מאת פסק בנסון • 18 בנובמבר 2025
ירושלים, 18 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — מחקר שפורסם ביום שלישי חושף כיצד סוכרת היריון יכולה להשפיע על ילדים עוד לפני לידתם, וחושף שינויים מולקולריים בשליה שלא היו ידועים קודם לכן, כך הודיעו מדענים ישראלים.
סוכרת היריון (GDM), סוג של סוכרת המתפתחת במהלך ההיריון, נפוצה יותר ויותר ברחבי העולם. היא יוצרת סביבה מטבולית מופרעת לעובר, כולל רמות סוכר גבוהות בדם האם. הדבר עלול להוביל לסיבוכים בלידה, כגון תינוקות גדולים מדי או קטנים מדי לגיל ההיריון שלהם, לידה מוקדמת, ושיעורים גבוהים יותר של ניתוחים קיסריים. ילדים שנולדו לאמהות עם GDM מתמודדים גם עם סיכונים ארוכי טווח, כולל השמנת יתר וסוכרת מסוג 2.
הערכה גלובלית המשתמשת בקריטריונים סטנדרטיים מצאה כי 14.0% מההריונות הושפעו מ-GDM בשנת 2021. הגידול בה מיוחס לעלייה בשיעורי ההשמנה, דחיית הלידה, ושיפור בסקירה.
כיום, סוכרת היריון מטופלת באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפול באינסולין, המסייעים לשלוט ברמות הסוכר בדם אך אינם מטפלים בהפרעות המולקולריות הבסיסיות.
עד כה, הסיבות הביולוגיות מאחורי תוצאות אלו לא הובנו כראוי. צוות חוקרים בראשות פרופ' מאיה סלטון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר טל שילר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי קפלן והמרכז הרפואי וולפסון באוניברסיטת תל אביב, זיהו מנגנון מפתח ברמה המולקולרית. ממצאיהם, שפורסמו בכתב העת המדעי Diabetes, מתמקדים באופן שבו השליה מעבדת הוראות גנטיות.
המחקר מראה שסוכרת היריון משבשת תהליך הנקרא שחבור RNA (RNA splicing), הקובע כיצד מסרים גנטיים מורכבים להוראות לייצור חלבונים. באמצעות נתוני ריצוף RNA מקבוצות הריון אירופאיות וסיניות, הצוות מצא שמאות מהמסרים הללו הורכבו באופן שגוי בשליות שהושפעו מ-GDM. רבים מהגנים המושפעים מעורבים במסלולים מטבוליים וקשורים לסוכרת, ומספקים הסבר מולקולרי ישיר לחלק מהסיבוכים הנצפים בילדים.
תגלית מרכזית כללה את החלבון SRSF10, המסייע לווסת את שחבור ה-RNA. כאשר חוקרים חסמו את SRSF10 בתאי שליה במעבדה, אותן שגיאות שחבור הופיעו כמו אלו הנצפות בסוכרת היריון. "זה מראה ש-SRSF10 עשוי לשמש כרגולטור ראשי של תפקוד השליה," אמרה סלטון. "על ידי הבנת האופן שבו סוכרת היריון משבשת את השליה ברמה המולקולרית, אנו יכולים להתחיל לדמיין דרכים חדשות להגן על הצאצאים."
שילר הוסיפה, "על ידי איתור שחקנים מולקולריים ספציפיים, כמו SRSF10, אנו יכולים להתחיל לחשוב כיצד לתרגם ידע זה לאסטרטגיות בעולם האמיתי לשיפור תוצאות ההיריון."
המחקר עשוי לסלול את הדרך להתערבויות חדשות להגנה על תינוקות מפני השפעות סוכרת ההיריון. על ידי מיקוד ב-SRSF10, טיפולים עתידיים עשויים לתקן את השגיאות המולקולריות בשליה, ולהפחית סיבוכים לעובר גם כאשר רמות הסוכר בדם האם גבוהות. בנוסף, דפוסי שחבור חריגים או פעילות SRSF10 יכולים לשמש כביומרקרים מוקדמים, המסייעים לרופאים לזהות הריונות בסיכון גבוה יותר ולאפשר ניטור צמוד יותר או התערבות בזמן.
