אושר בקריאה טרומית: הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

​בישיבתה ביום רביעי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ד-2024, שיזמה ח"כ מיכל בוסקילה (תקווה חדשה – הימין המאוחד). בהצבעה תמכו בחוק 61 חברי כנסת מול 46 מתנגדים, והוא יועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בו.
 
מספר הצעות חוק נוספות, שיזמו חברי הכנסת אלי דלל (הליכוד), יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית), ניסים ואטורי (הליכוד) ואליהו ברוכי (הליכוד), אשר צורפו להצעת חוקה של ח"כ בוסקילה, עברו אף הן בקריאה טרומית ויועברו לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בהן.
 
על פי הצעת החוק שיזמה ח"כ בוסקילה, מוצע לקדם הפרדה בין "כובעיה" השונים של היועץ המשפטי לממשלה, ולהעביר את הסמכות להחלטה על פתיחת חקירה או החלטה על העמדה לדין של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת מהיועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה, בכפוף לאישור של ועדה בת שלושה חברים. הוועדה תורכב משופט בדימוס של בית המשפט העליון שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה בדימוס שימונה על ידי שר המשפטים, ועורך דין פלילי פרטי שימונה על ידי הסנגוריה הציבורית הארצית.
 
ח"כ בוסקילה: "המצב הקיים, בו אדם אחד מכהן גם כיועץ המשפטי לממשלה וגם כפרקליט המדינה – יוצר ניגוד עניינים מובנה וגורם נזק ארוך טווח לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אלו שני תפקידים שונים במהותם, עם מטרות שונות וגישות שונות. היועץ המשפטי לממשלה אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה. הפרקליט המדינה אמור להפעיל שיקול דעת עצמאי ולהחליט אם להעמיד לדין. החוק אינו רק ראוי, הוא חיוני. הוא אינו פוגע באיזון הדמוקרטי, הוא מחזק אותו."
 
שר המשפטים יריב לוין (הליכוד): "מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שהוא קיים בישראל, אינו קיים בשום מקום אחר בעולם. יש לנו מערכת מעוותת, בה כופים על הממשלה יועץ משפטי לממשלה שנבחר על ידי ממשלה קודמת, שעמדותיו הפוכות לחלוטין. הדבר נעשה במצב בו מרוכזים בידי היועץ המשפטי לממשלה כוחות דרקוניים וחסרי תקדים, הכוללים את הכוח לייעץ, להטיל וטו על קידום חקיקה ממשלתית, לייצג את הממשלה או נגדה בבית המשפט, וכוחות אכיפה פליליים. כאשר כל הכוח ניתן לגוף אחד באופן בלתי מבוקר – הכוח משחית. מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה הוצא לחלוטין במהלך כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה המודח, ובכל התחומים. מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה פועל באופן שיטתי כדי לסכל את מדיניות הממשלה. מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה פשט רגל לחלוטין."
 
ח"כ בני גנץ (כחול לבן – מפלגת המחנה הממלכתי) התנגד להצעת החוק ואמר: "אני חושב שפיצול התפקיד הוא טעות, כי יש משמעות למשרד הייעוץ המשפטי לממשלה ולתביעה להיות חלק מעבודת הממשלה, במובן של האיזונים הנדרשים בקבלת ההחלטות של התביעה, במיוחד בנושאים של נושאי משרות בכירות. [אין] למנות תובע שאולי הוא משפטן טוב, אך מנותק מהפרקטיקה היומיומית."
 
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "היועץ המשפטי לממשלה משמש כעורך דינה של הממשלה, ולפיכך מסייע לה במישור המשפטי לממש את מדיניותה ויעדיה במסגרת החוק. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה מחייב שיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ועם שריה, אותם הוא מייעץ ומייצג בבית המשפט.
 
"במקביל לכך, במסגרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כראש הפרקליטות, הוא נקרא לקבל החלטות בשלבים של פתיחת חקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראש הממשלה, עמם יש לו היכרות קרובה ויחסי עבודה. זאת, על אף שבמסגרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כפרקליט המדינה, ראוי לשמור על מידת אובייקטיביות וריחוק מרבית מהאנשים שגורלם נקבע על ידי החלטותיו."
​