מנכ"ל הרשות הלאומית להגנת הסייבר בישראל ב-Cybertech Global: למעלה מ-26,000 אירועי סייבר דווחו ב-2025 – עלייה של 55%
ראש המנהל הלאומי לסייבר בישראל חשף כי בשנת 2025 אירעו למעלה מ-26,000 אירועי סייבר, עלייה של 55%. חוק סייבר חדש נועד להגדיר ולהסדיר את התחום.
DG של הרשות הלאומית להגנת הסייבר (INCD), יוסי קרדי, חשף היום (27 בינואר 2026) בכנס Cybertech Global, לראשונה, את היקף אירועי הסייבר שטופלו על ידי הרשות במהלך 2025: יותר מ-26,000 אירועי סייבר – עלייה של 55% בהשוואה ל-2024.
שלושת הסקטורים המותקפים ביותר השנה היו המגזר הפיננסי, מוסדות ממשלתיים וספקי שירותים דיגיטליים. רבים מהאירועים זוהו ונעצרו ללא נזק, בעוד שאחרים גרמו נזק משמעותי לארגונים הנפגעים, לישויות קשורות או לנכסי מידע.
קרדי הדגיש כי חוק הסייבר המוצע, שמסמך העקרונות שלו פורסם להערות הציבור לפני מספר ימים, מהווה אבן דרך היסטורית:
"לראשונה, החוק יגדיר מהי הגנת סייבר לאומית בישראל. הוא יסדיר את חובותיהם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים לעמוד בתקני אבטחה על מנת להגן על ביטחון הציבור וחיי היומיום, ויקים מנגנוני דיווח, פיקוח ואכיפה לטיפול באירועי סייבר משמעותיים. החוק מביא את ישראל לקו אחד עם סטנדרטים בינלאומיים ועוגן את אבטחת הסייבר כאינטרס לאומי, ולא כהחלטה וולונטרית של כל ארגון."
קרדי הציג גם את התוכנית הרב-שנתית הלאומית החדשה של ישראל בתחום הסייבר, המתמקדת בשלושה עמודי תווך מרכזיים: אבטחת ענן, סייבר-AI, והיערכות לעידן הקוונטי. במקביל, התוכנית מקדמת חיזוק תשתיות לאומיות, יכולות זיהוי ותגובה, פלטפורמות הגנה לאומיות, והקמת מעבדות לאומיות בטכנולוגיות בינה מלאכותית ודיפ-פייק.
בנוסף, קרדי הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה ההדוק בין הממשלה לתעשיית הסייבר הישראלית, וכן שותפויות בינלאומיות:
"אנחנו לא יכולים לבחור מתי תפרוץ המלחמה הבאה – אבל אנחנו יכולים לבחור להיות מוכנים. הממשלה קובעת אסטרטגיה ומובילה את ההגנה הלאומית, אבל דווקא תעשיית הסייבר הישראלית, עם החדשנות, הזריזות והניסיון המבצעי שלה, היא זו שמאפשרת לישראל להיות מוכנה למלחמה הראשונה מבוססת סייבר."
בהקשר זה, קרדי ציין כי בחודש האחרון חתמה ישראל על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי באבטחת סייבר עם גרמניה, והשיקה מרכז מצוינות לאבטחת סייבר ימי יחד עם יוון וקפריסין.
בפתיחת דבריו של קרדי, הוקרן סרטון קצר המתאר תרחיש של מתקפת סייבר רחבת היקף על תשתיות קריטיות ושירותים חיוניים – התרחיש הוויזואלי הקצר הראשון מסוגו בעולם.
