מהי כמות המזהמים הנפלטים מהמפעלים באזורנו? מה מדו"ח ה-PRTR מראה לגבי זיהום בסביבתנו? היום, חמישי (28.08), משרד הגנת הסביבה מפרסם את מלאי פליטות האוויר הארצי לשנת 2024 ואת ה-PRTR למפעלים בישראל לשנת 2024. ה-PRTR כולל מידע מקיף על פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים ממפעלים וממקורות זיהום עיקריים. משרד הגנת הסביבה מפרסם את ה-PRTR מדי שנה מאז 2012.
ה-PRTR מציג את פליטות המזהמים מ-560 מהמקורות הגדולים ביותר בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, המאפשר חיפוש מפעלים על גבי מפה. בנוסף, ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם, ולהשוות נתונים בין שנים שונות.
ה-PRTR
כמו בכל שנה, ה-PRTR משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות בפליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. משרד הגנת הסביבה משתמש ב-PRTR ככלי תומך לפעילויות פיקוח, קבלת החלטות וגיבוש מדיניות.
בנוסף, ה-PRTR נועד להגביר את השקיפות של מידע סביבתי בישראל, ומשמש ככלי המספק לציבור נתונים נגישים על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לזרם ולקרקע) והעברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. מכיוון שמבנה הרישום דומה במדינות ה-OECD, ניתן לבצע השוואות ביניהן.
מלאי פליטות האוויר הארצי
מאגר מידע המציג את כמויות המזהמים הנפלטים לאוויר ממקורות שונים, לרבות תחבורה, שימושים ביתיים, מכרות ושריפת פסולת, וכן ממקורות תעשייתיים שאינם כלולים ב-PRTR. המלאי, המפורסם מאז 2015 (ומדי שנה מאז 2021), נועד לספק מידע משלים על פליטות אוויר בישראל, בנוסף לדיווחים של המפעלים ל-PRTR. מטרתו היא ליצור תמונה מלאה ומקיפה של פליטות מזהמי אוויר, כולל ממגזרים שאינם מדווחים ל-PRTR.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "נתוני ה-PRTR לשנת 2024 ממחישים את התקדמותה של ישראל בהפחתת מזהמים והתמקדות מאמצינו בתחומים הנכונים – הפחתת השימוש בפחם, מעבר לאנרגיה מתחדשת, וגילוי שקוף של נתונים לציבור. לצד הישגים אלו, הדו"ח מדגיש את האתגרים שנותרו: העלייה בפליטות גזי חממה, חומרים מסרטנים ושריפת פסולת. המשרד ימשיך לפעול בנחישות להגנה על בריאות הציבור והסביבה".
ממצאים עיקריים
ירידה בפליטות מזהמים עיקריים
בעקבות הירידה בשימוש בפחם לייצור חשמל, נמשכת מגמת ירידה בפליטות תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית, לפי ה-PRTR (6%-13%).
עלייה בפליטות גזי חממה
עלייה של 2% בהשוואה לשנת 2023, מפחמן דו-חמצני, מתאן, ובעיקר מגזי פלואור (עלייה חדה של 30%) עקב הוראה זמנית לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול המאפשרת ייבוא גזי קירור לצורכי ביטחון או להגנה על חיי אדם.
עלייה בחומרים מסרטנים ו-NMVOC
בשנת 2024, ה-PRTR רשם עלייה של 16% בדיווחי מפעלים לסוגי מזהמים אלו, בעיקר ממפעלים תעשייתיים ומטמנות. העלייה נובעת, בין היתר, מירידה בשיעור איסוף ביו-גז במטמנות, לצד עלייה בפליטות ממייצרי ביו-גז במתקני עיכול זבל וממכוני טיהור שפכים (WWTPs). בתחום ה-NMVOC, נרשמה עלייה בפליטות ממפעל "סולבר מוצרי חלבון" באשדוד, "סי.אל.פי. תעשיות" באזור נגבה, ו"רותם אמפרט בנגב".
עלייה בחלקיקים נשימים (PM)
למרות שלא חל שינוי בפועל בפליטות במלאי, נרשמה עלייה חדה של עד 29% עקב מלאי חדש של שריפות יער ועדכון חישובים.
עלות חיצונית
בשנת 2024, הנזק הכלכלי מהשפעות זיהום האוויר על בריאות וסביבה הוערך ב-37 מיליארד ₪. זוהי ירידה של כ-2% בהשוואה לשנת 2023. לפי מגזרים, תחבורה אחראית ל-29% מהעלות הכוללת, ייצור חשמל ל-28%, ותעשייה ל-13%. מבחינת סוגי מזהמים, 45% מהעלות החיצונית נגרמו מפליטות גזי חממה, 28% מתחמוצות חנקן, ו-13% נוספים מחלקיקים נשימים. 80% מהעלות של מדווחים ל-PRTR מיוחסת ל-20 המפעלים הגדולים בישראל.
השפעות עקיפות של מלחמת "חרבות ברזל"
המלחמה הובילה לשינויים בפעילות הכלכלית, אשר גרמו גם להשפעות סביבתיות. בין היתר, נרשמה ירידה משמעותית בפעילות נמלים ובמגזר הבנייה, לצד עלייה באירועי שריפות יער. עקב ירידה במספר כלי השיט הפוקדים את נמלי ישראל ומשך שהייתם, נרשמה הפחתה של 34% בפליטות. מנגד, שטחי היער שעלו באש בשנת 2024 היו גדולים פי שלושה מאלו שב-2022.
נתונים נוספים
| הסברים למגמות | 2024 לעומת 2023 | פליטות אוויר |
| ירידה בפליטות מייצור חשמל וכלי שיט בנמלים. שינוי בחישוב פליטות מציוד בנייה והנדסי (CEE) גרם לירידה כוללת של 19% | -6% | תחמוצת חנקן |
| ירידה בפליטות מייצור חשמל וכלי שיט בנמלים | -6% | תחמוצות גופרית |
| ירידה בפליטות מייצור חשמל וכלי שיט בנמלים | ללא שינוי | ירידה בפליטות מייצור חשמל וכלי שיט בנמלים |
| עם המלאי החדש לשריפות יער וחישובים מעודכנים לתחבורה כביש ו-CEE, חלה עלייה של 24% | ללא שינוי | חלקיקי PM2.5 |
| עלייה בפליטות משריפת פסולת עירונית וממייצרי ביו-גז (מטמנות, WWTPs, עיכול זבל) | +2% | חומרים מסרטנים |
| +3% | תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן (NMVOC) | |
| עלייה בייצור חשמל מדלקים ובתחבורה | +2% | סה"כ גזי חממה |
| ללא שינוי | עלייה בייצור חשמל מדלקים ובתחבורה | |
| עלייה עקב הוראה זמנית לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול המאפשרת ייבוא גזי פלואור לצורכי ביטחון או להגנה על חיי אדם | +30% | גזי פלואור |
| -2% | עלות חיצונית של פליטות אוויר |
| מגמה מאז 2012 | 2024 לעומת 2023 | פליטות אוויר |
| 74%- הפחתה בשימוש בפחם לייצור חשמל | 13%- הפחתה בשימוש בפחם לייצור חשמל | תחמוצות חנקן |
| 87%- הפחתה בשימוש בפחם לייצור חשמל. | 7%- הפחתה בשימוש בפחם לייצור חשמל | תחמוצות גופרית |
| 73%- הפחתות בשימוש בפחם לייצור חשמל וב"רותם אמפרט נגב", לצד עדכון להנחיות חישוב עבור לולי תרנגולות | 6%- הפחתות בתחנת הכוח רוטנברג, "רותם אמפרט נגב", מכרות ומטמנות | תחמוצות גופרית |
| 7%+ הפחתות בשימוש בפחם לייצור חשמל, בפלטפורמות גז תעשייתיות ובתעשייה. עלייה בפליטות ביו-גז ממטמנות פסולת מעורבת ופליטות ממייצרי ביו-גז ב-WWTPs ומטמנות | 16%+ ירידה בשיעור איסוף ביו-גז במטמנות, ועלייה בפליטות ממייצרי ביו-גז במתקני עיכול זבל וב-WWTPs | חומרים מסרטנים חשודים או ידועים |
| 11%- הפחתות בעקבות יישום דרישות בהיתרי פליטת אוויר, בעיקר במגזרים הכימיים | 16%+ עלייה בפליטות מ"סולבר מוצרי חלבון" באשדוד, "סי.אל.פי. תעשיות" בנגבה, ו"רותם אמפרט נגב", ועלייה בפליטות גז מטמנות | תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן (NMVOC) |
| מגמה מאז 2012 | 2024 לעומת 2023 | פליטות אוויר |
| 25%- ירידה בשימוש בפחם לייצור חשמל ועלייה באנרגיה מתחדשת | 0.2%+ עלייה קלה בייצור חשמל מדלקים | פחמן דו-חמצני |
| בדיווחים לשנת 2023, בוצעו עדכונים להנחיות חישוב פליטות ביו-גז ממטמנות פסולת מעורבת | 9%+ ירידה באיסוף ביו-גז במטמנות פסולת מעורבת | מתאן |
| 19%+ | 9%+ | גזי פלואור |
| 1%- | עלות חיצונית של פליטות אוויר |
| מגמה מאז 2021 | 2024 לעומת 2023 | נושא |
|---|---|---|
| 95%- | 2%+ | צריכת מזוט |
| 221%+ | 1%- | צריכת גז טבעי |
| 0.3%+ | פליטות מתקלות | |
| 3%+ (מאז 2014) | 4%- ככל הנראה עקב סגירת מתקן הקומפוסט "משואה" של וליה | מיחזור פסולת מעורבת |
| 194%+ (מאז 2014) | 5%- ברבעון הרביעי של 2023, הופסקה הפעילות ביותר מ-50% מאתרי הבנייה בישראל והיא חזרה לפעילות מלאה רק בסוף 2024 | פסולת בניין שטופלה בתחנות מעבר |
גזי חממה
בשנת 2024, כמות פליטות גזי החממה בישראל עלתה ב-2% בהשוואה לשנת 2023, והגיעה ל-79 MtCO2e. העלייה של 1.7 MtCO2e בפליטות בשנת 2024 נבעה בעיקר מעלייה של 1 MtCO2e בפליטות גזי פלואור, המשמשים לקירור, ייצור שבבים, מערכות כיבוי אש וייצור מגנזיום. עלייה זו נובעת מהוראה זמנית לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול, המאפשרת ייבוא גזי פלואור לצורכי ביטחון או להגנה על חיי אדם. עלייה נוספת נרשמה גם בייצור חשמל מדלקים ובתחבורה.
נפח ייצור החשמל עלה ב-5% בשנת 2024, אך נפח החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת עלה ב-22%. כתוצאה מכך, חלה עלייה קלה בלבד של 0.5% בנפח ייצור החשמל מדלקים. בשנת 2024, שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת עמד על 14.7%. ב-85%, שיעור ייצור החשמל מדלקים בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
עלות חיצונית של פליטות אוויר
עלות חיצונית מבטאת את ההשפעות השליליות החיצוניות על בריאות האדם והסביבה בערך כספי. לפי מלאי 2024, העלות החיצונית של פליטות מזהמי אוויר בישראל היא 37 מיליארד ₪. מתוכם, 20.2 מיליארד ₪ הם ממזהמים מקומיים ו-16.7 מיליארד ₪ מגזי חממה.
העלויות החיצוניות של פליטות אוויר בישראל ירדו ב-2% בהשוואה לשנת 2023, במחירי 2024 (ירידה של 860 מיליון ₪). העלות החיצונית של פליטות אוויר ממדווחים ל-PRTR בשנת 2024 היא 15.2 מיליארד ₪. בשנת 2024, חלה ירידה של 1% בעלות החיצונית ממדווחים ל-PRTR, שהיא כ-170 מיליון ₪. החישוב בוצע לפי העלויות החיצוניות המעודכנות (נכון ל-31 בדצמבר 2024) במסמך "הספר הירוק: הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות – עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה" באתר משרד הגנת הסביבה.
להלן 20 המפעלים עם העלות החיצונית הגבוהה ביותר מפליטות מזהמי אוויר (הם מהווים 4% ממדווחים ל-PRTR) – מתקנים אלו אחראים ל-80% מהעלות החיצונית הכוללת ב-PRTR:
| שיעור שינוי עלות כוללת מ-2023 (במחירי 2024) | עלות חיצונית 2024 (מיליוני ₪): גזי חממה, מתוך עלות כוללת | עלות חיצונית 2024 (מיליוני ₪): עלות כוללת | רשות מקומית | מפעל | # |
| 10%- | 1,523 | 3,180 | חדרה | חברת החשמל לישראל – אורות רבין | 1 |
| 5%- | 541 | 1,219 | רמלה | נסקר מפעלי מלט ישראליים | 2 |
| 11%- | 924 | 1,180 | אשקלון | חברת החשמל לישראל – רוטנברג | 3 |
| 17%+ | 542 | 775 | גזר | חברת החשמל לישראל – גזר | 4 |
| 8%- | 382 | 572 | אשדוד | אנרגיה לישראל | 5 |
| ללא שינוי | 336 | 506 | אשקלון | דוראל אנרגיה | 6 |
| 17%+ | 353 | 492 | אורון | תחנת כוח רמת חובב בע"מ | 7 |
| 8%+ | 330 | 431 | חוף הכרמל | חברת החשמל לישראל – חגית | 8 |
| 1%+ | 335 | 465 | חיפה | בז"ן – בית הזיקוק לנפט בע"מ | 9 |
| 1%+ | 416 | 448 | יואב | תחנת הכוח דליה | 10 |
| 15%+ | 70 | 433 | תמר | רותם אמפרט נגב | 11 |
| 9%+ | 339 | 429 | חיפה | חברת החשמל לישראל – חיפה | 12 |
| 3%- | 255 | 361 | תמר | OPC רותם | 13 |
| 4%- | 220 | 313 | תמר | מפעלי ים המלח | 14 |
| 37%+ | 267 | 291 | חוף הכרמל | תפעול ותחזוקת תחנת הכוח חגית מזרח | 15 |
| 24%+ | 97 | 273 | אשדוד | בית הזיקוק לנפט אשדוד | 16 |
| 21%- | 175 | 226 | באר טוביה | IPM באר טוביה | 17 |
| 15%+ | 192 | 211 | תמר | מטמנות אפעה | 18 |
| 18%- | 163 | 206 | עמק יזרעאל | מ.ר.צ. אלון תבור אנרגיה בע"מ | 19 |
| 248%+ | 134 | 182 | חדרה | חברת החשמל לישראל – נתיב האור | 20 |
עדכוני שיטות חישוב פליטות אוויר במלאי 2024
להלן השינויים העיקריים במלאי פליטות האוויר הארצי לשנת 2024:
תחבורה כביש
בוצעו שלושה עדכונים:
מקור הנתונים לקילומטראז' שנתי עודכן מלשכת התחבורה המרכזית (CBS) במקום משרד התחבורה, שכן ה-CBS משפר את הנתונים. עם זאת, הנתונים מה-CBS מתקבלים בעיכוב של שנה.
בוצע עדכון לגורמי הפליטה – הגורמים החדשים עדכניים ומגיעים ממודל המשמש את רוב מדינות האיחוד האירופי.
המלאי כולל כעת גם כלי רכב היברידיים וחשמליים.
תחבורה שאינה כביש (ציוד בנייה כבד) – בוצע עדכון לכמות צריכת הסולר על ידי ציוד בנייה כבד. השיטה הישנה התבססה על סקר של חברות הובלה, בעוד שהשיטה החדשה מבוססת על החזרי מס קנייה לציוד בנייה כבד. הכמות החדשה היא כמחצית מהכמות הקודמת, ובהתאם לכך חלה ירידה בפליטות.
שריפות יער – מלאי חדש המבוסס על תצלומי לוויין שהתקבלו מרשות הטבע והגנים.
מפרץ חיפה
בדיווחים ל-PRTR עבור מפרץ חיפה, פליטות רוב המזהמים העיקריים עלו בשנת 2024 בשיעור של 3% עד 45%. עם זאת, באופן מצטבר, חלו הפחתות בכל המזהמים העיקריים בשיעור של 57% עד 94% מאז 2012.
נרשמה עלייה של 45% בחומרים מסרטנים חשודים או ידועים במפרץ חיפה בשנת 2024, בעקבות עלייה בפליטות ממכון טיהור השפכים חיפה (מנוע בעירה של ביו-גז נדגם לראשונה), תחנת הכוח חיפה, וכרמל אולפינים. עם זאת, באופן מצטבר, חלה הפחתה של 87% מאז 2012.
בשנת 2024, פליטות NMVOC עלו ב-3% (עם עלייה בכרמל אולפינים, בית הזיקוק, ומכון טיהור השפכים חיפה), בעוד שמבחינה מצטברת מאז 2012, חלה הפחתה של 90% בפליטות אוויר.
בחלקקי PM10, נרשמה עלייה של 44% בשנת 2024, שמקורה בתחנת הכוח חיפה. עם זאת, באופן מצטבר, חלה הפחתה של 61% מאז 2012.
בתחמוצות חנקן, נרשמה עלייה של 9% בשנת 2024 בעקבות פעילות תחנת הכוח חיפה. עם זאת, באופן מצטבר, חלה הפחתה של 57% מאז 2012.
בעקבות בחינה מקצועית של איגוד ערים להגנת הסביבה חיפה, משרד הגנת הסביבה בוחן בימים אלו את טענות האיגוד כי דיווח פליטות בנזן ממפעל "גדיב", חלק מקבוצת בז"ן, אינו שלם וכי הפליטות גבוהות יותר מהמדווח. תפורסם הודעה על ממצאי הבדיקה.
אזורי התעשייה בצפון אשדוד
באזורי התעשייה בצפון אשדוד, נצפו המגמות הבאות בשנת 2024:
עבור חומרים מסרטנים חשודים או ידועים, נרשמה הפחתה של 17% בשנת 2024, בעיקר עקב הפחתות בפליטות מ"אדמה אגן" ו"מפעלי עופרת כורונס". באופן מצטבר, חלה הפחתה של 84% מאז 2012.
עבור NMVOC, נרשמה עלייה של 8% בפליטות בשנת 2024 (עקב עלייה של 45% בפליטות מ"סולבר מוצרי חלבון"). באופן מצטבר, חלה הפחתה של 8% מאז 2012. יש לציין שבשנים 2024 ו-2025, מפעל "סולבר" חרג בדגימות ארובה עבור הקסאן ו-TOC, וכתוצאה מכך, המשרד יזם הליכי אכיפה נגד מפעל "סולבר".
עבור חלקיקי PM10, נרשמה עלייה של 16% בשנת 2024, שמקורה בתחנת הכוח אשכול ובבית הזיקוק לנפט אשדוד. באופן מצטבר, חלה הפחתה של 77% מאז 2012.
עבור תחמוצות חנקן, נרשמה הפחתה של 32% בשנת 2024 בעקבות ירידה בתחנת הכוח אשכול. באופן מצטבר, חלה הפחתה של 76% מאז 2012.
עבור תחמוצות גופרית, נרשמה עלייה של 101% בשנת 2024, בעקבות ממצאי דגימת ארובה מפתיעה בבית הזיקוק לנפט אשדוד. באופן מצטבר, חלה הפחתה של 93% מאז 2012.
פריקת מלחים בשפכי מכוני טיהור שפכים
85% משפכי מכוני טיהור שפכים משמשים להשקיה חקלאית, ולכן המלחים הנמצאים בשפכים מגיעים לקרקעות חקלאיות.
בשנת 2024, כמות המלחים בשפכי מכוני טיהור שפכים עלתה ב-13%, והגיעה ל-209 אלף טון כלורידים ונתרן. העלייה מוסברת בעלייה של כ-70% בשאיבת מי הכנרת המלוחים יחסית בהשוואה לשנת 2023, בעוד שכמות המים המותפלים ירדה ב-7%. בנוסף, חלה עלייה של 5% בצריכת מים ביתיים ותעשייתיים.
מאז 2016, חלה עלייה מצטברת של 41% בכמות המלחים בשפכי מכוני טיהור שפכים. הדבר מוסבר בעלייה של 19% בצריכת מים ביתיים ותעשייתיים מאז 2016 ועלייה בשאיבת מי הכנרת, שכן רוב עונות החורף בשנים האחרונות היו עשירות בגשמים.
פליטות במהלך תקלה
בשנת 2024, 77 מפעלים, המהווים כ-14% מכלל מדווחים ל-PRTR, דיווחו על פליטות או השפכים עקב תקלה. חלה עלייה של 1% בפליטות והשפכים הללו במהלך תקלות בשנת 2024. הפליטות הגדולות ביותר אירעו בפלטפורמת כריש של אנרג'יאן ישראל בע"מ, מפעלי זכוכית פיניקיה בירוחם, ומפעלי ים המלח.
השפעות מלחמת "חרבות ברזל"
דו"ח זה אינו מציג את ההשפעות הישירות של הלחימה, אלא רק את ההשפעות העקיפות.
כלי שיט בנמלים – עקב מלחמת "חרבות ברזל", מספר כלי השיט הפוקדים את נמלי ישראל ירד, ומשך השהייה הממוצע של כלי שיט בנמל קוצר. כתוצאה מכך, הפליטות ירדו ב-34%.
שריפות יער – השטח שנשרף בשריפות יער בשנת 2024 גדול פי שלושה מהשטח שנשרף בשנת 2022, ומוטל חלקית על המלחמה בקו העימות הצפוני.
גזי פלואור – בשנת 2024, חלה עלייה של 30% בפליטות גזי פלואור (עלייה של 1 MtCO2e), המשמשים לקירור, ייצור שבבים, מערכות כיבוי אש וייצור מגנזיום. הדבר נבע מהוראה זמנית לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול, המאפשרת ייבוא גזי פלואור לצורכי ביטחון או להגנה על חיי אדם.
פסולת בניין – בשנים 2023-2024, חלה ירידה של כ-10% בכמות פסולת הבניין שטופלה בתחנות מעבר ובמתקני מיחזור. ירידה זו מיוחסת למלחמת
