עדכון חם
משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות מודיעים על רפורמה מקיפה במיסוי ההיי-טק
משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות מודיעים על רפורמה מקיפה במיסוי ההיי-טק, שנועדה להגביר את צמיחת התעשייה ו
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג היום רפורמה חדשה במדיניות המיסוי שמטרתה להקל על פעילויות ולהגביר את האטרקטיביות של תעשיית ההייטק הישראלית. הרפורמה כוללת סדרת צעדים חקיקתיים ושינויים בנהלים התפעוליים של רשות המסים, אשר יסירו חסמים ויספקו תמריצים לצמיחת ההייטק הישראלי, הסדרת רכישת חברות הייטק ישראליות, החזרה מהירה של אנשי הייטק לישראל מרילוקיישן והשקעה בחברות לאורך כל מחזור החיים של התעשייה: החל מהקמה בשלבים מוקדמים וסבבי גיוס ראשוניים, דרך שלבי התרחבות וגיוסי הון מתקדמים, ועד להנפקה או רכישה על ידי חברות רב-לאומיות.
בין היתר, הרפורמה כוללת צעדים להקלה בפעילות קרנות השקעה בהייטק (ישראליות וזרות) ומשקיעים (זרים וישראלים); חקיקה להגברת השקיפות והוודאות בעולמות מס הכנסה ומע״מ; הסרת חסמי השקעה לישויות השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק; הקלה רגולטורית בתחום שינוי מבני להגברת פעילות מיזוגים ורכישות, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית; צעדים להגברת וודאות המיסוי לחברות רב-לאומיות, בדגש על שלבי רכישת חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל; מהלך להגברת הוודאות במיסוי נכסים בלתי מוחשיים שיווקיים; וצעדים להגברת הכדאיות המסית להחזרה מהירה לישראל מרילוקיישן.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "ישראל כבר היום אחת המדינות האטרקטיביות בעולם להשקעות הייטק, בזכות שיעורי המס וההון האנושי האיכותי שבה. מעתה, היא תהיה גם מדינה המוכרת בפשטות תהליכי המס שלה ובודאות הרגולטורית שלה."
ראש רשות המס, שי אהרונוביץ': "רשות המס מכירה בתעשיית ההייטק כמנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית ומבינה את הצורך שלה בסביבת מיסוי יציבה ושקופה, התומכת בהרחבת השקעות קיימות, משיכת השקעות חדשות והמשך צמיחתן של חברות ישראליות."
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "ישראל ידועה ביכולות החדשנות שלה, אולם על מנת לשמור על מעמדה כמעצמת הייטק גלובלית, עליה להיות לא רק יצירתית ומתקדמת טכנולוגית, אלא גם מקום שבו קל, צפוי ומשתלם לעשות עסקים. הרפורמה שאנו משיקים היום נובעת מהיכרות עמוקה עם צרכי האקוסיסטם ויוצרת שינוי משמעותי בסביבה העסקית על ידי הבטחת וודאות מסית, פישוט נהלים ומתן תמריצים. זהו שינוי מבני עמוק שממשיך לבסס את ישראל כיעד אסטרטגי עבור חברות רב-לאומיות, קרנות השקעה ויזמים."
המטרה העיקרית של הרפורמה היא להגביר את הוודאות המסית ולייעל תהליכים בירוקרטיים בנקודות קריטיות, על מנת לעודד את המשך צמיחתה של תעשיית ההייטק הישראלית. הרפורמה גובשה על ידי צוות שכלל נציגים מגופים ממשלתיים שונים (רשות המסים, משרד האוצר ורשות החדשנות) בשיתוף נציגי התעשייה. עבודת הצוות החלה בקבוצות עבודה שעסקו בזיהוי האתגרים המרכזיים העומדים בפני התעשייה, ולאחר מכן בדיוני שיח בהם גובשו והוסכמו הצעדים המוצעים להתמודדות עימם.
הסוגיות המרכזיות שנדונו:
- הגברת הוודאות המסית בנוגע למדיניות המס ביחס לדמי ניהול ו-carried interest בפעילות קרנות הון סיכון, באופן כללי ובפרט ביחס למשקיעים זרים וישראלים בקרנות הון סיכון.
- קביעת הנחיות מע"מ על carried interest ודמי ניהול.
- תמריצי מס להשקעות ישירות של משקיעים מוסדיים וחברות, מלבד קרנות הון סיכון כמתווכות.
- הקלות מס נדרשות בתחום שינוי מבני, על מנת להקל על צמיחת חברות ישראליות (באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות).
- הגברת הוודאות המסית לתאגידים רב-לאומיים הרוכשים חברות ישראליות ומנהלים מרכזי מו"פ בישראל.
- הגברת הוודאות המסית לעובדים החוזרים לישראל מרילוקיישן והפחתת חסמים, על מנת לעודד חזרה מהירה לישראל – בדגש על חבות מס בגין תגמול מבוסס הון (אופציות לעובדים).
הפתרונות שהרפורמה מציעה:
פעילות קרנות הון סיכון:
- שיעור מס אחיד על הכנסות מ-carried interest של קרנות השקעה: ישראליות וזרות כאחד.
- פטור ממע"מ על carried interest בקרנות ישראליות למשקיעים זרים וישראלים כאחד.
- פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה וחברות זרות על השקעותיהם הישירות בהייטק, ללא הגבלה על היקף ההשקעה וללא קשר לשאלה האם הן פועלות בישראל.
- נוסחה קבועה לחישוב מע"מ על דמי ניהול, המבוססת על היחס בין משקיעים זרים וישראלים בקרנות הון סיכון.
- סיווג השקעת משקיעים ישראלים בקרנות הון סיכון כהשקעה פסיבית.
מיזוג ורכישה של חברות ישראליות:
- סדרת הקלות בתהליך רכישת חברות ומיזוג חברות – אשר אושרו וכבר נכנסו לתוקף.
רכישת חברה ישראלית על ידי חברה רב-לאומית:
- קביעת עקרונות מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני.
- קביעת עקרונות מנחים לקביעת שיטת התמחור של מרכזי מו"פ, והתמקדות בטיפול של בכירים.
- קביעת מסלול לקבלת אישור מקדמי מרשויות המס לקביעת מודל שיטת התמחור שיספק וודאות למרכזי המו"פ בנוגע לחבות המס הצפויה בישראל.
- אימוץ כללי Pillar 2 של ה-OECD וקביעת מנגנון תמריצים התואם סטנדרטים בינלאומיים.
- אימוץ מודל מס המינימום הגלובלי המאוחד (QDMTT).
חזרה של עובדים מרילוקיישן:
- קביעת כללים מנחים בנוגע לאופן חלוקת ההכנסה מתגמול מבוסס הון בין ישראל לחו"ל.
- מתן פטור ממס על הכנסה שנוצרה והצטברה מחוץ לישראל.
- קביעת מנגנון זיכוי למסי חוץ ששולמו על הכנסה החייבת במס גם בישראל.
- יצירת מסלול ירוק למעבר ממיסוי תגמול הון לפי סעיף 3I למיסוי לפי סעיף 102 לפקודה.
- במקביל, מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס – על בסיס מספר ימי השהייה בישראל בלבד.
המידע זמין באנגלית, אך חלק מהפרטים הרלוונטיים זמינים רק בעברית.
