ירושלים, 13 באפריל 2026 (TPS-IL) — כמעט מחצית מהילדים הצעירים ששרדו את מתקפות ה-7 באוקטובר 2023 פיתחו תגובות חושיות אטיפיות, הגורמות לצלילים, תנועה ומגע יומיומיים להיתפס כאיומים מכריעים, כך עולה ממחקר חדש שהודיעה עליו האוניברסיטה העברית בירושלים ביום שני.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי American Journal of Occupational Therapy, הוא בין הראשונים המתעדים כיצד טראומה ממלחמה יכולה לעצב מחדש את האופן שבו ילדים חווים את העולם פיזית, לא רק מבחינה רגשית אלא גם נוירולוגית, כך אמר החוקר שהוביל את המחקר ל-The Press Service of Israel.
"הילדים הציגו דפוסים יוצאי דופן של עיבוד חושי, עם הפרעות רבות. מה שראינו הוא של-54 אחוז מהילדים היו הפרעות, הרבה מעל הממוצע. וככל שהיה לילד חרדה רגשית גדולה יותר, כך הדפוסים החושיים היו חדים יותר", הסבירה פרופסור יפית גלבוע מבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים ל-TPS-IL.
המחקר עקב אחר 37 ילדים מקהילות הסמוכות לרצועת עזה, שנחשפו ישירות למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כ-1,200 ישראלים נהרגו ו-250 נלקחו כבני ערובה לעזה.
עשרה חודשים לאחר המתקפות, ובעודם עקורים מבתיהם, ילדים רבים המשיכו להראות שיבושים משמעותיים באופן שבו מערכות העצבים שלהם עיבדו קלט חושי שגרתי, כך מצא המחקר.
עבור ילדים אלו, גירויים רגילים כמו מגע עדין, אורות או רעשי רקע כבר לא נתפסו כניטרליים, אמרה גלבוע. במקום זאת, הם עוררו לעתים קרובות רגישות מוגברת או הימנעות, והציבו את הילדים במצב כוננות כמעט מתמיד.
הממצאים, המבוססים על תגובות הורים לשאלון סטנדרטי, מצביעים על כך שהשפעת הטראומה חורגת מפחד וחרדה, ומשפיעה על פונקציות חושיות בסיסיות המעצבות את האופן שבו ילדים מתקשרים עם סביבתם.
על פי המחקר, ההשלכות משמעותיות במיוחד בהתחשב בשלב ההתפתחותי של הילדים שנחקרו. גיל הילדות המוקדמת הוא תקופה קריטית ללמידה, אינטראקציה חברתית והתפתחות המוח. כאשר סביבות יומיומיות הופכות למכריעות, תהליכים אלו עלולים להיות משובשים.
על רקע המתיחות הביטחונית המתמשכת וצפירות האזעקה התכופות, המחקר מדגיש כיצד חשיפה מתמשכת לגורמי לחץ עשויה להמשיך לעצב את התגובות החושיות והרגשיות של ילדים זמן רב לאחר הטראומה הראשונית.
היישומים המעשיים של המחקר מתמקדים בהכרה בכך שטראומה יכולה לגרום לצלילים, מגע ותנועה יומיומיים להרגיש מכריעים. המחקר קורא לסינון מוקדם יותר של בעיות חושיות במסגרות בריאותיות, שילוב רב יותר של ריפוי בעיסוק בטיפול בטראומה והתערבויות מותאמות אישית המסייעות לילדים לווסת את מערכות העצבים שלהם.
הוא גם מציע שבתי ספר ומטפלים יתאימו סביבות על ידי הפחתת עומס חושי, יצירת חללים רגועים ושימוש בשגרות מובנות. במונחים רחבים יותר, הוא תומך בתכנון מקלטים ומרחבי חירום ידידותיים לילדים ועיצוב מדיניות התאוששות ארוכת טווח המתייחסות לוויסות חושי כחלק מרכזי בשיקום מטראומה.
גלבוע המליצה לשלב מרפאים בעיסוק בצוותי הטיפול כדי לסייע בזיהוי אתגרים חושיים מוקדמים ולספק כלים מעשיים למשפחות. התאמת סביבות ותגובות לגירויים חושיים, אמרה, יכולה לעזור לילדים להחזיר תחושת ביטחון בחיי היומיום.
"מרפאים בעיסוק יכולים לאבחן הפרעות בעיבוד חושי ולספק עזרה המקדמת תפקוד יומיומי, מותאמת לשלב ההתפתחותי של הילד. זה חשוב לא פחות מקבלת עזרה רגשית-פסיכולוגית", אמרה גלבוע.































