הוועדה לתכנון מדיניות חוץ ויחסי ציבור, בראשות ח"כ משה טורפז (יש עתיד), התכנסה ביום ראשון לדיון על המערכת הכלכלית בעזה. החלק הראשון של הישיבה התקיים בדיון פתוח, ואילו החלק השני היה מסווג.
הוועדה ביקשה ללמוד מנציגי משרד הביטחון, משרד החוץ, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), צה"ל ובנק ישראל על מאפייני המערכת הכלכלית בעזה, הכוללת מזומן, בנקאות, תשלומי משכורות, עסקים, כסף דיגיטלי, הברחות, המנגנונים הפיננסיים הבינלאומיים של רשת חמאס בחו"ל ועוד. הוועדה ביקשה גם לבחון מהי הנחיית הממשלה בנושא, ואילו צעדים ננקטים לפירוק המערכת הכלכלית בעזה ורשת חמאס בחו"ל.
יו"ר הוועדה ח"כ טורפז אמר כי על פי חומרים גלויים, במהלך המלחמה עזה קיבלה סיוע בינלאומי בהיקף של כ-7 מיליארד דולר – יותר מהסיוע השנתי שישראל מקבלת באופן שוטף. סיוע זה הועבר בעיקר דרך ארגוני האו"ם, אך גם באמצעות כספים אמריקאיים. הוא הוסיף כי כלכלת עזה שלובת-מערכות בכלכלה הישראלית, כאשר השקל הוא המטבע הנפוץ ביותר בעזה, וכי עד 7 באוקטובר 2023, בנק ישראל סיפק מזומן חדש לרצועה להחלפת שטרות בלויים.
יו"ר הוועדה ח"כ טורפז ציין עוד כי עלות שיקומה של עזה מוערכת ב-50–70 מיליארד דולר – יותר מסך הסיוע הרשמי שהרשות הפלסטינית קיבלה מאז הסכמי אוסלו. הוא ציין כי מאז יוני 2010, בעקבות אירועי המרמרה, ישראל הקלה משמעותית את המצור. הדבר, לדבריו, איפשר את צמיחת כלכלת עזה, אך כתוצאה מכך גם חיזק את יכולות הטרור שלה.
איהוד לוי, שבעבר עמד בראש יחידה במוסד שעסקה במאבק בטרור באמצעים כלכליים, פירט את מקורות המימון של חמאס. בין היתר, הוא הסביר כי מלבד "מזוודות הכסף" המוכרות, קטאר מממנת את חמאס בעזה ובחו"ל בדרכים שונות. חמאס מקבל כספים גם מאיראן, מהאחים המוסלמים, ודרך מיסים פנימיים.
נציג המל"ל ציין כי הם מודעים לכך שחמאס הצליח באמצעים שונים לרכוש משאבים ולהתחזק, וכי נעשו מאמצים עקביים לאורך השנים לעקוב אחר ערוצי הסיוע ולהפחית את יכולתו של חמאס לצבור כוח דרכם. הוא ציין כי גם סיוע הומניטרי תרם להתחזקות חמאס. לצד צוותים בין-משרדיים העוסקים בנושא, ישנו מאמץ בהובלת המל"ל המתמקד בנתיבי מימון זרים, לדבריו.
נציגי בנק ישראל הבהירו כי בנקים ישראליים אינם פועלים ישירות מול רצועת עזה, וכי הפעילות הקיימת מתבצעת רק מול בנקים ברשות הפלסטינית. הם הוסיפו כי הפעילות הבנקאית מול הרשות היא בעיקרה עניין פוליטי וביטחוני, ולא החלטה פנימית של הבנקים.
נציג משרד החוץ דיווח כי מאז 7 באוקטובר – ואף לפני כן – קיימת הנחיה למנוע התעצמות של חמאס. המשרד מתמקד בעיקר בצמיחה הכלכלית של חמאס בחו"ל, עוקב אחר פעילות גיוס הכספים ומנסה למנוע הגעת כספים לעזה. חלק ממאמצי המשרד כוללים קמפיינים דיפלומטיים שמטרתם לשכנע מדינות זרות להגדיר את חמאס כארגון טרור. הוא ציין כי עד 7 באוקטובר 2023, כ-40 מדינות עשו זאת, ומאז הצטרפו חמש נוספות. יו"ר הוועדה ח"כ טורפז הצביע על כך שמשמעות הדבר היא שיותר מ-150 מדינות אינן רואות בחמאס ארגון טרור, וכינה זאת "סטטיסטיקה מזעזעת".
לסיכום, יו"ר הוועדה ח"כ טורפז אמר: "ישות שמבצעת מתקפה בהיקף של שתי אוגדות, על בסיס מודיעין, המשלבת כוחות קרקעיים וימיים עם ארטילריה, לא פועלת רק עם כפכפים וקלצ'ניקובים; היא פועלת כמנגנון דמוי-מדינה, עם הרבה כסף – כסף שהועבר, בין היתר, על ידי מדינת ישראל. ההחלטות הנוכחיות לפתוח מחדש את רצועת עזה ללא קביעה מי יחליף את חמאס הן חלק גדול מהבעיה. אנו נמצאים במציאות חדשה ובעייתית מאוד ברצועת עזה.
"כך לא מנהלים מלחמה כלכלית. הבעיה המרכזית היא חוסר ההחלטות. אם רוצים את הרשות הפלסטינית – אז הרשות. אם רוצים את מצרים – אז מצרים. כישלון ההחלטה משמעו שחמאס ממשיך לשלוט, בעוד קטאר וטורקיה נכנסות דרך ערוצים רשמיים. זוהי דוגמה לכישלון דיפלומטי", אמר.
