מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 14 ביוני 2026
ירושלים, 14 ביוני 2026 (TPS-IL) – מדענים ישראלים זיהו צורה חדשה של זיכרון חיסוני, שעשויה לסייע לגוף לתקוף תאי סרטן ולפתוח נתיבים חדשים לפיתוח חיסוני סרטן.
מחקר חדש ממכון ויצמן למדע מצא כי סרטן אינו בלתי נראה למערכת החיסון כפי שחשבו בעבר, ומציע שתאי B זכרון, הידועים מזה זמן רב בהגנה מפני זיהומים, יכולים גם להפעיל תגובה ממוקדת נגד גידולים ממאירים.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Immunity, מאתגרים הנחות ותיקות ופותחים אפיקים חדשים לפיתוח חיסוני סרטן.
מערכת החיסון מסתמכת על תאי B לייצור נוגדנים, חלבונים המזהים ומסייעים לנטרל איומים כמו וירוסים וחיידקים. כאשר תא B נתקל לראשונה במטרה, הוא עובר תהליך ליטוש בבלוטות הלימפה, שם הוא משפר את דיוק הנוגדנים שלו. חלק מתאים אלו הופכים לתאי B זכרון ארוכי חיים, הנשארים מאוחסנים בבלוטות הלימפה, מוכנים להגיב במהירות אם האיום חוזר. עם זאת, מכיוון שגידולים נובעים מרקמות הגוף עצמו, לא היה ברור אם זיכרון חיסוני כזה יכול להיווצר גם נגד סרטן.
המחקר הישראלי, בהובלת חוקרים במעבדתו של פרופ' זיו שולמן, בחן דגימות גידולים ובלוטות לימפה סמוכות מ-11 חולות בסרטן שחלות מסוג סרוזי בעל דרגה גבוהה, הצורה הנפוצה והאגרסיבית ביותר של המחלה.
להפתעתם, החוקרים מצאו שרוב תאי ה-B בבלוטות הלימפה הסמוכות לגידולים היו תאי B זכרון. ניתוח נוסף הראה שחלק מהתאים הללו היו קשורים קשר הדוק לתאי B שנמצאו בתוך הגידולים עצמם, מה שמרמז שהם נודדים מבלוטות הלימפה לרקמה הסרטנית וממשיכים את פעילותם שם.
מכניסים את הזיכרון החיסוני למבחן
הצוות בידד לאחר מכן את המטען הגנטי של נוגדנים אלו ושחזר אותם במעבדה כדי לבחון את תפקודם. יותר משליש מהנוגדנים המהונדסים נקשרו בחוזקה לתאי סרטן השחלות, תוך שהם מראים קשירה חלשה הרבה יותר לתאים אנושיים בריאים.
"חששנו שהנוגדנים יתקפו תאים אנושיים באופן בלתי מובחן, אך למעשה התברר שהם מהווים נשק ממוקד נגד סרטן השחלות," אמר שולמן.
החוקרים מאמינים שסלקטיביות זו חשובה, שכן היא מרמזת שמערכת החיסון יכולה להבחין בין תאי סרטן לרקמה רגילה למרות מקורם הביולוגי המשותף. ד"ר נחום נתן, שהוביל את המחקר, הסביר שהממצאים מצביעים על כך שתאי B זכרון אלו אינם עתודות פסיביות אלא משתתפים פעילים בתגובה החיסונית, המסוגלים לנוע בין בלוטות לימפה לגידולים ולהסתגל תוך כדי תנועה.
המחקר חשף גם מכשול בלתי צפוי. בבלוטות לימפה סמוכות לגידולים, הפעילות החיסונית נראתה מדוכאת על ידי מקרופאגים, סוג של תא חיסוני המסלק תאים אחרים במהלך דלקת. באמצעות הדמיה חיה, החוקרים צפו במקרופאגים בולעים תאי B בשלבי האימון שלהם, ובכך מגבילים ביעילות את היווצרות הזיכרון החיסוני החדש.
דיכוי זה עשוי להסביר מדוע סרטן יכול להישאר למרות תגובה חיסונית. הוא גם מעלה את האפשרות ששינוי תאים רגולטוריים אלו עשוי לשפר את ההגנות הטבעיות של הגוף.
חשוב מכך, חלק מהנוגדנים שזוהו תקפו חלבון מפתח המעורב בגדילה והתפשטות של סרטן, מה שמרמז שגידולים עשויים להתקשות להתחמק מתגובות כאלה באמצעות מוטציה בלבד.
החוקרים ציינו גם שמנגנוני דיכוי חיסוני דומים עשויים להתרחש במחלות אחרות, כולל מחלות מעי דלקתיות, שבהן מקרופאגים מדכאים מדי יכולים להפחית פעילות חיסונית מועילה.
המחקר מצביע על מספר יישומים מעשיים, רובם עדיין במחקר בשלבים מוקדמים.
אם ניתן לאמן באופן אמין תאי B זכרון לזהות מטרות ספציפיות לגידולים, ניתן לרתום אותם כדי ללמד את מערכת החיסון לזהות סרטן מוקדם יותר או להגיב באגרסיביות רבה יותר לאחר טיפול.
יישום נוסף הוא טיפולים מבוססי נוגדנים. מכיוון שהחוקרים הצליחו לבודד ולשחזר נוגדנים מתאי B זכרון אלו, ניתן לפתח נוגדנים אלו לטיפולים ממוקדים.
לבסוף, המחקר פותח את הדלת לתכנות מחדש של מערכת החיסון. אם מדענים יוכלו לשלוט טוב יותר במקרופאגים המדכאים המגבילים את הפעלת תאי B בבלוטות לימפה, ייתכן שניתן יהיה להגביר את יכולתו הטבעית של הגוף ליצור זיכרון אנטי-סרטני – או, לעומת זאת, להחליש זיכרון חיסוני במצבים שבהם הוא הופך מזיק, כמו במחלות אוטואימוניות.