ועדת המדע והטכנולוגיה דנה במשבר באקדמיה האמריקאית. ח"כ חוואג'רה, יו"ר הוועדה: "הזדמנות נדירה לחזק את המצוינות המדעית בישראל

​ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת (רשימה ערבית מאוחדת-רע"מ), התכנסה היום (שני) לדיון בנושא "גיוס חוקרים לישראל לאור המשבר באקדמיה האמריקאית", לבקשת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מטי סרפטי הרקבי (יש עתיד), נור שיר (יש עתיד), רון כץ (יש עתיד) ושלי טל מירון (יש עתיד).
 
במהלך הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ חוג'יראת: "אנו עדים לתופעות קשות של חרמות אקדמיים, קיצוץ בתקציבי מחקר, סיום מענקים וחוסר יציבות כלכלית, כל אלה משפיעים ישירות על חוקרים ישראלים ונכונותם לשוב למדינה. יש לזרז תוכנית לאומית כוללת ליצירת מסלול קליטה, תמריצים ותשתיות לחוקרים – מתוך הבנה שהמשבר באקדמיה האמריקאית הוא הזדמנות נדירה לחיזוק המצוינות המדעית בישראל".
 
ד"ר אבנר גרוס, מרצה בכיר בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון, הציג נתונים מסקר שפורסם בארה"ב, לפיהם 75.3% מהחוקרים בארה"ב שוקלים לעזוב את המדינה בשל הפגיעה במדע בתקופת ממשל טראמפ, לעומת 24.7% בלבד שנותרו מחויבים להישאר. גרוס הוסיף כי בפועל, חלה עלייה של 35% בפניות לעבודה מחוץ לארה"ב מאז 2024 – מה שמצביע על כך שהתחזית הייתה מדויקת.
 
פרופ' אור חן מ-MIT אמר כי תוכניות כמו "כוכב", המקדמות שיתופי פעולה בינלאומיים, הכשרות בחו"ל ושילוב בפקולטות תומכות באוניברסיטאות מובילות, חשובות. לדבריו, ישראל חייבת לשפר את תנאי הקליטה האישיים – מענקים, משכורות ותמיכה משפחתית – ולנצל את המשבר בארה"ב על מנת לבנות שיתופי פעולה ארוכי טווח.
 
ד"ר אסכול איתן, חוקרת באוניברסיטה בקולורדו, ציינה כי המחקר בארה"ב נפגע קשות בתחומי הבריאות, הסביבה והאקלים. חוקרים ישראלים צעירים חוזרים עם תיקי מחקר שאינם משקפים את מלוא הפוטנציאל שלהם, וחוקרים בכירים שוקלים לחזור אך מונעים מהמצב בישראל. הוא הוסיף כי סטודנטים לדוקטורט מתקשים למצוא משרות פוסט-דוקטורט בארה"ב, בעוד שאירופה אינה מציעה חלופה מספקת. איתן המליץ על מלגות שיאפשרו לחוקרים להשלים את לימודיהם בחו"ל, לחזור לישראל עם תמיכה ולהשתלב גם ללא מסלולי קביעות זמינים. הוא הציע גם תוכניות עמיתי מחקר אורחים ומימון יציב למחקר פוסט-דוקטורט.
 
ד"ר עדי אשכנזי מהאקדמיה הצעירה הישראלית הציגה סקר מעמיק המצביע על פגיעה בכל שלבי ההכשרה האקדמית מאז תחילת המלחמה. לדבריה, קיים איום על השתתפות ישראל ביוזמת Horizon Europe, קשיים בפרסום, באירוח מומחים ובהשגת המלצות בינלאומיות. גם הזדמנויות פוסט-דוקטורט הושפעו משמעותית. האקדמיה הצעירה הישראלית ממליצה על מענקי חזרה, מימון למחקר משותף, ביקורי חוקרים ותמריצים לאוכלוסיות מיוצגות-חסר – במיוחד נשים וחוקרים במדעי הרוח והחברה, אמרה.
 
פרופ' אלברט פינחסוב, רקטור אוניברסיטת אריאל, אמר: "זו לא יכולה להיות יוזמה של אוניברסיטה אחת – זו משימה לאומית שמדינת ישראל צריכה להוביל".
 
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אמר: "הבאת חוקרים חשובה, אך ללא תשתיות מתאימות ותמיכה מקיפה – המאמץ ייכשל. עלינו להציע חבילה שלמה שתאפשר קליטה והמשך מצוינות".
 
נציג משרד האוצר הציג את תוכניות הממשלה לגיוס חוקרים: תוכניות "אור" ו"בראשית" הושקו למרות מגבלות תקציביות, במטרה להביא חוקרים בכירים מחו"ל. "אנו מספקים הקצאות של עד 12 מיליון שקל – כולל ציוד, משכורות ומענקים. האוצר, יחד עם ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ומשרד העלייה והקליטה, זיהו את סיום הדוקטורט כנקודת פגיעות. המטרה היא להחזיר חוקרים לפני שיקלטו במערכת האמריקאית", אמר.
 
חבר בוועדה לתכנון ותקצוב הוסיף: "הוועדה רואה בחזרת מדענים לישראל משימה לאומית. באמצעות תוכנית 'אור' לקליטת חוקרים בכירים, עם עד 12 מיליון שקל לחוקר, ותוכנית 'בראשית' לחוקרים צעירים, עם עד 5.33 מיליון שקל לחוקר – כבר הצלחנו להביא לישראל למעלה מ-20 חוקרים מצטיינים, שנקלטו במוסדות אקדמיים מובילים ומחזקים את המחקר והחדשנות הישראלית".
​