משטרת ישראל לוועדת חוץ וביטחון: עלייה משמעותית בהגשת כתבי אישום בעבירות חמורות של דיור, הסעה והעסקת שוהים בלתי חוקיים

​ועדת ביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), קיימה ביום שני דיון המשך בנוגע ליישום חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד. התיקון נחקק לפני כשנה וחצי על רקע עלייה משמעותית בנוכחות שוהים בלתי חוקיים בשטח ישראל. החוק מגדיל עונשים, קובע קנסות מינימום, מרחיב את אחריות בעלי כלי רכב המובילים שוהים בלתי חוקיים, ומטיל עונשי מאסר, מכוח הוראת שעה (עד מאי 2027), על מי שמחזיק, מעסיק או משנע שוהים בלתי חוקיים. בנוסף, החוק קובע כי יש להגיש דיווח שנתי בנושא לוועדת ביטחון לאומי מדי שנה.
 
יושב ראש הוועדה ח"כ פוגל אמר כי נוכחות שוהים בלתי חוקיים בישראל הוכחה כאחת הסיבות הנפוצות ביותר לטרור. "סוגיה זו יוצרת פגיעה בביטחון הציבורי והאישי, ופחד. לא פחות חשוב, היא מהווה פגיעה אמיתית בריבונות מדינת ישראל", אמר.
 
מפקח ירון קנטר מיחידת התביעות של משטרת ישראל הסביר כי חלו מספר שינויים משמעותיים בנוגע לחוק הכניסה לישראל. "אנחנו מרגישים זאת בעבודה היומיומית שלנו ובעלייה דרמטית מבחינת מדיניות מעצרים וענישה מחמירה יותר", אמר.
 
על פי נתוני המשטרה, נכון לספטמבר 2025, הוגשו 116 כתבי אישום בעבירות של החזקה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, לעומת 141 בשנת 2024 ו-117 בשנת 2023. בעבירות חמורות של החזקה והעסקה, הוגשו 321 כתבי אישום נכון לספטמבר 2025, לעומת 246 בשנת 2024, 98 בשנת 2023, ו-72 בשנת 2022. בעבירות שינוע, הוגשו 734 כתבי אישום בשנת 2025, לעומת 491 בשנת 2024 ו-155 בשנת 2023.
 
גורם בכיר ביחידת החקירות של משטרת ישראל אמר: "בעבירות שינוע, החזקה והעסקה, נפתחו 3,500 תיקים בשנת 2024, ו-3,469 תיקים בשנת 2025. חלק מהתיקים נסגרו מחוסר ראיות".
 
מפקחת דנית גרינשטיין, יועצת משפטית של יחידת החקירות והמודיעין של משמר הגבול, ציינה כי יש מאמץ אכיפה מרוכז ופעילות מוגברת בנושא השוהים הבלתי חוקיים, המתבטא בפעילויות שגרתיות ובמשימות ממוקדות. לדבריה, מאז תחילת 2024 זוהו 43,000 מסתננים, ונחקרו 2,185 אנשים שהעסיקו, החזיקו או שינעו שוהים בלתי חוקיים. "בסופו של דבר, לא כל אלה מבשילים לכדי כתבי אישום", אמרה.
 
ח"כ עמית הלוי (ליכוד) שאל את מפקחת גרינשטיין על הכישלון במניעת תופעת הכניסה הבלתי חוקית לישראל, והתייחס לדיווח המצביע על הסתננות של 30,000 איש. "אין שליטה הרמטית על כל מי שנכנס. יש גם היבטים של אישורי שהייה ועבודה מזויפים. אנחנו עושים מאמצים מקסימליים להילחם בתופעה", השיבה.
 
גורם מטעם פרקליטות המדינה אמר: "פעמים רבות יש נטייה להקל בטענות מיוחדות כאשר חל שינוי חקיקתי משמעותי מאוד, כמו עונשי מינימום וקנסות גבוהים מאוד. לבתי המשפט יש תקופת הסתגלות, אך יש צורך לנתח פסיקות. מאז חקיקת החוק הוגשו 115 ערעורים, מתוכם 23 ערעורי מדינה".
 
ארז ברל מרשות מעברי הגבול אמר: "לא חל שינוי משמעותי למרות העבודה הקשה. אנחנו מוצאים משנעים של מסתננים שאינם מתאימים לפרופיל הרגיל, ותשתיות שלמות פועלות בתחום זה – למשל, פנסיונר בן 85 שמקבל תשלום כדי להסיע מסתננים".
 
יושב ראש הוועדה ח"כ פוגל סיכם באומרו כי תופעת המסתננים היא "תופעה התאבדותית" המונעת מכסף. "האם השופטים מבינים את המשמעות של זה? ושהם חייבים להחמיר את הענישה בעבירות הללו? האם התביעה מבינה שהיא חייבת לבקש את העונש המרבי הקבוע בחוק? גם הצעדים המנהליים הקבועים בחוק חייבים להיות מיושמים", אמר.