ירושלים, 12 בפברואר 2026 (TPS-IL) — טכניקה פסיכולוגית פשוטה המלמדת מורים למסגר מחדש אירועים מלחיצים באופן מנטלי עשויה להפחית משמעותית שחיקה בזמן מלחמה, כך עולה ממחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים שנערך במהלך מלחמת חרבות ברזל.
"מורים פגיעים יותר מכיוון שיש להם את הלחץ שלהם וגם את מה שהם חווים דרך תלמידיהם", אמרה פרופסור דנה לסרי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ל"שירות העיתונות של ישראל". "הראינו שזה משפיע על רמות השחיקה שלהם בעבודה".
המחקר מצא כי "הערכה מחדש קוגניטיבית", אסטרטגיה שבה אנשים מפרשים מחדש חוויות קשות כדי לשנות את השפעתן הרגשית, שימשה כחיץ חזק מפני תשישות מקצועית. מורים שהשתמשו באופן קבוע בגישה זו דיווחו על רמות שחיקה נמוכות משמעותית, גם כאשר נחשפו לאותם רמות של לחץ הקשור לסכסוך כמו עמיתיהם.
המחקר, שנערך שמונה חודשים לתוך המלחמה, סקר 329 מורים בבתי ספר תיכוניים יהודים וערבים ברחבי ישראל. באותה עת, רבים התמודדו עם ירי רקטות, פינויים ואובדן אישי, תוך כדי המשך הוראה לתלמידים שחוו את אותה קריסה.
ממצא מרכזי של המחקר היה שמספר האירועים הקשורים למלחמה שמורים חוו לא היה – בפני עצמו – המנבא החזק ביותר של שחיקה. במקום זאת, תשישות מקצועית נבעה מעוצמת המצוקה הרגשית הסובייקטיבית ותחושת חוסר האונים שלהם.
מורים שדיווחו על רמות גבוהות יותר של לחץ פנימי היו בסבירות גבוהה משמעותית לחוות עייפות רגשית ותחושת יעילות מופחתת בכיתה. לעומת זאת, אלו שהצליחו למסגר מחדש אירועים שליליים הראו חוסן רב יותר.
כחלק מתהליך המחקר, המשתתפים התבקשו להיזכר ולתאר אירוע שלילי. לאחר מכן קיבלו הנחיה מובנית כיצד לפרש מחדש את החוויה באופן שהפחית את משקלה הרגשי. לדברי לסרי, שינוי הפרספקטיבה הוביל לשיפור מיידי במצב הרוח.
"מצאנו דרך להפעיל את זה", אמרה. "ביקשנו מהם לתאר אירוע שלילי, נתנו להם הנחיה למסגר אותו מחדש, וראינו שזה שיפר את מצב הרוח שלהם מיד. ואז הביצועים שלהם השתפרו".
הממצאים מרמזים שחוסן אינו רק תכונת אישיות אלא מיומנות שניתן ללמד ולחזק. לסרי אמרה שסדנאות מובנות ותוכניות הכשרה מקצועיות יכולות לעזור למורים לפתח אסטרטגיות אלו של ויסות רגשי באופן שיטתי יותר.
ההשלכות חורגות מעבר לרווחתם של מורים. שחיקה בקרב מחנכים יכולה להשפיע על כיתות, ולהשפיע על תלמידים המתמודדים בעצמם עם לחץ ואי-ודאות ממושכים. חיזוק החוסן הרגשי של מורים, המחקר מציע, עשוי להיות חיוני לשמירה על יציבות בבתי ספר במהלך משברים לאומיים ממושכים.
נדב הר-ציון, מורה בן 33 מבית ספר יסודי בירושלים, אמר ל-TPS-IL שכלי כזה יכול להיות מועיל מאוד.
"חוויתי בדיוק את הלחץ הכפול הזה במהלך המלחמה – הלחץ האישי והלחץ של התלמידים שלי. הייתי צריך לדאוג לדאגות שלי תוך כדי שאני מופיע עבורם, וזה גבה מחיר. אז אני חושב שהכלי שהם מציעים באמת יכול לעזור, גם למורים וגם לילדים", אמר.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי "Psychiatry Research".