מאת פסק בנסון ועומר נובוסלסקי • 18 במרץ 2026
ירושלים, 18 במרץ 2026 (TPS-IL) – המלחמה באיראן עוררה גל של תמונות מפוברקות ברשת, עם סרטונים ותמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, הטוענים להראות תקיפות טילים שהרסו את תל אביב או חיילים אמריקאים שנלכדו על ידי כוחות איראניים.
חברת אבטחת המידע הישראלית Cyabra דיווחה כי עשרות אלפי חשבונות טיקטוק, רובם פרו-איראניים, שיתפו תוכן שהגיע ל-145 מיליון צפיות בשבועיים הראשונים של הסכסוך. סרטון אחד בולט שזכה למיליוני צפיות ב-X ובטיקטוק הציג בנייני דירות בתל אביב מתמוטטים תחת ירי טילים. מספר תמונות וסרטונים טענו להראות את גורד השחקים בורג' ח'ליפה בדובאי – הבניין הגבוה בעולם – עולה באש.
שניהם הוכחו כזיופים. סוכנות הידיעות AFP ציינה עיוותים ברורים בסרטון מתל אביב, בעוד מומחים מצאו חוסר עקביות בדפוסי העשן והתאורה – בין בעיות נוספות – בתמונות של בורג' ח'ליפה. יתרה מכך, אנשים המשיכו לפרסם תמונות משלהם המראות את תל אביב ואת בורג' ח'ליפה נראים כרגיל.
פייק ניוז הגיע לנקודה שבה ראש ממשלת ישראל שחרר סרטון שלו מזמין קפה בבית קפה בירושלים כדי להפריך שמועות באינטרנט שהוא מת ולוודא שיש לו חמש אצבעות.
כדי להבין טוב יותר את היקף והשפעת קמפיינים אלו של דיסאינפורמציה, TPS-IL שוחח עם מומחים בתקשורת, לוחמה פסיכולוגית ותעמולה, שציינו כי מאמצים אלו משלבים קנה מידה, סמליות ודחיפות כדי לתמרן תפיסות.
ג'קי אלכסנדר, מנכ"לית ארגון המעקב התקשורתי "HonestReporting" שבסיסו בירושלים, אמרה שתמונות וסרטונים מזויפים "נכנסים לתודעתם של אלה שפשוט לא יודעים. בעידן של מחזורי חדשות שנוצרים על ידי בינה מלאכותית, אנשים לא יודעים יותר במה להאמין, אז הם מאמינים לכלום ולכל דבר".
היא הוסיפה שהתמונות לא צריכות להיות דרמטיות במיוחד כדי להטעות אנשים או אפילו להיות מיוצרות על ידי בינה מלאכותית.
"חלק מהתמונות או הסרטונים ה'מזויפים' הרחבים ביותר הם למעשה אמיתיים, פשוט מתויגים באופן שגוי (בכוונה)", אמרה אלכסנדר.
לדברי ד"ר רון שלייפר, מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל המתמחה בלוחמה פסיכולוגית, בינה מלאכותית "לא שינתה דבר; היא רק קיצרה תהליכים". הוא הסביר שמדיה חברתית ובינה מלאכותית מאפשרות מחזורי מסרים מהירים, כולל מגיבים בתשלום, אידיאולוגים ובוטים, היוצרים אשליה של קונצנזוס רחב.
קמפיינים אלו מנצלים את הצורך של מדיה חברתית בדחיפות, הוא הוסיף.
"הפלטפורמות צריכות להתמלא", הסביר שלייפר. "עד לפני שנים רבות מאוד, היו חדשות ארבע פעמים ביום, אחר כך שמונה, ואחריהן, כל שעה, והן צריכות להתמלא במשהו. הכפילו זאת בערוצים ופלטפורמות ומדיה, וכן הלאה. אז אנשים מעורבים במקצוע יחסי הציבור, שהיה פעם לעשירים, והיום כולם עושים את זה".
נעם בנט, מומחה לתקשורת, אמר ל-TPS-IL שקריקטורות ותעמולה ויזואלית בעולם הערבי לעיתים קרובות מנרמלות ישראלים והופכות נרטיבים היסטוריים, כמו הצגת עזה כאושוויץ. הוא אמר שהעלייה של בינה מלאכותית הגבירה את ההשפעה הזו, ומטשטשת את הגבול בין איור למציאות.
"בינה מלאכותית מייצרת ויזואליות – טילים הפוגעים בספינות תובלה או ייצוגים סמליים של אימפריאליזם אמריקאי – שמרגישים אמיתיים ונושאים כוח רגשי", אמר בנט.
בסביבה שבה מידע מוטעה מתפשט מהר יותר מאימות, מומחים מדגישים ערנות. שלייפר דחק בהבנת הדינמיקה הטכנולוגית והאנושית כאחד מאחורי הקמפיינים.
"מה שחדש הוא הערוץ שדרכו מועבר המסר", אמר. "לפני כן, היית צריך עלונים ומטוסים. היום, הכל מגיע מהטלפון".
אלכסנדר המליצה למשתמשים "לצלם צילומי מסך של תוכן ולפרסם פרשנות במקום לשתף את המקור, ולדווח עליו".
היא גם ייעצה להשתמש בהיגיון בריא.
בהתייחסה לתמונה שעברה מניפולציה שהציגה את נשיא ישראל יצחק הרצוג עם ג'פרי אפשטיין, אלכסנדר הדגישה, "התמונה הראתה את אפשטיין מצלם סלפי – משהו שפשוט לא היה קיים בשנות ה-90. אז, קחו את הזמן וחפשו רמזים".
