מאת פסח בנסון ועומר נובוסלסקי • 5 בנובמבר 2025
ירושלים, 5 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — גם בזמן מלחמה, הורים יכולים למלא תפקיד קריטי בהגנה על ילדיהם, כך עולה ממחקר חדש. המחקר מראה שתמיכה רגשית הורית יכולה להגן על ילדים מפני חרדה ובעיות התנהגות – גם כאשר ההורים עצמם נפגעו טראומטית – ממצא שלא הודגם בבירור בעבר, הודיעו חוקרים ישראלים ואמריקאים ביום רביעי.
המחקר, בהובלת ד"ר מור קלייניקוב ופרופ' דנה לסרי מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עמיתים מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת ייל, מדגיש כיצד אסטרטגיות הוריות ספציפיות מסייעות לילדים להתמודד עם לחץ קיצוני. הורים שמדברים בפתיחות על רגשות, מקשיבים בתשומת לב, מאמתים רגשות ומציעים כלים להתמודדות, יכולים להפחית את המחיר הרגשי של מלחמה.
"מחקר זה מציע אחד המבטים הראשונים בזמן אמת כיצד הורים יכולים לסייע לילדיהם לווסת רגשות במהלך מלחמה", אמרה קלייניקוב ל"שירות העיתונות של ישראל". "מצאנו שכאשר הורים חווים תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ילדיהם נוטים יותר להראות קשיים רגשיים או התנהגותיים, אך ניתן לכוונן תוצאה זו. באופן ספציפי, הורים המסייעים באופן פעיל לילדיהם לנהל רגשות, באמצעות שיחות תומכות ומקבלות, יכולים להגן עליהם מפני חלק מההשפעה הפסיכולוגית של המלחמה. במילים אחרות, גם תחת לחץ קיצוני, האופן שבו הורים מדברים עם ילדיהם על רגשות עושה הבדל אמיתי. זה מדגיש את התפקיד העוצמתי של הקשר הורה-ילד כמקור לחוסן עבור ילדים, גם כאשר הנסיבות הסובבות טראומטיות."
המחקר, שפורסם בכתב העת המקצועי International Journal on Child Maltreatment, התמקד במשפחות בישראל בעקבות סכסוך ישראל-חמאס ב-7 באוקטובר 2023. החוקרים סקרו 318 הורים לילדים בגילאי 5-18, רובן נשים, בגיל ממוצע של 40. משפחות רבות הושפעו ישירות: 32% דיווחו על נפילת רקטה בסמוך, 28% איבדו קרוב משפחה, 16% היו בנות זוג של חיילי מילואים, ו-6% התמודדו עם איומים ישירים על חייהם.
הממצאים הראו ש-28% מההורים עמדו בסף הקליני להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ילדים להורים עם תסמיני PTSD חמורים היו בסיכון גבוה יותר לחוות חרדה, תוקפנות, בעיות שינה וקשיים רגשיים אחרים. התובנה החדשנית: גם הורים במתח גבוה או שעברו טראומה יכולים להגן על ילדיהם אם הם משתמשים באסטרטגיות תמיכה רגשית אדפטיביות, הידועות כוויסות רגשי בין-אישי (IER). IER הוא כאשר אדם – כמו הורה – מסייע לאדם אחר לנהל את רגשותיו באמצעות תמיכה, הקשבה והכוונה, ובכך מפחית לחץ או חרדה.
כשנשאלה על טכניקות ספציפיות בתוך IER שהיו יעילות במיוחד בהפחתת חרדה או בעיות התנהגות אצל ילדים, אמרה קלייניקוב ל-TPS-IL: "שתי אסטרטגיות בלטו: פריקת רגשות וקבלה. פריקת רגשות פירושה לעודד ילדים לבטא את רגשותיהם בפתיחות, למשל, להזמין אותם לדבר על מה שמפחיד או מכעיס אותם במקום להשאיר את הרגשות הללו בפנים. קבלה כרוכה בסיוע לילדים להכיר בכך שרגשות שליליים הם תגובות טבעיות למצבים קשים, מבלי לנסות מיד 'לתקן' או לדכא אותם."
לילדים שהוריהם השתמשו בגישות אלו היו פחות בעיות רגשיות והתנהגותיות. "המחקר מראה שיש משהו שאנחנו יכולים לעשות, גם בתנאים קשים", אמרו החוקרים. "ניתן לתת להורים כלים מעשיים לתמוך בילדיהם רגשית ולסייע במניעת בעיות פסיכולוגיות בדור הבא."
הממצאים מציעים גם דרכים מעשיות לתמוך במשפחות באזורי סכסוך. תוכניות הורות מודעות טראומה יכולות ללמד הורים אסטרטגיות אדפטיביות גם כאשר הם מתמודדים עם PTSD. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לשלב טכניקות אלו בטיפול הן להורים והן לילדים, תוך התייחסות לטראומה הורית והגנה על ילדים מפני לחץ משני. ארגונים קהילתיים וקבוצות הומניטריות יכולים לספק משאבים נגישים – סדנאות, מדריכים או קבוצות תמיכה – המראים להורים דרכים פשוטות לסייע לילדיהם לנהל רגשות בזמן משברים.
"השלב הבא שלנו הוא לבחון את אותן משפחות לאורך זמן. אספנו נתוני מעקב מאותם הורים כ-7 חודשים לאחר תחילת המלחמה, ואנו בוחנים כעת האם ההשפעות המגנות הללו של ויסות רגשי בין-אישי נמשכות לאורך זמן. אנו רוצים גם להבין כיצד בריאות הנפש של ההורים משתנה ככל שהסכסוך נמשך, וכיצד שינויים אלו משפיעים על רווחת הילדים. בסופו של דבר, זה יעזור לנו לזהות אילו משפחות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר ומתי התערבויות נחוצות ביותר", אמרה קלייניקוב ל-TPS-IL.
היא הוסיפה כי פרויקט מחקר נפרד של האוניברסיטה העברית פועל להתאמת תוכנית הורית שתסייע להורים לבנות מיומנויות ויסות רגשי חזקות יותר בזמן משברים.
החוקרים הדגישו שהורים אינם צריכים להיות "מושלמים" כדי לעזור לילדיהם. הורות תומכת עובדת גם כאשר הורים נאבקים; הקשבה ויצירת מרחב לרגשות הם הדברים החשובים ביותר.
"אספקת כלים נגישים ומבוססי ראיות להורים יכולה לעשות הבדל אמיתי – לא רק בזמן מלחמה, אלא גם בזמני לחץ מתמשך", אמרו החוקרים.
