הודעת הכנסת • 21 בספטמבר 2025
ועדת החוקה, חוק ומשפט החלה היום (רביעי) בהכנת הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של משתתפי אירועי ה-7 באוקטובר, התשפ"ד-2024, לקריאה ראשונה.
החוק, שיזמו יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), נועד להסדיר את כליאתם והעמדתם לדין של משתתפי טבח ה-7 באוקטובר. מוצע להקים בית דין מיוחד שיהיה מוסמך לדון בפלילים נאשמים בעבירות הקשורות לרצח עם. מוצע עוד להקים צוות מיוחד שיחליט על הגשת כתבי אישום לבית הדין המיוחד, תוך התחשבות בשיקולים הנוגעים לביטחון המדינה ויחסיה עם מדינות אחרות. החוק מציע גם להסמיך את בית המשפט המחוזי לאשר את מעמדו של אדם כלוחם בלתי חוקי באירועי ה-7 באוקטובר, לאחר שניתן צו כליאה על ידי הרמטכ"ל, באופן שיאפשר את החזקתו במעצר לתקופה ממושכת – אף אם אינו מהווה סכנה מיידית – לצורך חקירה או העמדה לדין או לצורך שיקולי ביטחון לאומי ארוכי טווח.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להסדיר את דרכי כליאתם והעמדתם לדין של משתתפי מעשי האיבה, הרצח, האונס, הביזה והחטיפה שאירעו בבוקר חג שמחת תורה, ז' בחשוון תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, במטרה להשמיד את העם היהודי ואת מדינת ישראל, שהיא המדינה היהודית, תוך פגיעה מכוונת באזרחי המדינה ותושביה".
בדיון, ח"כ מלינובסקי הציגה את הצעת החוק ואמרה: "אני מאמינה כי העמדתם לדין של המחבלים שביצעו את הזוועות של ה-7 באוקטובר היא חובתנו. אנו מבינים שהיו קשיים מבחינת ראיות ועבודת המשטרה כראוי, ואני יודעת כי רשויות החקירה ופרקליטות המדינה הפכו כל אבן כדי למצוא ראיות. ההליך הפלילי אינו נותן מענה לאירועי ה-7 באוקטובר, ולכן אני וח"כ רוטמן יזמנו הצעת חוק משותפת שתסדיר את כליאתם והעמדתם לדין של המחבלים שלקחו חלק בטבח ה-7 באוקטובר.
ח"כ מלינובסקי קראה להקמת בית דין מיוחד לעניין זה, על מנת שלא ליצור עומס על מערכת המשפט. בנוסף, אמרה כי קיימת אפשרות לפתוח בית דין צבאי לצורך העמדה לדין של מחבלים אשר מסיבות שונות לא ניתן להעמידם לדין בגין רצח עם. היא גם אמרה כי ניתן להכריז על מחבלים כלוחמים בלתי חוקיים אשר לקחו חלק בלחימה נגד מדינת ישראל.
ח"כ מלינובסקי המשיכה: "לצערנו, באירועי ה-7 באוקטובר יהיו מקרים בהם לא נדע מי בדיוק היה הרוצח של חלק מאזרחינו, ולכן סיפקנו פתרונות כגון כתבי אישום קולקטיביים ואפשרות להעמיד לדין מחבלים כקבוצה. אנו פתוחים לדיאלוג כי מה שקרה כאן אינו דומה לשום דבר אחר בעולם, ואני מזמינה כל בעל מומחיות לתרום את תרומתו. עלינו להביא פתרונות יצירתיים, מחוץ לקופסה, ולכן נדרש שינוי תפיסתי, במיוחד במשרד המשפטים ובפרקליטות המדינה".
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן אמר: "אני מקווה שכולנו נתגייס להעביר את החוק במהירות האפשרית. עיקרי החוק הם, ראשית, לקבוע באופן ברור כי אירועי ה-7 באוקטובר היו רצח עם – זו הנרטיב של מדינת ישראל שאנו רוצים שיקודש בחוק, כך שכל רשויות המדינה יתייחסו לכך בהתאם. החלק השני של החוק קובע כי מאחר שהיה זה רצח עם, יש להקים בית דין ייעודי על מנת שמערכת המשפט לא תהיה עמוסה. בית דין זה לא יורכב מהשופטים הנוכחיים, אלא מאחרים שייבחרו בדרך זו או אחרת. החלק השלישי עוסק בבחינת השיקולים להעמדה לדין, כי תעדוף חשוב משיקולים פוליטיים וביטחוניים".
הוא הוסיף: "את אלו שלא נבחר להעמיד לדין, מסיבות שונות, נשאיר במעמד של לוחמים בלתי חוקיים לנצח – מורחקים מהחיים ולעולם לא ישובו לחופשי". יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן הדגיש כי לבית הדין יהיו תקנוני דיון משלו על מנת "שלא נמצא את עצמנו מיישמים את ההליכים הללו גם על אזרחי מדינת ישראל".
לאחר שהוצגו עיקרי הצעת החוק, יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן ביקש את תגובות נציגי הממשלה.
נציגת משרד המשפטים קראה את עמדת הממשלה כפי שהוצגה בוועדה לשרים לענייני חקיקה ואמרה כי אינה יכולה להוסיף דבר מעבר למה שנאמר בדיון הסגור שקדם לדיון הפומבי. יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן השיב כי אינו מבין מדוע לא ניתן לומר בפומבי את הדברים שנאמרו בדיון הסגור. לטענתו, לא נאמר דבר שיכול לסכן את ביטחון המדינה.
נציג משרד הביטחון הלאומי אמר כי אין התנגדות להצעת החוק, ונציג שירות בתי הסוהר טען כי להצעת החוק יש עלויות.
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן סיכם את הדיון וקרא למשרד המשפטים להציג מסגרת להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה, כפי שביקש שר המשפטים בעבר. "איני יודע מדוע משרד המשפטים אינו מתכבד להציג את המסגרת. מדוע עד היום לא הוצגה מסגרת להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה? זוהי אינפורמציה שהציבור צריך לדעת. פרשנותי היא כי מסיבות שאינן ברורות, משרד המשפטים עושה הכול כדי למנוע קידום חקיקה בנושא".
