ירושלים, 16 בפברואר 2026 (TPS-IL) – כלכלת ישראל צמחה ב-3.1% בשנת 2025, מה שמסמן התאוששות מהצמיחה הצנועה של השנה הקודמת, בעוד המדינה ממשיכה לנווט את ההשלכות של מלחמת עזה, כך עולה מנתונים שפרסם היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אולי הדבר הבולט ביותר הוא שישראל השיגה צמיחה החורגת מהממוצע החזוי של ה-OECD למדינות החברות, למרות, ולא בזכות, נסיבותיה הנוכחיות.
שיעור הצמיחה ייצג האצה משמעותית מ-1.0% הצמיחה שנרשמה ב-2024, אז הושפעה הכלכלה באופן ניכר מהסכסוכים עם חמאס, חיזבאללה, החות'ים מתימן ואיראן. התמ"ג לנפש עלה ב-1.7% בעוד האוכלוסייה גדלה ב-1.4%, והביא את התוצר לנפש ל-208,900 שקל (67,600 דולר) במחירים שוטפים.
מגזר העסקים הניע חלק ניכר מהצמיחה הכלכלית, כאשר התפוקה גדלה ב-3.4% לעומת צמיחה של 2.1% ב-2024. ההתאוששות הייתה בולטת במיוחד ברבעון האחרון של 2025, כאשר התמ"ג זינק ב-4.0% במונחים שנתיים מותאמים עונתית לעומת הרבעון השלישי, לאחר עלייה חזקה של 12.7% ברבעון הקודם.
פעילות ההשקעות התאוששה בחוזקה לאחר התכווצות בתקופת המלחמה. ההשקעה בהון קבוע קפצה ב-8.1% לשנה לאחר ירידה של 5.5% ב-2024. בניית מגורים הובילה את ההתאוששות עם עלייה של 16.0%, והפכה ירידה חדה של 17.4% בשנה הקודמת. ההשקעה במכונות וציוד עלתה ב-12.6%, בעוד ההשקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת טיפסה ב-11.3%.
הצריכה הפרטית גדלה בקצב מתון יותר של 2.6%, ירידה מ-3.9% צמיחה ב-2024, מה שמצביע על כך שהמשקי בית נותרו זהירים. הצריכה הפרטית לנפש עלתה רק ב-1.2% לשנה, והרבעון הרביעי הראה התכווצות של 3.6% בצריכה הפרטית במונחים מותאמים עונתית.
צמיחת התמ"ג לנפש של ישראל ב-1.7% עלתה על ממוצע התחזית של ה-OECD של 1.3% למדינות החברות ב-2025.
עם זאת, מתחת לנתוני הצמיחה הכוללים מסתתרת מציאות שברירית יותר.
עליות הצריכה הצנועות לנפש וההתכווצות ברבעון הרביעי מרמזים על כך שהמשקי בית נותרים זהירים לגבי סיכוייהם הכלכליים למרות ההתאוששות הרחבה יותר.
ואילו ההוצאה הביטחונית ירדה ב-1.3% לאחר הזינוק יוצא הדופן של 36% בשנה שעברה, הרמות הנוכחיות נותרות גבוהות בהרבה מהנורמות שלפני המלחמה, ובכך למעשה נקבע בסיס חד ויקר יותר לעלויות הביטחון הלאומי. הוצאות הביטחון המוגברות באופן קבוע מגבילות את יכולת הממשלה להשקיע בסדרי עדיפויות אחרים, גם כאשר הגירעון הכולל – למרות שהשתפר ל-5.2% מהתמ"ג מ-8.1% – נותר גבוה באופן מסוכן בסטנדרטים של כלכלה מפותחת.
הסקטור החיצוני הראה חיוניות מחודשת כאשר יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-5.9% לאחר ירידה של 4.7% ב-2024. התיירות סיפקה נקודת אור, כאשר יצוא שירותי התיירות זינק ב-26.6% עם חזרת המבקרים לאחר תקופת הסכסוך האינטנסיבי. ללא יהלומים וחברות סטארט-אפ, היצוא גדל ב-6.1%. היצוא התעשייתי, ללא יהלומים, התקדם ב-6.5% לאחר ירידה של 3.7% בשנה הקודמת.
הוצאות הצריכה הציבורית גדלו ב-1.7%, האטה דרמטית מהזינוק של 11.8% ב-2024. הצריכה הקשורה לביטחון ירדה ב-1.3% לאחר שעלתה באופן דרמטי ב-36.0% ב-2024 עקב הוצאות המלחמה, כולל פיצוי על שירות מילואים ועלויות לחימה. הלשכה לסטטיסטיקה ציינה כי בעוד 2025 עדיין כללה הוצאות ביטחון מעל לנורמה, היא ייצגה מתינות יחסית לעומת הרמות יוצאות הדופן של השנה הקודמת.
המצב הפיסקלי של הממשלה השתפר אך נותר מתוח. הגירעון התקציבי הכולל הסתכם ב-110.0 מיליארד שקל (35.63 מיליארד דולר), או 5.2% מהתמ"ג, ירידה מ-161.9 מיליארד שקל (52.44 מיליארד דולר), המהווים 8.1% מהתמ"ג ב-2024. הגירעון בחשבון השוטף הצטמצם ל-4.3% מהתמ"ג מ-6.5% בשנה הקודמת.
