מאת פסח בנסון • 14 בינואר 2026
ירושלים, 14 בינואר 2026 (TPS-IL) — הכנסת דחתה ביום רביעי הצעת חוק שנויה במחלוקת שביקשה להגדיר מחדש מי עשוי להירשם כיהודי במרשם האוכלוסין של ישראל, ובכך נגרם מכה ליוזמה שנתמכה בעיקר על ידי חברי כנסת חרדים.
ההצעה, הידועה כחוק "מיהו יהודי" ומוגשת על ידי חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת נעם הימנית הקיצונית, נדחתה בקריאה טרומית ברוב של 60 מתנגדים מול 15 תומכים. התמיכה בחוק הגיעה כמעט בלעדית מהסיעות החרדיות ש"ס ויהדות התורה המאוחדת. חברי כנסת מהליכוד הצביעו נגד ההצעה, בעוד חברי מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית נעדרו מהמליאה.
החוק נועד לקבוע כי רישום כיהודי ברשומות האוכלוסין הרשמיות יתבסס אך ורק על גיורים המוכרים על ידי בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל, ובכך למעשה יפסול גיורים רפורמים וקונסרבטיביים לצורכי רישום אזרחי.
מעוז הגיש את החקיקה בתגובה להחלטת בית המשפט העליון משנת 2021, שחייבה את המדינה להכיר בגיורים לא אורתודוקסים שבוצעו בישראל לצורך עלייה במסגרת חוק השבות. חוק זה מגדיר יהודי כ"מי שנולד מאם יהודייה או שנתגייר, ואינו בן דת אחרת". בית המשפט קבע כי הנוסח מחייב את המדינה להכיר גם בגיורים לא אורתודוקסים.
במקום לתקן את חוק השבות הרגיש מבחינה פוליטית, מעוז ביקש לעקוף את ההחלטה על ידי שינוי חוק מרשם האוכלוסין. ההצעה גם הציעה להחזיר את סעיף הלאום לתעודות הזהות הישראליות.
לאחר ההצבעה, מעוז מתח ביקורת על שותפים קואליציוניים שסירבו לתמוך בהצעה, וציין במיוחד את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "לפני חודש בלבד, בן גביר הצהיר בפומבי, 'אנחנו צריכים להעביר את חוק מיהו יהודי'", אמר מעוז.
חוק השבות הוא חוק ישראלי המעניק לכל יהודי את הזכות לחיות בישראל ולקבל אזרחות ישראלית. החוק, שעבר פה אחד בכנסת בשנת 1950, לא הגדיר מי הוא יהודי לצורכי עלייה.
בשנת 1970, בפעם האחרונה שתוקן חוק השבות, הרחיבה הכנסת את זכויות העלייה לאנשים עם סבא או סבתא יהודים. היא גם הציעה את אותן זכויות לבן/בת הזוג ולילדי העולה, ללא קשר לשאלה אם אנשים אלו ייחשבו יהודים על פי ההלכה.
נושאים קשורים
