כותרת: מדענים ישראלים ואמריקאים פיתחו שתל ביולוגי שיכול להחליף זריקות אינסולין
תקציר: מדענים מהטכניון פיתחו שתל ביולוגי חדשני המבוסס על תאים מהונדסים המסוגלים לייצר אינסולין באופן רציף בגוף, ללא דחייה חיסונית. הטכנולוגיה, שפורסמה ב-Science Translational Medicine, מבטיחה מהפכה בטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות נוספות.
ירושלים, 15 בפברואר 2026 (TPS-IL) — מדענים ישראלים ואמריקאים פיתחו שתל ביולוגי שעשוי להחליף בעתיד את הצורך בזריקות אינסולין. גישה חדשה זו לטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות מאפשרת לתאים טיפוליים לתפקד לטווח ארוך בתוך הגוף ללא דחייה חיסונית.
הטכנולוגיה, שפותחה על ידי צוות בינלאומי בהובלת הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, מבוססת על שתל חי המייצר אינסולין באופן רציף מתוך הגוף.
סוכרת מסוג 1, הידועה גם כסוכרת נעורים או סוכרת תלוית אינסולין, מתרחשת כאשר הגוף אינו מסוגל לייצר אינסולין. סוכרת מסוג 2 מתפתחת כאשר הגוף אינו משתמש באינסולין כראוי או אינו מייצר מספיק ממנו. חולי סוכרת מסוג 1 נאלצים להסתמך על זריקות תת-עוריות תכופות או משאבות אינסולין, טיפולים הדורשים ניטור מתמיד ויכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום, במיוחד עבור ילדים ובני נוער. השתל רלוונטי בעיקר לחולי סוג 1, מכיוון שהוא מחליף את הפונקציה החסרה של ייצור אינסולין בגוף. אנשים עם סוכרת מסוג 2 עדיין מייצרים לעיתים אינסולין כלשהו, ולכן מצבם ניתן לטיפול תכוף באמצעות תרופות, שינויים באורח החיים או טיפול אינסולין חלקי.
ברחבי העולם, כ-9.2 מיליון אנשים בכל הגילאים חולים בסוכרת מסוג 1, על פי נתונים שפרסם הפדרציה הבינלאומית לסוכרת בשנת 2025. הפדרציה חזתה שמספר זה יעלה ל-14.7 מיליון עד שנת 2040.
מאמצים להחלפת זריקות אינסולין בשתלי תאים נחקרו במשך שנים, אך רובם נכשלו מכיוון שמערכת החיסון תוקפת תאים מושתלים, הורסת אותם או הופכת אותם ללא יעילים. גישות אחרות מסתמכות על חיישנים חיצוניים, משאבות או תרופות מדכאות חיסון, המגבילות את השימוש ארוך הטווח בהן.
השתל החדש נועד להתגבר על מכשולים אלו. הוא מתפקד כלבלב מלאכותי אוטונומי העשוי מתאים חיים מהונדסים, החשים ישירות את רמות הגלוקוז ומשחררים אינסולין לפי הצורך, ללא מכשירים חיצוניים או התערבות מתמשכת. החידוש המרכזי טמון באופן שבו התאים הללו מוגנים בתוך הגוף.
"זו למעשה מפעל לייצור תרופות בתוך הגוף," אמר ד"ר שדי פרה מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון. "השתל יודע מתי נדרש אינסולין ומשחרר את הכמות המדויקת בזמן הנכון."
צוות המחקר עטף את התאים מייצרי האינסולין במבנים גבישיים מהונדסים במיוחד, המגנים עליהם מפני התקפה חיסונית. בניגוד לקפסולות פולימריות קונבנציונליות המשמשות בשתלים קודמים, ההגנה מבוססת הגביש יציבה מכנית ובררנית חדירות, המאפשרת לגלוקוז, חמצן, חומרים מזינים ואינסולין לעבור דרכה, תוך חסימת תאים חיסוניים.
"ההגנה הגבישית היא מה שמאפשר לשתל לתפקד לאורך זמן," הסביר פרה. "בלעדיה, מערכת החיסון הייתה הורסת את התאים הטיפוליים."
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם מדענים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), הפקולטה לרפואה של הרווארד, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת מסצ'וסטס. יעילות השתל הודגמה במספר מודלים של בעלי חיים, שם הוא שמר על ויסות גלוקוז לאורך תקופות ממושכות ללא דיכוי חיסוני. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי המוערך Science Translational Medicine.
פרה ציין כי הפרסום מהווה אבן דרך אישית ומדעית, והדגיש כי הפרויקט החל במהלך מחקר הפוסט-דוקטורט שלו בארצות הברית בשנת 2018. "לראות אותו מתפתח לפלטפורמה מלאה ומופיע על שער כתב עת כזה הוא סגירת מעגל דרמטית עבורי," אמר.
מעבר לסוכרת, החוקרים מציינים כי השתל מייצג פלטפורמה טיפולית רחבה יותר ולא פתרון למחלה אחת בלבד. מכיוון שהמערכת יכולה לספק באופן רציף תרופות ביולוגיות מתאים חיים, ניתן להתאים אותה למצבים כרוניים אחרים. מצבים כמו המופיליה, הדורשים מתן קבוע של פקטורי קרישה, עשויים להפיק תועלת מאספקה קבועה ומווסתת עצמית המיוצרת ישירות בתוך הגוף. באופן רחב יותר, הטכנולוגיה מייצגת סוג חדש של "תרופות חיות", שבהן שתלים מהונדסים פועלים כמפעלי תרופות אוטונומיים המסוגלים לייצר חלבונים טיפוליים לפי דרישה.
למרות שהטכנולוגיה טרם נבדקה בבני אדם, פרה אמר כי התוצאות עד כה תומכות במעבר לניסויים קליניים. "הראינו ביצועים חזקים במודלים של בעלי חיים. אנו מקווים לעבור לניסויים קליניים בעתיד הקרוב," הדגיש.
"זוהי תזוזת פרדיגמה דרמטית," אמר פרה. "אני מקווה שהממצאים שלנו יתורגמו לטיפולים שישפרו ויאריכו את חייהם של מיליוני חולים ברחבי העולם.
