ביינימין נתניהו • 15 בפברואר 2026 ירושלים, 15 בפברואר 2026 (TPS-IL) – בית המשפט העליון של ישראל הוציא ביום ראשון צו מותנה המחייב את שר המשפטים, יריב לוין, להסביר מדוע לא כינס את הוועדה האחראית על מינוי שופטים, מהלך שלטענת העותרים הותיר את בתי המשפט במדינה בתת-איוש מסוכן וסיכן את הגישה הציבורית לצדק.
ההחלטה, שניתנה ביום ראשון על ידי שופטי בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, מגיעה לאחר דיון מתוח ביום חמישי שעבר, בו לחצו השופטים על צוות ההגנה של לוין בנוגע לעיכובים במינוי שופטים. לפי לוח הזמנים של בית המשפט, לוין צריך להגיש תצהיר מושבע עד 8 במרץ המסביר את עמדתו, כאשר היועצת המשפטית לממשלה והעותרים יגישו את טיעוניהם עד 15 במרץ. דיון בעתירה צפוי בסוף מרץ.
העתירה הוגשה על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל (תמי"ל), שטענה כי מחסור בשופטים משתק את המערכת המשפטית.
"במשך למעלה משנה וחצי, מערכת המשפט משותקת, עם עשרות משרות שיפוט פנויות בכל הערכאות – מבתי משפט השלום ועד בית המשפט העליון, שם נותרו ארבעה מושבים ריקים", נמסר מטעם הקבוצה. "הציבור הישראלי משלם את המחיר באמצעות עיכובים, הצטברות תיקים ופגיעה חמורה בזכות הגישה לצדק".
תמי"ל האשימה את לוין בכך שהפך את עצמו ל"שחקן וטו על מינוי שופטים, כוח שאינו מוענק לו על פי חוק", וטענה כי אין לאפשר לו "להחזיק את הוועדה כבת ערובה למטרות פוליטיות".
השופט שטיין ציטט מקרים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, החסר שישה שופטים, ואמר: "אנחנו משחררים נאשמים ברצח – זה אומר שמשהו לא עובד. אדוני, אתה יודע מה קורה כשמעכבים הליכים. אנחנו נאלצים לשחרר נאשמים בעבירות חמורות כחלופה למעצר. לדעתי, זוהי קריסה. אי אפשר לתאר זאת אחרת".
השופט גרוסקופף לחץ על עורך דינו של לוין, ציון אמיר, לגבי ההשלכות הציבוריות של חוסר מעש. "כיצד ניתן לומר שהשר פועל בטובת הציבור, כאשר נשיאי בתי משפט אומרים שלא ניתן לפתוח בהליכים פליליים כי אין שופטים?" הוא שאל. "מערכת שאינה מסוגלת למלא את תפקידה, שר שאינו ממנה שופטים מסיבות שונות – לאן נגיע מכאן?".
על פי החוק הישראלי, שר המשפטים עומד בראש הוועדה לבחירת שופטים והוא אחראי על כינוסה כאשר מתעוררות משרות שיפוט פנויות. על פי משרד היועץ המשפטי לממשלה, כ-44 משרות שיפוט פנויות כעת, ועוד 21 צפויות להתפנות עד סוף השנה, מה שיביא את המספר הכולל לכ-65 – ללא משרות חדשות שנוצרו במסגרת תקציבים אחרונים. ללא מינויים, תיקים מצטברים, דיונים מתעכבים, ובעלי דין ממתינים זמן רב יותר לצדק.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתחה ביקורת על גישת לוין כבלתי חוקית ומזיקה.
"שר המשפטים משתמש בכוח השלטוני שהופקד בידיו... כדי ליצור לעצמו מן האוויר זכות וטו, שאינה מוגבלת בזמן, על בחירת שופטים, באופן הסותר את הוראות החוק, ובתוך פגיעה מסיבית בתפקודו של הרשות השופטת", כתבה במסמך לבית המשפט.
לוין וצוות ההגנה שלו טוענים כי יש לבצע מינויים רק כאשר יש הסכמה רחבה בין חברי הוועדה, הכוללת נציגים מהרשות השופטת, מלשכת עורכי הדין והכנסת. אמיר אמר כי הדרישה לקונצנזוס היא הפעלת שיקול דעת לגיטימית, וציין כי לוין מינה 200 שופטים ורשמים בשנה האחרונה בלבד.
סדר היום השנוי במחלוקת של הרפורמה המשפטית של הממשלה כולל הענקת יכולת לכנסת לבטל פסיקות מסוימות של בית המשפט העליון, שינוי אופן מינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה, והגבלת יכולתם של שופטים ליישם את העיקרון המשפטי של "סבירות".
היוזמה הוקפאה עם הקמת ממשלת אחדות בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אך מאז הממשלה חידשה את מאמציה.
תומכי הרפורמה המשפטית אומרים שהם רוצים לסיים שנים של "התערבות יתר שיפוטית", בעוד מתנגדים מתארים את ההצעות כאנטי-דמוקרטיות.
