ירושלים, 20 ביולי 2025 (TPS-IL) — מדוע אנו פועלים לעיתים באופן אימפולסיבי, גם כאשר הדבר נוגד את האינטרסים שלנו? חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים חשפו תובנות חדשות המראות כי גודל התגמול הצפוי מגביר באופן ישיר את האימפולסיביות, המונעת על ידי מנגנונים מוחיים ספציפיים הקשורים לדופמין.
המחקר, בהובלת פרופ' ערן לוטם מהמרכז לחקר המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא (ELSC), שפורסם בכתב העת Biological Psychiatry, חושף שככל שהתגמול הצפוי יקר יותר, כך קשה יותר להתנגד לפעולה מוקדמת – גם כאשר המתנה הייתה מניבה תוצאות טובות יותר. ממצאים אלו מאתגרים תפיסות מסורתיות של אימפולסיביות כחוסר שליטה עצמית או חוסר רציונליות בלבד, ומזהים אותה כתולדה צפויה של האופן שבו המוח מעבד ערך.
"הממצאים שלנו מראים שהתנהגות אימפולסיבית נובעת מהטיה פבלובית – תגובה מוחית אוטומטית לתגמולים בעלי ערך – הדוחפת אותנו לפעול לפני שאנו חושבים," אמר פרופ' לוטם. "זו לא רק כשל בוויליפאוור, אלא מנגנון מובנה שמעוצב על ידי אסוציאציות נלמדות."
כדי לבחון זאת, הצוות תכנן ניסוי בו המשתתפים נדרשו לעכב תגובות כדי לקבל תגמולי מים בגדלים שונים. תגמולים גדולים יותר עוררו באופן משמעותי יותר פעולות מוקדמות, מה שחשף כי אימפולסיביות גדלה עם ערך התגמול הצפוי.
באופן מכריע, החוקרים השתמשו בפוטומטריית סיבים ואופטוגנטיקה כדי לנטר ולתפעל את שחרור הדופמין בסטריאטום הגחוני, אזור מוחי קריטי ללמידת ערך וקבלת החלטות. גישה זו סיפקה עדות סיבתית ישירה לכך שפעילות דופמין חוזה ומניעה התנהגות אימפולסיבית, במיוחד כאשר צפויים תגמולים בעלי ערך גבוה.
בנוסף, הצוות פיתח מודל חישובי חדשני המשלב את ההטיה הפבלובית הזו במסגרות למידת חיזוק. מודל זה לוכד בצורה מדויקת יותר כיצד דינמיקת דופמין והערכת תגמולים משתלבים ליצירת אימפולסיביות.
ממצאים אלו מקדמים את ההבנה של אימפולסיביות על ידי הסבר המנגנון המקשר בין ציפיית תגמול, איתות דופמין ופעולות מוקדמות.
למסגרת חדשה זו יש השלכות חשובות על טיפול בהפרעות שליטה על דחפים כגון ADHD, הימורים והתמכרות. לדוגמה, התערבויות יכולות לכוון לווסת את איתות הדופמין או לשנות ציפיות תגמול כדי להפחית פעולות מוקדמות והרסניות-עצמית.
תובנות לגבי מנגנוני אימפולסיביות עשויות לסייע בתכנון סביבות – כגון הגדרות חינוכיות, סביבות עבודה או דיגיטליות – הממזערות פעולות מוקדמות על ידי שליטה באופן הצגת תגמולים או ציפייתם, ובכך מקדמות בחירות טובות יותר לטווח ארוך.
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המבוקר Biological Psychiatry.
