בשנה האחרונה נרשמה עלייה של כ-74% במספר הבוגרים הרפואיים מאוניברסיטת א-נאג'ח הלאומית בשכם ואוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים, העוברים התמחות רפואית בבתי חולים בישראל. בעוד שב-2024 היו כ-70 מתמחים רפואיים כאלה, המספר עלה כעת ל-122. כך נחשף ביום רביעי בישיבת ועדת הבריאות, שדנה בסדר העדיפויות של תקני ההתמחות.
יושבת ראש הוועדה ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) אמרה: "ישראל היא משאב לאומי אסטרטגי, יקר ומוגבל, של תקני התמחות רפואית. תקני התמחות אלו הם המקום בו מתבצע ההכשרה המעשית של דור הרופאים הבא. המדיניות שלי היא שמי ששירת [צריך להיות ראשון]. תקנים אלו יקרים מדי למדינה כדי להקצות אותם באופן שרירותי, והמערכת חייבת לתעדף באופן ברור את יוצאי צבא ומשרתי המילואים, כולל אלו שלמדו בחו"ל – אנשים המקדישים את מיטב שנותיהם ואף מסכנים את חייהם למען המדינה.
"הגיע הזמן לבטל את העיוות המכונה 'פעולות העדפה' עבור אלו שאינם נושאים בנטל", אמרה. "לא ייתכן שאלו שאינם משרתים, ואינם חולקים את החובה האזרחית הבסיסית ביותר, יקבלו עדיפות או תקני התמחות שמורים על חשבון אלו שכן משרתים. כל מי שאינו נושא בנטל הגנת מדינת ישראל, לא יורשה לעקוף את אלו שנמצאים כעת בחזית".
יו"ר הוועדה ח"כ סון הר מלך הוסיפה: "כל מי שבחר ללמוד רפואה במוסדות המשמשים ככור היתוך לטרור ולשלילת זכות קיומה של ישראל – מוסדות הממוקמים בשכם או במזרח ירושלים – אינו יכול להיות חלק ממערכת הבריאות של ישראל. איני סומכת על רופא שלמד באוניברסיטת אל-קודס או באוניברסיטת א-נאג'ח בשכם, בסביבה של הסתה וקרבה לגורמי טרור, שיבצע ניתוח לחייל צה"ל או יטפל בילדינו. על פי נתוני משרד הבריאות, 14 מתמחים רפואיים שלמדו באוניברסיטת אל-קודס מתאמנים כעת במרכז הרפואי סורוקה, ארבעה במרכז הרפואי שיבא, ואחד במרכז הרפואי וולפסון. זהו מצב שלא יכול להימשך. עלינו לעצור את פעולות ההעדפה המעוותות בקבלה לתוכניות ההכשרה הרפואית, לתעדף את משרתינו, ולהוציא מחוץ למערכת את בוגרי כור ההיתוך הטרוריסטי של הרשות הפלסטינית. אם לא תוצג שינוי מדיניות מהיר, מקיף ומערכתי, נקדם חקיקה פרטית דחופה להסדרת העניין על כל היבטיו".
ח"כ משה סעדה (הליכוד) אמר: "בשל פעולות ההעדפה המושחתות הללו, רבים מבוגרי אוניברסיטת א-נאג'ח בשכם ואוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים – שניהם מתוארים ככור היתוך לטרור – מתקבלים להתמחויות רפואיות. יתרה מכך, בשיא המלחמה, רופאים מהרשות הפלסטינית עושים את התמחויותיהם בבתי החולים שלנו".
ח"כ עימאן ח'טיב יאסין (רשימה ערבית מאוחדת – רע"מ) אמרה: "זהו דיון גזעני וכוללני הפוגע באזרחים ישראלים שבחרו ללמוד בשכם מכיוון שלא התקבלו לבתי ספר לרפואה במקומות אחרים".
לדברי רחל שלם, מנהלת אגף בכיר לכוח אדם ותכנון כלכלי במשרד הבריאות, המדינה מאפשרת לסטודנטים לרפואה ללמוד בחו"ל במוסדות מוכרים, בעוד שבוגרים של מוסדות לא מוכרים אינם משובצים להתמחויות בישראל. "מטרתנו היא להגדיל את מספר הרופאים המוכשרים בישראל מ-1,200 ל-1,700 עד 2027, בעיקר על ידי הרחבת ההכשרה הרפואית המקומית ולא על ידי הסתמכות על לימודים בחו"ל. הרוב המכריע של תקני ההתמחות ימולאו על ידי בוגרים שהוכשרו בישראל. כיום, 122 בוגרים שלמדו בשכם ובמזרח ירושלים עוברים התמחות רפואית בבתי חולים ישראליים.
"עם פרוץ המלחמה, מנכ"ל משרד הבריאות ביקש מהפקולטות לרפואה בישראל לקלוט מילואימניקים שקיבלו צווי חירום ונמצאו במהלך לימודי רפואה בחו"ל. האוניברסיטאות בישראל מעניקות למילואימניקים תנאים מועדפים, ומתחילת 2026, מילואימניק שיכנס להתמחות בישראל לא יצטרך לשלם עבור ההתמחות. תמחור שגוי של תקני התמחות ומדדי הכשרה הגבילו בעבר את מלוא ניצול תקני ההתמחות, ואנו מסירים כעת את החסמים הללו", אמרה.
ד"ר אורלי גרינפלד, ראש חטיבת רישוי מקצועות הרפואה במשרד הבריאות, הוסיפה כי נבחנים האתיקה, הסטנדרטים האקדמיים והאיכות המקצועית של כל מוסד, וכי כל מידע המעיד על מעורבות מוסד בפעילות טרור נחקר. רישיון רופא מותנה גם בבדיקה ביטחונית.
פרופ' דן שוורצפוקס, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, אמר: "האחריות שלנו היא להבטיח שלתושבי הדרום תהיה מערכת בריאות הולמת. אין לי את הפריבילגיה לבחור אילו רופאים יכנסו להתמחות במוסד שלי".
לדברי דבורה מרגוליס, נציגת מועצת ראשי האוניברסיטאות, כ-100 סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל והתגייסו במהלך המלחמה נקלטו בפקולטות לרפואה בישראל, ו"אין פעולות העדפה על בסיס שיוך מגזרי".
ד"ר יפעת ארבל, האחראית על שוויון במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ציינה כי רופאים רבים שהוכשרו בחו"ל חסרים אפילו שליטה בסיסית בעברית, וכי "מועמדים רבים מהמגזר הערבי התקבלו למרות רמת עברית נמוכה".
