דברי הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מטקס הקמת אוגדה 38:
מפקד זרוע היבשה, אלוף נדב לוטן, מפקד אוגדה 38, תת-אלוף שרון אלטיט, מפקדים נכבדים, אורחים נכבדים,
"אומה שאינה מכירה את עברה, הווהּ דל ועתידהּ לוט בערפל" – כך גם צבא העם. חלק מרכזי בכוח המבצעי של צה"ל טמון במקורות בהם נולד ומתוכם גובשו ערכיו וכוחו. היום, אנו מחברים עבר מפואר עם עתיד של חיזוק כוחנו.
אוגדה 38 הייתה הראשונה בתולדות צה"ל להשתתף במלחמה כלשהי – מלחמת סיני. היא הייתה הראשונה להפעיל שריון, הראשונה לפקד על חטיבת מילואים. במהלך אותה מלחמה ב-1956, האוגדה השמידה 4 חטיבות אויב. אוגדה 38 ביצעה את התמרון האגפי הנועז והמכריע ביותר של המלחמה – על ידי חדירת חטיבה 7 דרך מצר דיר אל-בלח אל השטח המרכזי של צומת אבו עגילה, ובמקביל חדירה עמוקה לשטח סיני לעומק של 250 קילומטרים.
אחד הקרבות המפורסמים בתולדות צה"ל תחת פיקוד האוגדה היה קרב סכר רפיח, שהפך לאחד מסיפורי הגבורה הבולטים בצה"ל. יום הקרב על הסכר – ה-31 באוקטובר – הפך ל"יום חיל השריון" – מפקד פלוגה א', משה בר-אל, קיבל את עיטור הגבורה על לחימתו, ופלוגה א' זכתה בתואר "הפלוגה ששינתה את ההיסטוריה בשריון" וקיבלה צל"ש יחידתי. פקודת הקרב של מפקד הפלוגה לפני ההסתערות הייתה: "קדימה, קדימה, עשו כפי שאני עושה, מאשר, סוף".
בקרב, כל הטנקים ספגו פגיעות, אך אף אחד מהם לא הפסיק להילחם. שנים לאחר מכן, חיילי הפיקוד תיארו: "כמות הפגזים והאש שכוונה אלינו הייתה אדירה, עד כדי כך שלא יכולת לחשוב או לתכנן. פשוט עשית בדיוק מה שלמדת באימונים. עשית את זה אוטומטית. האימונים המקיפים הצילו את חיינו".
באופן דומה, במלחמת ששת הימים – אוגדה 38, בפיקודו של אריאל שרון, נלחמה בציר המרכזי בכיבוש חצי האי סיני – בקרב שבו פרצה את החזית המצרית באום-כתף, הנחשב לאחד הקרבות הדוגמתיים בהיסטוריה הצבאית העולמית. מהיום והלאה, אוגדה 38 אינה רק היסטוריה – היא ההווה והעתיד.
הקמת אוגדה 38 – אוגדת האימונים – היא בדיוק פעולה כזו, פעולה שסימנה המשמעותי ישפיע על המוכנות המבצעית של צה"ל ועל דורות של לוחמים ומפקדים. השבעה באוקטובר ייחרט לנצח כאסון לאומי וככישלון מערכתי חסר תקדים. באותו יום, צה"ל כשל במשימתו העליונה – להגן על אזרחי ישראל.
אולם, כוחו של צבא חי נמדד ביכולתו להביט למציאות בעיניים, לתחקר ללא חשש, ולבנות מתוך ההריסות רמות ביטחון חדשות. הקמת האוגדה אינה מהלך ארגוני בלבד; היא חלק מסדרת לקחים שאנו מפיקים כתגובה מבצעית ומקצועית למערכה הרב-זירתית והקרקעית בה צה"ל מצוי בשנתיים האחרונות.
זהו צעד היסטורי המחזק את כשירותו של צה"ל ואת יכולתו למצות את כוחותיו באופן יעיל ואפקטיבי מבצעית. צה"ל שאחרי השבעה באוקטובר הוא צבא הבּוֹנה את כוחו מתוך הבנה עמוקה של גודל האיום והאחריות המוטלת עליו. היום, אנו סוגרים את אגף המטה הכללי, אשר מילא את ייעודו בתקופות מורכבות, ועל בסיסו אנו פותחים את האוגדה המסתכלת קדימה – אל האתגרים העתידיים שכבר ניצבים בפנינו.
האגף פעל במשך כחמישים שנה, ותרומתו תיזכר בספרי ההיסטוריה של צה"ל. במהלך מלחמת "שלום הגליל", האגף פיקד על כוחותינו מול צבא סוריה וארגוני הטרור בלבנון, והרחיק את האויב מגבול הצפון – כך שתושבי האזור יוכלו לשוב לחייהם כסדרם. משם ועד היום, האגף שימש כמשטחי תכנון ומבצע, ותרומתו לחיזוק יכולות צה"ל.
אולם, עם כניסתי לתפקיד, בחנתי את מספר הפיקודים ואת ביצועיהם. לצה"ל מספר פיקודים על-חייליים ייעודיים – אף אחד מהם לא הופעל במלחמה הקשה בה אנו מצויים כעת. לעומת זאת, יש לנו יחידות אימון – אשר פועלות גם כמסגרות מבצעיות למלחמה – חטיבה 460, ביסל"ם, שובת"א, הנדסה קרבית ומודיעין קרבי. עד כה, יחידות אלו פוזרו, נלחמו בגבורה, והובילו לניצחון – אך ברמה המטה הכללי, ללא מימוש עקרון המלחמה של מיצוי הכוח.
זה מה שאנו מתקנים. לצה"ל יהיו עוד מספר פיקודים על-חייליים ייעודיים – פיקוד העומק ואגף הצפון. צה"ל יתחזק באוגדה מבצעית חיונית נוספת בשדה הקרב. מהלך זה יחזק את מערך הלחימה הקרקעי ויגדיל את יכולת התמרון הקרקעי באוגדה התקפית וקטלנית נוספת.
זהו מהלך היסטורי. אנו מחזקים את האגרופים המבצעיים ומצמצמים פיקודים. בנוסף לאימונים ותרגילים, האוגדה תשמש כמסגרת תמרון בעלת כשירות מבצעית. המלחמה לימדה אותנו – אסור לצמצם כוחות קרקעיים; אין תחליף לאוגדת תמרון הפועלת בשטח אויב ומשיגה תוצאות מכריעות. האוגדה תהווה שחקן מחזק נוסף במציאות של נקודות מפנה, ותשמש כפוליסת ביטוח נוספת לכשירותו של צה"ל לכל הפתעה. בכך, היא מתרגמת את הלקח המודיעיני והמבצעי לכוח אמיתי בשטח – אוגדה שתבטיח שבכל תרחיש רב-זירתי, בכל גבול, ובכל יישוב, יהיו כוחות מאומנים ומצוידים המסוגלים להגן על אזרחי ישראל.
בתוכנית רב-שנתית "חוסן", אנו מיישמים החלטות נוספות, ביניהן הקמת חטיבה 500 שריון והקמת חטיבת חי"ר מילואים. התוכנית מתמקדת בליבת הפעילות של צה"ל – בראש ובראשונה באנשים, בכוננות למלחמה בזמן הפתעה, ובחיזוק היסודות. במהלך מלחמת "חרבות ברזל", הקמנו את אוגדה 96, ואנו בתהליך הקמת כוחות נוספים לחיזוק "חגורת הביטחון הקרקעית".
אורחים נכבדים, כדי לפעול במערכה רב-זירתית, עלינו להגדיל משמעותית את מצבת לוחמי צה"ל ליצירת צבא חזק, בגודל הולם לאיומים, ומכריע. השנתיים האחרונות הוכיחו שמערך המילואים היה עמוד השדרה של המאמץ המלחמתי והגורם המכריע בזירות השונות.
אנו מכבדים ומעריכים את אנשי המילואים, אשר מגויסים למען המולדת מזה זמן רב. חובתנו להרחיב את היקף הכוחות הסדירים – כדי לאפשר לאנשי המילואים נשימה חוזרת וחזרה לחייהם הרגילים. צה"ל פעל בעוז ובחוכמה בכל הזירות, והוכיח לאויבינו כי כנגד כל ניסיון לאתגר את ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל – נעלה ונכה באויב במלוא העוצמה.
יכולותיו המבצעיות של צה"ל פרוסות הרחק מגבולות המדינה, מסכלות איומים בראשיתם ומרחיקות סכנות קיומיות לאזרחי ישראל. אנו ערניים ומוכנים לכל – נגיב בנחישות ובדיוק לכל איום, בכל עת.
לצד הישגינו, אנו זוכרים היטב את המחיר. בנינו ובנותינו הטובים ביותר נפלו, ורבים מהם מיחידותיה של אוגדה 38 החדשה. נמשיך לעמוד לצד המשפחות השכולות, ללוות את הפצועים במסע השיקום שלהם, ולא נרפה ממחויבותנו המוסרית והערכית אליהם.
מפקדים נכבדים של אוגדת האימונים, סגירת אגף 446 ופתיחת אוגדה 38 מהווים חידוש ברית המבוססת בראש ובראשונה על בניית אמון בינינו לבין העם. בפעולותיכם, מתגלמת חלוציות אמיתית. אתם הראשונים לדרוך על הדרך המחברת את ההיסטוריה אל העתיד, להקים מסגרת לחימה חדשה, ולחולל מהפכה באופן בו אנו בונים את כוחו של צה"ל לדורות הבאים.
באומץ, במקצועיות ובנחישות – אתם מניחים יסודות שישפיעו על כשירות הצבא, על גמישותו המבצעית, ועל ביצור ביטחון המדינה לשנים רבות.
שרון, אתה מקבל פיקוד על אוגדה שנולדה מתוך אש המלחמה ומתוך תובנות עמוקות של הגנה רב-זירתית. משימתך היא להפוך לקחים למיומנות ונכס אסטרטגי בשטח. אני סומך על יכולותיך ועל יכולות מפקדיך במשימת עיצוב דמות הלוחם הישראלי לשנים הבאות.
נדב, לצד הצורך החיוני בחיזוק האימון הבסיסי והפיקוד הזוטר – שחשיבותו במערכה הנוכחית התגלתה בגבורתו – אני בטוח שזרוע היבשה תפעל לחיזוק והקמה מהירה של האוגדה החדשה ככוח מבצעי, לוחם וזמין.
מפקדים, אנו ניצבים היום בפתחו של פרק חדש, אך הדרך עוד ארוכה ומאתגרת. חז"ל לימדו אותנו בפרקי אבות: "לא עליך המלאכה לגמור, וגם לא אתה בן חורין להניח ממנה". המסורת היהודית רואה בעבודה רצף מתמשך של בנייה וחידוש. היא מחייבת אותנו לדאוג לדורות הבאים ולבנות יסודות איתנים לעתיד יציב ובטוח.
המלחמה הפכה את המצווה הזו לדחופה מתמיד, קיומית. לא נשלים את כל מלאכת הביטחון בימינו, אך לא נפסיק ממנה לרגע. זו חובתנו לדורות הבאים, זו מחויבותנו לנופלים, וזוהי אימפרטיבה מבצעית שלנו.
אוגדה 38 יוצאת היום לדרך, נושאת את רוח האומץ, הגבורה והניצחון מהעבר ואת לקחי ההווה, מתוך הבנה שאף אם המלאכה רבה – נחושים אנו להשלימה. "קדימה, קדימה, נכה באויבינו ולא נעצור עד הניצחון".
צאו והצליחו.
