ירושלים, 15 במרץ 2026 (TPS-IL) – עם כניסת המלחמה הרב-חזיתית של ישראל לשנתה השלישית, מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי בעוד שצרכי הבטיחות הבסיסיים של בני נוער נענים ברובם, הסכסוך פוגע בשקט בתחושת הביטחון שלהם, בחופש הביטוי ובשוויון. קשרים משפחתיים חזקים, ובמיוחד שיחות עם הורים, נותרים מקור מרכזי לחוסן.
"חשיבות המחקר היא שזו הפעם הראשונה בעולם שנשאלו שאלות לא רק על בסיס התפיסה המסורתית של הגנה פיזית שילדים זקוקים לה, אלא על מבט רחב יותר על כלל שדה זכויותיהם, כגון שירותים, חינוך והשתתפות בקהילה ובמשפחה", אמרה פרופסור טלי גל, שהובילה את המחקר, ל-Press Service of Israel.
היא הוסיפה כי המחקר התבסס על אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שאומצה בשנת 1989 ואושררה על ידי כמעט כל מדינה, היא אמנה בינלאומית המבטיחה את הגנתם, התפתחותם ורווחתם של ילדים על ידי מחייבת ממשלות להגן על זכויותיהם ולתעדף את האינטרסים הטובים ביותר שלהם.
גל אמרה כי חוקרים חילקו שאלונים ל-500 ילדים ברחבי ישראל במהלך שנת 2025. הם מצאו שהגנה פיזית בסיסית נותרה שלמה ברובה, ורבים מבני הנוער עדיין נגישים למקלטים, אך תחושת הביטחון הפנימית שלהם התערערה.
המחקר, שפורסם מוקדם יותר החודש בכתב העת המדעי Frontiers in Psychology, מצא כי כ-20% מהמשתתפים דיווחו על חשיפה לאלימות, לרוב הטרדות מילוליות בסביבות בית הספר. המחקר חשף גם "פחד מהאחר" נרחב בקרב בני נוער, לדבריה.
בני נוער דוברי עברית דיווחו כי הם נמנעים מאזורים או אנשים ערבים בשל חששות ביטחוניים. משתתפים דוברי ערבית, בינתיים, תיארו פחד מאלימות משטרתית או מעצר כסיבה לכך שלעיתים הם נמנעים מלהביע את דעותיהם.
המחקר גם מדגיש שיבושים בחינוך. בתי ספר דוברי עברית חוו שינויים תכופים בצוות, אשר החוקרים מקשרים לקריאת מורים לשירות מילואים, בעוד שבתי ספר ערביים הראו יציבות רבה יותר באותה תקופה.
חלק מבני הנוער אמרו שהם חוששים מבושה, מחרם מצד עמיתים, או מפגיעה בחברויות אם ידברו בפתיחות על נושאים רגישים. צעירים דוברי ערבית דיווחו כי הם מרגישים חופשיים פחות להביע את דעותיהם מאשר בני גילם דוברי העברית.
"מציאות המלחמה גרמה לילדים להיסגר ולהיות חשדנים כלפי האחר, בין אם הם מקהילה אחרת, שפה אחרת, או מחזיקים בדעה שונה", אמרה גל.
"חשוב שגם בתנאי המלחמה הקשים, ובזמן שהעדיפות היא לשמור על בטיחות פיזית, מורים יעודדו ילדים לדבר בכבוד על המצב ולהרגיש בנוח להביע את רגשותיהם ודעותיהם, כדי שילמדו כיצד לנהל דיאלוג", הוסיפה.