מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן ועומר נובוסלסקי • 5 בפברואר 2026
ירושלים, 5 בפברואר 2026 (TPS-IL) – מדענים ישראלים זיהו סמן ביולוגי חדש פוטנציאלי לקשר אם-ילד: רמות אוקסיטוצין הנמדדות בשיער הקרקפת. ההורמון, המכונה לעיתים "הורמון הקשר", ממלא תפקיד מרכזי בהתנהגויות חברתיות, כולל קשר והורות, והמחקר מציע כי ריכוזי אוקסיטוצין ארוכי טווח אצל אמהות עשויים לנבא את איכות האינטראקציות הרגשיות עם ילדיהן, כך הודיע אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
"אוקסיטוצין הוא הורמון המופרש במהלך לידה, הנקה ומצבים חברתיים שונים", הסבירה פרופ' פלורינה אוזפובסקי ל"שירות העיתונות של ישראל". "מחקרים קודמים בבני אדם ובעלי חיים קושרים אותו למגוון היבטים חברתיים, ובפרט להורות. אנו רואים כי הבדלים אישיים ארוכי טווח אלו קשורים לאיכות מערכת היחסים אם-ילד." אוזפובסקי עומדת בראש תוכנית פסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטה ומשמשת כיושבת ראש משותפת של מרכז דואט לחינוך לגיל הרך.
כדי לבחון דינמיקה זו, המחקר בחן 28 זוגות אם-ילד, שילדיהם היו בגיל ממוצע של ארבע וחצי שנים. החוקרים אספו דגימות שיער מאמהות וילדים כאחד ומדדו ריכוזי אוקסיטוצין בשיטת ELISA (Enzyme-Linked Immunosorbent Assay), טכניקה מעבדתית נפוצה למדידת נוכחות וריכוז של חלבונים, הורמונים או נוגדנים ספציפיים בדגימה. שיער, הגדל בערך סנטימטר אחד בחודש, אפשר לצוות לעקוב אחר רמות אוקסיטוצין מצטברות לאורך תקופה של שלושה חודשים, והציע אינדיקטור יציב יותר מרוק, המשקף רק תנודות קצרות טווח.
במהלך מפגש של 20 דקות של משחק חופשי, החוקרים העריכו גם את הזמינות הרגשית של אמהות וילדים באמצעות סולם סטנדרטי להערכת רגישות אימהית ומעורבות ילדים. הניתוח חשף קורלציה משמעותית בין רמות אוקסיטוצין אימהיות לזמינות רגשית. רמות גבוהות אצל אמהות נקשרו לאינטראקציות מכווננות ומגיבות יותר, במיוחד כאשר רמות האוקסיטוצין של הילדים היו מתונות או נמוכות. כאשר רמות האוקסיטוצין של הילדים היו גבוהות, השפעת האם על איכות האינטראקציה נראתה פחות בולטת, מה שמדגיש אינטראקציה דינמית בין הורה לילד בעיצוב הקשר הרגשי.
המחקר מדגיש את מושג ה"סנכרוניות הביולוגית", שבו רמות ההורמונים של הורה וילד מתואמות לאורך זמן, ומחזקות תגובתיות הדדית. לדברי אוזפובסקי, הדבר מאתגר את התפיסה הרווחת כי האחריות לתחזוקת הקשר מוטלת אך ורק על האם.
"גם ברמה הביולוגית, הקשר אינו באחריותה הבלעדית של האם, למרות שלעיתים קרובות האמהות מרגישות שהן היחידות האחראיות. למעשה, גם האם וגם הילד הם שחקנים פעילים בתוך הקשר ברמות ההתנהגותיות והביולוגיות", אמרה ל-TPS-IL.
מחקרים קודמים שמדדו אוקסיטוצין ברוק או בדם הדגישו את התנודות קצרות הטווח של ההורמון, אך מדידתו בשיער מספקת אינדיקטור אמין יותר לטווח ארוך. "רמות האוקסיטוצין ברוק קטנות מאוד, מה שמקשה על מדידתן. בשיער, הרמות גבוהות משמעותית, מה שתומך במדידה אמינה יותר", הסבירה אוזפובסקי. הגישה מציעה הוכחת היתכנות לבחינת היבטים יציבים של ביולוגיה והתנהגות המשפיעים על ההתפתחות החברתית-רגשית של ילדים.
"אנו עשויים לדמיין שסמן ביולוגי זה יכול לשמש כאינדיקטור נוסף ליעילות התערבויות הוריות. אנו גם מעוניינים להרחיב מחקר זה עם מדגמים גדולים יותר, למדוד רמות אוקסיטוצין של אבות, ולבחון אינטראקציות עם הורמונים אחרים, כמו קורטיזול, כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה בין הורים לילדים", אמרה אוזפובסקי ל-TPS-IL.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי peer-reviewed European Neuropsychopharmacology.
נושאים קשורים
