מאת TPS-IL • 5 בינואר 2026
ירושלים, 5 בינואר 2026 (TPS-IL) — שבב ביולוגי שפותח במכון ויצמן למדע בישראל עשוי לקצר באופן דרמטי את הזמן הנדרש לניתוח תגובת מערכת החיסון האנושית לנגיפים חדשים, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה על ידי המכון.
הטכנולוגיה מיועדת למפות במהירות תגובות נוגדנים ועשויה להפוך לכלי מרכזי בהיערכות למגפות עתידיות.
השבב פותח במעבדתו של פרופ' רועי בר-זיו בחודשים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה, כאשר חוקרים ברחבי העולם מיהרו להבין נגיף עם מעט נתונים קיימים. לדברי מכון ויצמן, הצוות זיהה שכלי ניסוי שפותחו במקור למחקר בסיסי יכולים להיות מותאמים כדי לענות על צרכי בריאות ציבור דחופים. ממצאיהם פורסמו לאחרונה בכתב העת המוערך Nature Nanotechnology.
“במהלך המגפה, הבנו שכלים שפותחו על ידי המעבדה שלנו יכולים לשמש למחקר נגיפים ולהפוך לרלוונטיים באופן מיידי”, אמר בר-זיו.
באופן מסורתי, זיהוי אילו נוגדנים מזהים נגיף דורש ייצור חלבונים ויראליים אחד אחד ובדיקה כיצד הם מגיבים עם סרום אנושי, תהליך שיכול לקחת ימים ואף שבועות. מעבדות מסוימות מסתמכות על מערכות מיקרו-פלואידיות כדי לזרז זאת, אך מערכים אלו דורשים משאבות מורכבות ובקרה מכנית מדויקת.
השבב החדש עוקף מגבלות אלו. במקום להשתמש בחלבונים מיוצרים מראש, הוא מייצר חלבונים ויראליים ישירות על פני השטח הסיליקוני שלו. כל אזור בשבב מכיל הוראות DNA מודפסות המקודדות חלבון ויראלי ספציפי או מקטע שלו. כאשר חוקרים מוסיפים תערובת ביוכימית המאפשרת סינתזת חלבונים, השבב מייצר עשרות אנטיגנים ויראליים בו-זמנית, ללא צורך בתאים חיים או ציוד מורכב.
על ידי שימוש בפחות מטיפת אחת של סרום דם, מדענים יכולים לצפות כיצד נוגדנים נקשרים לכל אנטיגן בנפרד. לדברי המכון, הדבר מאפשר לחוקרים לשחזר "טביעת אצבע חיסונית" אישית, המראה לא רק אם נוגדנים קיימים, אלא גם עד כמה הם מגיבים לחלקים שונים של הנגיף.
כדי לבחון את המערכת, החוקרים ניתחו דגימות דם מאנשים שהחלימו מקורונה והשוו את התוצאות למבחנים סטנדרטיים. הם מצאו שהשבב יכול לזהות תגובות נוגדנים עדינות שבשיטות מסורתיות לעיתים לא זוהו. הניסויים גם חשפו שתגובות חיסוניות השתנו באופן משמעותי בין אנשים, כולל הבדלים באופן שבו נוגדנים הגיבו לווריאנטים של הנגיף.
“אם מחר תפרוץ מגפה חדשה, נוכל לקחת את הרצף הגנטי של אותו נגיף, לייצר את החלבונים שלו על השבב, ולבדוק נוגדנים באופן מיידי. זהו כלי עוצמתי להפליא להיערכות”, אמר בר-זיו.
קבוצת המחקר משתפת כעת פעולה עם המרכז הרפואי שיבא כדי לעקוב אחר תגובות חיסוניות לאורך זמן אצל אנשים שהחלימו מקורונה.
לדברי מכון ויצמן, שילוב נתונים אלו עם ההיסטוריה הרפואית של המטופלים עשוי לתמוך בפיתוח חיסונים וטיפולים ממוקדים יותר. הצוות גם בוחן כיצד ניתן להשתמש במודלים של בינה מלאכותית יחד עם השבב כדי להאיץ את תכנון ובדיקת נוגדנים מהונדסים.
נושאים קשורים
