הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), התכנסה היום (רביעי) לדיון בתגובת הממשלה לאלימות כלכלית כלפי נשים.
"זוהי צורה חמורה מאוד של אלימות המטילה צל של פחד על חיי נשים, גם אם היא לא תמיד נראית לעין", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ כהן. "זה יכול להיות בעל שאינו מאפשר לבן זוגו להשתמש בכרטיס אשראי, או בן זוג שמכתיב לאישה מה מותר או אסור לה לקנות; או מי שמאיים על בת זוגו שאם תעזוב אותו, הוא יקבור אותה בחובות. זהו שליטה על אישה באמצעים כלכליים. נשים הסובלות מאלימות פיזית נאלצות פעמים רבות לחזור לבני זוגן בשל תלות כלכלית בגבר. נשים רבות שנרצחו, במקרים רבים, סבלו גם מאלימות כלכלית".
אם חד-הורית לחמישה מנתיבות סיפרה: "אלימות כלכלית היא תופעה חוצת מגזרים. היא מכוונת בדרך כלל לנשים שאינן עובדות. אני הייתי במקום הזה, וילדיי ואני חיינו על 630 שקלים. מדפי המקרר היו מחולקים ל'שלו' ו'שלנו'. ספרתי כל שקל כדי לקנות לחם לילדים. שניים מילדיי שברו את ידיהם, והוא סירב לקחת אותם לטיפול רפואי. בכל פעם שניסיתי לצאת לעבוד, הוא מצא תירוצים למה לא כדאי לי. לא הצלחתי למצוא עבודה ומצאתי את עצמי בחסדו. המדינה צריכה לתת לנו מענה, לא כזה שמתבסס על המגזר השלישי. אנחנו לא רוצות להיות נשים תלויות סעד; אנחנו רוצות לעבוד ולהוות דוגמה לילדינו".
שורדת אלימות כלכלית סיפרה: "יש כאן כשל רב-מערכתי. חוויתי אלימות כלפי בנותיי וכלפיי. הוא עקב אחריי בעבודה. הוא פתח עסקי מוניות על שמי. הוא זייף צ'קים – וכל זה קרה בזמן שהייתי במקלט – והשאיר אותי עם חובות של 750,000 שקלים. הוא פושט רגל לשעבר. לא היה לי יותר כוח. יש לי מכתב בכתב ידו שבו הוא מודה בכל מה שעשה. נדחפתי לפשיטת רגל; מעולם לא חייבתי לאף אחד דבר בחיי. הוכחתי שזה לא החוב שלי, וזה לא עניין אף אחד".
אם גרושה פעמיים ואם לשלושה אמרה: "את קיימת – את נושמת – אבל את לא באמת חיה. מבחוץ הכל נראה תקין, ואין חבורות כי אף אחד לא מכה אותך. יום אחר יום, במבט לאחור, את מגלה שחיית בתוך כלא שגבולותיו לא נראו לך. צמצמתי את עצמי. כיווצתי את החלומות שלי, כי הרצונות והשאיפות היו שלו בלבד. לא ביקשתי יותר מדי. פחדתי לחיות ולרצות דברים, ולא היה בי חיים ותקווה. כל בקשה הפכה לאיום. אלימות כלכלית לא באה עם צעקות – היא באה כטפטוף איטי. הייתי נשואה פעמיים – פעם אחת לגבר שהשתמש באלימות פיזית, ופעם אחת לגבר שהשתמש באלימות כלכלית, שהייתה קשה יותר".
פייני סוקניק, מנהלת החברה החרדית ושותפויות עסקיות ביוזמת "קווי אדום", אמרה: "בעקבות המלחמה, אנו נמצאים בעיצומה של גל אלימות במשפחה מתמשך הדורש היערכות מסוג אחר. אלימות כלכלית אינה עוד תופעה נפרדת או מבודדת. זוהי תופעה חמורה עם השלכות עמוקות על החופש, הביטחון והיכולת לקיים קיום בסיסי".
עו"ד הילה דולנסקי, סגנית היועצת המשפטית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אמרה: "אנו נמצאים בדיאלוג עם משרד המשפטים ומשרדים נוספים בנוגע לניסוח הצעת החוק. הבנו שלתקופה יש קשיים וכי נדרש כיוון אחר. ההכרה חשובה, אך התפיסה שאלימות כלכלית עומדת בפני עצמה, מנותקת מדפוסים אחרים של אלימות, מעלה שאלות. אנו שואלים מהי ההסדרה החקיקתית המדויקת ביותר. הכיוון שאנו מאמינים שיש לקדם הוא הגדרת אלימות במשפחה, כאשר אלימות כלכלית היא אחת מצורותיה. חוק מניעת אלימות במשפחה אינו מגדיר את תופעת האלימות, ואינו מגדיר אלימות כלכלית כחלק ממנה".
יו"ר הוועדה ח"כ כהן אמרה: "סוגיה זו נידונה שנים רבות. היכן היא עומדת, ומתי יהיה נוסח? " עו"ד דולנסקי השיבה: "איני יכולה להתחייב לתאריך".
עו"ד רחל ספירו, גורם במשרד המשפטים, אמרה: "קיימנו דיונים עם כל משרדי הממשלה, ולאחרונה קיבלנו את עמדת משרד הרווחה המקצועית, וכולנו מגויסים לנושא. אנו מעדכנים את העמדות המקצועיות".
יו"ר הוועדה ח"כ כהן אמרה: "ברור שיש כאן התמהמהות, ולא היה צריך לקחת שנים. כמה זמן, להערכתכם, עד שנראה נוסח לחקיקה שלכם? בואו נקבע תאריך יעד". עו"ד ספירו השיבה: "העמדה המעודכנת הועברה אלינו וטרם הופצה למשרדי הממשלה האחרים".
ענת יקיר, ראש חטיבת נפגעי עבירות במשטרת ישראל, אמרה: "זהו אחד הדיונים הקשים ביותר שהשתתפתי בהם. אלימות כלכלית אינה עבירה פלילית, אך היא בהחלט על שולחן החוקר בעת לקיחת עדות מנפגעת עבירה. החוקר משלים שאלון הערכת סיכונים המספק כלים להערכת מידת החשיפה של הנפגעת לסכנה מצד הפוגע, ויש שאלות שיכולות לזהות אלימות כלכלית לצורך הערכת סיכונים. כחטיבת נפגעי עבירות, אנו בקשר עם עמותת 'רוח נשים'. גם אם זה לא עבירה פלילית, זה נמצא במודעות הארגונית שלנו".
ח"כ מטי סרפטי הרקבי (יש עתיד) אמרה: "במסגרת החקיקה, חייבת להיות הגדרה של סימני אזהרה מוקדמים, כי נשים רבות אינן מודעות לכך שהן נמצאות במצב של אלימות כלכלית. לכן חשוב להרים דגלים אדומים. זה מתחיל בקטן ומתגבר".
יפית אלפנדרי מלשכת הנתונים המרכזית אמרה: "ישנם אתגרים רבים במדידת אלימות כלכלית. ב-90% מהמקרים, אף אחד לא יודע מה קורה. אלו נתונים הכרוכים בסכנת חיים ממשית, ויש הגדרות לא ברורות למהי אלימות כלכלית. גם ברמה הפרקטית, אנשים אינם מודעים לכך שהם נמצאים במעגל הזה. פיתחנו מודול מיוחד יחד עם מדד הרשות לקידום מעמד האישה, ואנו רוצים לנטר שיח ברשתות החברתיות. בשנת 2025, הוספנו מודול על אלימות מגדרית, וכרגע מתבצע סקר בטיחות אישי. שאלנו אנשים למי דיווחו, איזה נזק נגרם, ומהי התפוצה. אנו שואלים האם נמנע גישה לכסף או הוצאות, האם נמנעו מלצאת לעבודה. ממצאים עד כה מראים ש-3% דיווחו שהיו במעגל של אלימות כלכלית – כלומר 75,000 איש".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר: "הטיפול באלימות פיזית הוא ירוד מאוד". ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) אמרה: "שלוש שנים אנו נמצאים במצב של ממשלה שמדירה נשים. אני עוזרת לנשים כי הן נשים. כל היום אני מוצאת את עצמי מזועזעת ומתביישת שאנשים פונים ליו"ר הכנסת כדי לבטל את הדיון הזה".
ח"כ שלי טל מרן (יש עתיד) אמרה: "בגלל שהנושא שקוף, יש הנחה שהוא קורה רק לנשים מהפריפריה, אך זוהי תופעה שיכולה לקרות בכל מקום. נתקלתי בתופעה זו במעגלי החיים שלי. זה היה כרוך בפחד משתק. כל מה שכולם עושים הוא חשוב מאוד, אך סוגיית החינוך הפיננסי היא קריטית, ועלינו לחנך גם את הנוער לסכנות הללו".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה: "העובדה שהגענו למצב שדיון כזה מוטל בספק היא בושה. מכיוון שהחוק לא מתקדם, המודעות לא מתקדמת. החוק לא מספק לנשים עזרה באמצעות הגדרה של מהי אלימות כלכלית. לא נוותר על הצעת החוק, כי לכל אישה מגיעה זכות לחיים חופשיים. הזכות לחירות היא זכות בסיסית במדינת ישראל".
עו"ד שומרית רגב שרייבר, דוברת רשות המסים, אמרה: "מצאנו פתרונות בשטח לנשים בחובות. נציגי הרשות הגיעו אלינו עם בעיות של נשים התובעות מזונות דרך ההוצאה לפועל, והיום הן מקבלות ליווי של קצין ביטחון מהבית לאורך כל התהליך, וחזרה בטוחה הביתה. זה חלק מעבודתנו. בנוסף, הוגשו בקשות שבמסגרת הליכי מזונות, יקבעו דיונים מוקדמים ככל הניתן. ברגע שאישה מציגה ראיות על צו שהייה במקלט או צו הרחקה, היא יכולה לתאם דיון מוקדם עד 60 יום לפני רשם ההוצאה לפועל, שהוא סמכות שיפוטית. בנוסף, אנו מסייעים לנשים מעמותת 'רוח נשים'".
ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) אמרה: "התסכול הוא עצום ונורא, ואני בולמת את עצמי מלהתפוצץ. כל כך הרבה שנים ששום דבר לא התקדם – למעלה מעשור – ורבות מהנשים יכלו להינצל".
מנכ"לית 'רוח נשים' תמר שוורץ אמרה: "זו אלימות הרסנית, מכה אנושה. האלימות הזו אינה נראית. שישים וששה אחוזים מנפגעות האלימות חוזרות לאלימן הכלכלי בשל תלות כלכלית. פרופסוריות באות אלינו שמפוחדות לפתוח חשבון בנק. הדיווחים מינימליים ביחס להיקף התופעה. אם אישה עצמאית כלכלית, הסיכוי שהיא תחזור למערכת יחסים פוגענית קרוב לאפס. שמונים ושבעה אחוזים מהנשים הפונות אלינו מצליחות להרוויח פרנסה בכבוד. כל עוד זה לא מוגדר בחקיקה, לא נוכל לספק לנשים סיוע משפטי והכרה".
קרן בן הרוש מהרשות לקידום מעמד האישה אמרה: "הרשות מייחסת חשיבות רבה למניעת אלימות כלכלית, כאשר יועצות ברשויות המקומיות משמשות כסוכנות השטח שלנו. ביצענו תוכניות ברשויות המקומיות לקידום פיתוח ועצמאות כלכלית, בתקציב של 10 מיליון שקלים בשנה שעברה".
