גורם בצה"ל בדיון בוועדת חוץ וביטחון על חוק הגיוס: "אנחנו נערכים למספרים גדולים, לכל מי שחייב להתגייס

​ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ בועז ביסמוט (ליכוד), המשיכה ביום שני בדיוניה בנושא חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב בני ישיבות), התשפ"ב-2022.
 
בפתיחת הדיון אמרה נציגת ארגון נשים ציוניות דתיות הקוראות לשוויון בנטל: "אנחנו שומעים הרבה על הצרכים של בני תורה, אבל לא שומעים מספיק על הצרכים הביטחוניים. עולם התורה יקר לנו, אבל ללא ביטחון לא יהיה עולם תורה. המשפחות שלנו הן פוליסת הביטוח של מדינת ישראל. זה מה שהתורה דורשת מאיתנו. הציבור החרדי חייב כעת להיכנס מתחת לאלונקה (לחלוק בנטל)."
 
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הדגיש את הצורך לגייס כמה שיותר חרדים ותהה האם החוק והדיונים בוועדה מעכבים את הגיוס או מעודדים אותו. "כבר קיים חוק שאומר שכולם חייבים להתגייס. הציפיות והדיונים כאן בעצמם יוצרים עיכוב", אמר.
 
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה: "המרתון של הדיונים לא נועד באמת לקדם גיוס, הוא נועד להעביר את תקציב המדינה. התשלום הוא חקיקת חוק עוקפי גיוס. אם כל מה שעשינו לא מדבר על אותם סנקציות כבדות, אז אחרי 40 דיונים אנחנו הולכים אחורה, כי לא מתייחסים לעניין הסנקציות והאכיפה. זה פשוט זורק את כל הדיונים לפח. מי שלא מתגייס לצה"ל – שיטילו עליו סנקציות: אין תקציב ישיבות, אין הנחת מעונות יום, אין הנחת ארנונה, כלום ושום דבר."
 
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, אמרה: "אנחנו לא הולכים אחורה בדיונים. כשדנו בחוק, התייחסנו לסוגיות הכבדות. את הסעיפים הקלים יותר השארנו לדיונים המשך. אנחנו לא מתחילים הכל מחדש. כשנראה איזה קווים מתווה מתגבשים, נמליץ לוועדה האם מתאים לקדם הוראת שעה או חקיקה קבועה. המטרה הסופית של החקיקה היא גיוס [חרדים]."
 
ח"כ משה טורפז (יש עתיד) אמר: "חסרים לנו לוחמים. חסרים לנו תומכי לחימה. לוחמות חילוניות ממלאות את המקומות שגברים חרדים לא תפסו. אני חושב שהעובדה שהוועדה, גם בסיבוב השני של החקיקה, לא חזרה למכסות, היא טעות. מי שלא יכול [לשרת שירות צבאי] מטעמי אמונה, יכול לעשות שירות לאומי. לכן, אני קורא לדון גם בנושא הנשים [בשירות צבאי] וגם בנושא השירות הלאומי."
 
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) אמר: "עבור רוב חברי הקואליציה שיושבים כאן, ברור שמה שהם מנסים לעשות זה לגרור הוראת שעה שתשרת צרכים פוליטיים. נגיע להוראת שעה מבולגנת ומבלבלת מאוד שתשרת את הצבעות התקציב, אבל היא לא תכבד את צה"ל ואת לוחמינו. זה לא צריך להיות דיון פוליטי."
 
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר: "אנחנו יודעים שהגיוס הוא גם הפתרון לכלכלה שלנו; הוא השער של החרדים לשוק העבודה. היכולת שלנו לקיים כלכלה מודרנית כאן תלויה מאוד בחוק הגיוס. אין לנו הרבה זמן. אם לא נעשה את זה עכשיו, אפשר לשכוח מהכלכלה של ישראל כפי שאנו מכירים אותה."
 
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר: "גם הציבור שלנו רוצה חוק. אנחנו רוצים חוק שיעשה את המיטב. אמרנו את זה כאן בוועדה. מצד אחד, אנחנו רוצים להגן על מי שלומד תורה, ולגבי מי שלא – שילך לצבא. חייבת להיות אפשרות שאדם חרדי ייכנס [לצבא] כחרדי ויצא כחרדי. הצבא צריך לספק לו את התנאים. מי שיושב ולומד יוכל לעשות זאת בשקט. מי שלא לומד יוכל ללכת לצבא בשקט, בידיעה שהצרכים שלו מטופלים."
 
סא"ל אביגדור דיקשטיין, ראש מטה החרדים באגף כוח אדם בצה"ל, אמר: "כפי שנאמר בישיבות קודמות, מספר המתגייסים החרדים לשנת 2026 אינו מוגבל מבחינת היכולת שלנו לקלוט אותם. אנחנו נערכים למספרים גדולים, לכל אלו המחויבים בגיוס שיגיעו. אנחנו עושים הכל כדי שחייל חרדי שיחזור הביתה יוכל לומר שהוא עובר טוב בצבא, מבחינה רוחנית ומקצועית."