירה על אורח חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
סעיף ה' של הצעת החוק עוסק בהוראות כלליות להצעת החוק. מצד אחד, צה"ל מחויב לשמור על אורח החיים החרדי של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. מצד שני, לצה"ל מחויבות מקבילה שלא לפגוע בשירות או במעמדן של נשים כתוצאה משילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
מוצע לעגן בסעיף 26 כא את המחויבות להגנה על מעמדן של נשים בצה"ל. הסעיף קובע במפורש כי שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות הביטחון, בהתאם להוראות פרק זה, לא ייעשה באופן הפוגע במעמד, בשירות או בהזדמנויות השילוב של אישה בשירות הביטחון. במקביל, מוצע לקבוע בסעיף 26 כב הוראה כי צה"ל יפעל לאפשר שמירה על אורח החיים של המתגייסים לפי הוראות פרק זה.
כהמשך ישיר למחויבויות צה"ל לפעול לשמירה על אורח חייהם של בני ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, מוצע החוק מציג לראשונה מספר סעיפים שמטרתם ליישם מחויבות זו. במסגרת זו, נוספו מספר סעיפים להבטחת קידוש מעמדה של חובת צה"ל.
לדברי הייעוץ המשפטי לוועדה, יש חשיבות עליונה לעגן בחוק הוראות שיבטיחו כי מעמדן ושילובן של נשים בצה"ל לא ייפגעו. חשיבות זו שקולה לחשיבות הגדרת מחויבויות צה"ל לפתוח מסלולים ייעודיים, הליכי מיון ושיבוץ, והקמת תוכניות הכנה קדם-צבאיות לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
לדעת הייעוץ המשפטי, חשוב לעגן הוראות יסוד שיבטיחו כי מסגרות המיועדות לנשים לא יצומצמו עקב שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. בנוסף לאלה, ניתן לשקול גם הכללת הוראות שיבטיחו הגדלת ייצוגן של נשים בתפקידים מרכזיים, על ידי הצגת תוכניות עבודה מסודרות מצה"ל להשגת מטרות אלו.
הייעוץ המשפטי הוסיף כי יכולתו של צה"ל להקים מסלולים ייעודיים קשורה קשר הדוק להערותינו בנוגע לצורך בחלוקה פנימית לגבי סף מינימום גיוס, בהתאם לחלוקה שהציג צה"ל בדיוני הוועדה. חלוקה זו תאפשר לצה"ל לתכנן ולפתוח מסלולים ייעודיים שיתאימו לצרכי הצבא מצד אחד, תוך פעולה בהתאם למחויבויותיו, כפי שמוצע בחוק, להתאמת מסלולים אלו לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים מצד שני.
ועדת החוץ והביטחון המשיכה בסדרת דיוניה בנושא חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב בני ישיבות), התשפ"ב-2022. החלק השני של דיון היום עסק בסעיפים 2 עד 9, הנוגעים להוראות הפיקוח.
סעיפים 2 עד 9 של הצעת החוק מתקנים את מנגנון הפיקוח שנקבע בסעיפים 49א עד 49ח לחוק שירות ביטחון. הוראות פרק זה קובעות כי מפקח אשר ימצא כי אדם המיועד לשירות ביטחון אינו נוכח בישיבה, יודיע על כך למפקד או לנציגו. למפקחים ולמשגיחים הוענקו סמכויות לדרוש זיהוי מבני ישיבות וצוותי ישיבות, לבקש מסמכים, וכן הוענקה למפקחים סמכות מפורשת להיכנס לישיבות, למעט אזורי מגורים, רק על פי צו בית משפט.
הצעת החוק שהוצגה בפני הוועדה מציעה מספר שינויים בהקשר זה.
לדברי הייעוץ המשפטי לוועדה, הפיקוח בישיבות משקף את מטרות הצעת החוק – מצד אחד, צמצום אי-שוויון על ידי הגדלת מספר המתגייסים מהציבור החרדי, ומצד שני, הכרה בחשיבות לימוד התורה כעילה לדחיית שירות, על ידי פיקוח כי אלו ששירותם נדחה לצורך לימוד תורה אכן לומדים תורה. לאור חשיבותו, יש להבטיח כי הפיקוח יהיה אפקטיבי.
הייעוץ המשפטי מציין כי הצעת החוק כוללת מספר תיקונים התורמים להגברת האפקטיביות של הפיקוח, כגון החובה למנות מפקחים ולקבוע קריטריונים למספרם, ביטול הסתמכות משרד הביטחון על פיקוח משרד החינוך, ופירוט הדו"ח שיש להגיש לוועדת החוץ והביטחון והגברת תדירותו.
יחד עם זאת, הייעוץ המשפטי קובע כי הצעת החוק כוללת גם מספר הסדרים אשר לדעתו מחלישים את אפקטיביות הפיקוח.
בסעיף 49ג המוצע בסעיף 4, מוצע לקבוע כי בדיקות יתקיימו אחת לשלושה חודשים. פיקוח בתדירות כזו, במיוחד כאשר מועד הפיקוח ידוע מראש, אינו אפקטיבי, ופיקוח אפקטיבי צריך להיות על בסיס יומי.
עוד נמסר כי הסנקציה על היעדרות חוזרת מישיבה חייבת להיות חדה וברורה. יש לכלול בגוף הצעת החוק הוראות מפורשות בנוגע לביטול צו דחיית השירות לתלמיד ישיבה שנמצא נעדר מהישיבה מספר פעמים, ואין להשאיר זאת בידי שר הביטחון.
הצעת החוק אכן מציעה הטלת סנקציות על ישיבות בגין אי-מילוי חובת הנוכחות, דבר שלא היה קיים בעבר, אך ההסדר המוצע מעלה שאלה בנוגע לאפקטיביות יישומו. על פי ההצעה, ישיבה בה ימצא מפקח כי לפחות 20% מתלמידיה נעדרים יותר מפעם אחת, תקבל אזהרה, ואם הדבר יימצא שוב, היא תוסר מרשימת הישיבות.
הייעוץ המשפטי לוועדה קובע כי אחוז ההיעדרות המוצע גבוה מאוד וברור כי ייתכנו מקרים בהם תלמיד נעדר עקב מחלה או נסיבות אישיות, ויש לתת לכך מענה, אך הוראה המאפשרת בפועל היעדרות של 19.9% מתלמידי הישיבה באופן קבוע אינה עולה בקנה אחד עם מטרות החוק.
הייעוץ המשפטי תומך בתיקון לביטול מוסד ה"משגיחים" וקובע כי נכון שהפיקוח יבוצע על ידי משרד הביטחון, כפי שמוצע בחוק, ולא יועבר לגורמים חיצוניים.
