מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 20 באוגוסט 2025
ירושלים, 20 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — ישראל נערכת לבצע את השתלת חוט השדרה האנושי הראשונה בעולם באמצעות תאים של המטופל עצמו, פריצת דרך רפואית שעשויה לאפשר למטופלים משותקים לעמוד וללכת שוב, כך הודיעה היום (רביעי) אוניברסיטת תל אביב. הניתוח, הצפוי בחודשים הקרובים, יתקיים בישראל ומסמן אבן דרך היסטורית ברפואה הרגנרטיבית.
על פי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ-15 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים עם פגיעות בחוט השדרה, כאשר הרוב נובעות מגורמים טראומטיים כמו נפילות, תאונות דרכים ואלימות.
כיום, פגיעות בחוט השדרה אינן ניתנות לריפוי מלא, ולכן הטיפול מתמקד בייצוב המטופל, מניעת נזק נוסף ומקסום התפקוד. הטיפול הראשוני כולל לעיתים קרובות קיבוע של עמוד השדרה, הפחתת דלקות, ולעיתים ניתוח לתיקון שברים או להקלה על לחץ. השיקום כולל פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, וכן אביזרי עזר כמו כיסאות גלגלים וסדים. בעוד שטיפולים ניסיוניים – כולל תאי גזע ומכשירים רובוטיים – נחקרים, אף טיפול עדיין אינו משחזר באופן אמין את תפקוד חוט השדרה המלא.
פגיעות בחוט השדרה הן מהפגיעות האנושיות הבודדות שבהן הגוף אינו יכול להתרפא באופן טבעי, והרקמה מורכבת מבנית ורגישה ביותר.
"חוט השדרה מעביר אותות חשמליים מהמוח לכל חלקי הגוף. כאשר הוא נקטע על ידי טראומה – כמו תאונת דרכים, נפילה או פציעת קרב – השרשרת נשברת. חשבו על כבל חשמלי שנותק: כאשר שני הקצוות כבר לא נוגעים, האות לא יכול לעבור, והמטופל נשאר משותק מתחת לפגיעה", הסביר פרופסור טל דביר, ראש המרכז לביוטכנולוגיה רגנרטיבית ע"ש סגול והמרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, המוביל את המאמץ. דביר הוא גם המדען הראשי בחברת מטריסלף (Matricelf), חברת הביוטק הישראלית שמסחרית את הטכנולוגיה.
בניגוד לרקמות אחרות, נוירוני חוט השדרה אינם יכולים להתחדש באופן טבעי, ובמשך הזמן, רקמת צלקת חוסמת אותות שנותרו. ההליך החדש נועד להחליף את החלק הפגוע בחוט שדרה שגודל במעבדה, אשר יתמזג עם רקמה בריאה מעל ומתחת לפגיעה. מחקרים בבעלי חיים בחולדות הראו תוצאות מרשימות, כאשר בעלי החיים החזירו לעצמם את היכולת ללכת כרגיל.
החדשנות החלה לפני כשלוש שנים, כאשר המעבדה של דביר יצרה חוט שדרה אנושי תלת-ממדי מותאם אישית במעבדה. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Advanced Science, הראו כי עכברים עם שיתוק כרוני החזירו לעצמם את המוביליות לאחר שקיבלו את השתלים המהונדסים.
ההליך מתחיל בתאי דם מהמטופל, אשר מתוכנתים מחדש לתאים דמויי תאי גזע המסוגלים להפוך לכל סוג תא. רקמת שומן נאספת גם ליצירת פיגום הידרוג'ל מותאם אישית, אליו מתפתחים התאים דמויי הגזע למבנה של חוט שדרה. רקמה מהונדסת זו מושתלת לאחר מכן, מחליפה אזורים מצולקים ומחברת מחדש את מערכת העצבים.
לפני מספר חודשים, פרופ' דביר וצוותו קיבלו אישור ראשוני ממשרד הבריאות הישראלי לניסויי "שימוש חמלה" בשמונה מטופלים, מה שהופך את ישראל למדינה הראשונה שמנסה הליך זה. "זהו ללא ספק עניין של גאווה לאומית. הטכנולוגיה פותחה כאן בישראל, באוניברסיטת תל אביב ובמטריסלף, ומראשית הדרך היה ברור לנו שהניתוח הראשון אי פעם יבוצע בישראל, עם מטופל ישראלי", אמר דביר.
הטכנולוגיה סוחרה לאחר מכן דרך מטריסלף, אשר הוקמה בשנת 2019 תחת הסכם רישוי עם חברת העברת הטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, רמות.
"אבן דרך זו מסמנת את המעבר ממחקר חלוצי לטיפול בחולים. השימוש בתאים של כל מטופל מבטל סיכוני בטיחות מרכזיים וממקם את מטריסלף בחזית הרפואה הרגנרטיבית. הליך ראשון זה הוא יותר מפריצת דרך מדעית; זהו צעד לקראת שינוי תחום רפואה שנחשב זמן רב כבלתי ניתן לטיפול", אמר מנכ"ל מטריסלף, גיל حکים.
הוא הוסיף, "אם טיפול זה יצליח, הוא עשוי להגדיר סטנדרט טיפול חדש בתיקון חוט השדרה, ולטפל בשוק של מיליארדי דולרים ללא פתרונות יעילים כיום. אנו גאים שישראל מובילה את המאמץ הגלובלי הזה ומחויבים לחלוטין להביא חדשנות זו למטופלים ברחבי העולם."
"המטרה שלנו היא לעזור למטופלים משותקים לקום מכיסאות הגלגלים שלהם. ניסויי המודל בבעלי חיים הראו הצלחה יוצאת דופן, ואנו מקווים שהתוצאות בבני אדם יהיו מבטיחות באותה מידה", אמר דביר.
