מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 20 באפריל 2026
ירושלים, 20 באפריל 2026 (TPS-IL) – "מתג" מולקולרי המסייע לתאי עור לשמור על זהותם עשוי לקבוע אם סוג נפוץ של סרטן עור יישאר בר טיפול או יהפוך למחלה אגרסיבית וגרורתית, כך הודיעו מדענים ישראלים.
מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים התמקד בקרצינומה של תאי קשקש בעור (cSCC), סוג הסרטן השני הנפוץ ביותר בעולם. תת-קבוצה זו עלולה להפוך פולשנית ולהתפשט לאיברים אחרים, מה שהופך זיהוי מוקדם של גידולים בסיכון גבוה לאתגר קליני משמעותי. ברמה הגלובלית, cSCC משפיע על מיליוני אנשים מדי שנה, אם כי קשה לקבוע נתונים מדויקים מכיוון שמדינות רבות אינן רושמות באופן שיטתי סוגי סרטן עור שאינם מלנומה.
חוקרים בראשות סטודנטית לדוקטורט, תרצה בידני-מזרחי, תחת הנחייתו של פרופ' רמי א. עקיליאן, בשיתוף פעולה עם עמיתים באיטליה, זיהו מסלול מולקולרי המתמקד בחלבון בשם WWOX. הצוות מתאר את WWOX כ"שומר" של זהות אפיתליאלית – המצב היציב ששומר על תאי עור מתפקדים בצורתם הרגילה והמאורגנת.
המחקר מראה כי WWOX מייצב חלבון מפתח נוסף, p63, שהוא מווסת ראשי של מבנה תאי העור והתמיינותם. כאשר WWOX נוכח, רמות p63 נשארות יציבות והתאים שומרים על זהותם הרגילה. כאשר WWOX אובד, רמות p63 יורדות בחדות, והיציבות הזו מתפרקת.
אובדן זהות תאית עלול לעורר מעבר אפיתליאלי-מזנכימלי (EMT), תהליך שבו תאים משילים את מאפייניהם הקבועים ומפתחים את היכולת לנוע ולחדור לרקמות סמוכות. בסרטן, EMT הוא שלב קריטי המאפשר התפשטות של הגידול.
הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי המוערך Proceedings of the National Academy of Sciences.
"מה שהמחקר הזה מוסיף הוא מנגנון הבקרה העליון", מסבירים החוקרים, ומציינים כי WWOX יושב מעל p63 בהיררכיה הרגולטורית הזו ומסייע לשמור על יציבותו, ובכך מונע את השרשרת המובילה לפלישה.
במודלים מעבדתיים, אובדן WWOX בשילוב עם פגיעה במדכא הגידולים p53 הוביל להיווצרות גידולים מוקדמת ואגרסיבית יותר. "מחסור ב-WWOX מאיץ באופן משמעותי את הופעת הגידול והתקדמותו", ציין פרופ' עקיליאן, והוסיף כי "100% מהנבדקים בקבוצת החסר הכפול פיתחו גידולים, לעומת אחוז נמוך בהרבה בקבוצות הביקורת".
חשוב מכך, הממצאים לא הוגבלו למודלים ניסיוניים. בדגימות גידולים אנושיות, החוקרים זיהו דפוס עקבי: ככל ש-cSCC התקדם לשלבים מתקדמים יותר, רמות WWOX ו-p63 ירדו יחד. ירידה מקבילה זו מרמזת שהמסלול פעיל בחולים ולא רק במעבדה.
החידוש במחקר טמון בזיהוי ציר WWOX–p63 כמווסת של שמירה על יציבות תאי סרטן העור או רכישת פוטנציאל פולשני, ובקישורו להתקדמות המחלה ברקמה אנושית. החוקרים מציעים כי הדבר עשוי בסופו של דבר לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה יותר למחלה אגרסיבית ולהציע יעד חדש לטיפולים שמטרתם למנוע גרורות.
יישום מיידי אחד הוא הערכת סיכונים משופרת ב-cSCC. כיום, קלינאים מסתמכים על גודל הגידול, עומקו והיסטולוגיה כדי להעריך את מידת האגרסיביות. רמות WWOX ו-p63 עשויות להוסיף סמן מולקולרי למסגרת זו. מכיוון ששני החלבונים יורדים יחד ככל שהמחלה מתקדמת, רמות נמוכות עשויות לאותת שהגידול כבר עובר למצב פולשני יותר, מה שיאפשר זיהוי מוקדם של חולים בסיכון גבוה וניטור קרוב יותר או טיפול אינטנסיבי יותר.
יתרה מכך, מכיוון שמעבר ה-EMT הוא תהליך מרכזי בסוגי סרטן אפיתליאליים רבים, כולל סרטן ריאות, שד, מעי וראש וצוואר, הממצאים מעלים את האפשרות ששיקום תפקוד WWOX או ייצוב p63 עשויים לסייע לשמור על תאי סרטן במצב פחות פולשני.