מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 15 בינואר 2026
ירושלים, 15 בינואר 2026 (TPS-IL) — כאשר הטיפול בסרטן ילדים מסתיים, ההשלכות הרגשיות לעיתים קרובות נמשכות זמן רב לאחר מכן, כך עולה ממחקר ישראלי חדש המצביע על מצוקה פסיכולוגית מתמשכת הן אצל שורדים והן אצל הוריהם, יותר משנה לאחר סיום הטיפול.
המחקר, שנערך במשותף על ידי אוניברסיטת בר-אילן ומרכז רפואי שיבא ברמת גן, מצא שתסמינים של דחק פוסט-טראומטי, חרדה ודיכאון נותרו נפוצים זמן רב לאחר ההחלמה. הממצאים מדגישים את הנטל הפסיכולוגי ארוך הטווח של סרטן ילדים, גם לאחר השגת החלמה רפואית.
על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-400,000 ילדים ובני נוער חולים בסרטן מדי שנה. שיעורי ההישרדות השתפרו באופן דרמטי בעשורים האחרונים, אך הם משתנים באופן חד בין אזורים. במדינות בעלות הכנסה גבוהה, יותר מ-80 אחוז מהילדים שאובחנו עם סרטן שורדים חמש שנים, אך באזורים עניים יותר, שיעורי ההישרדות נמוכים מ-30 אחוז.
את המחקר הובילה מאיה ירדני, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן ופסיכולוגית בכירה במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים בבית החולים שיבא. את המחקר פיקחו פרופ' דלית מודן-משה משיבא ופרופ' אילנית חסון-אוחאיון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Pediatric Research.
החוקרים הדגישו כי טראומה בסרטן ילדים אינה נובעת מאירוע בודד אלים, אלא מחשיפה ממושכת לפחד, פרוצדורות רפואיות פולשניות, אשפוזים חוזרים ואי-ודאות מתמדת. חוויות אלו עלולות להותיר צלקות רגשיות מתמשכות אצל ילדים ובני משפחותיהם.
“גם לאחר סיום הטיפול, ילדים והוריהם יכולים להמשיך לחוות רמות גבוהות של דחק, חרדה ודיכאון”, אמרה חסון-אוחאיון, העומדת בראש מעבדת פסיכולוגיית שיקום באוניברסיטת בר-אילן. “סרטן ילדים הוא מסע משותף של אי-ודאות ופחד. המחקר שלנו מראה עד כמה קריטי לבצע סקירה הן אצל הילדים והן אצל ההורים ולספק תמיכה רגשית מתמשכת לאורך זמן רב לאחר ההחלמה.”
בניגוד למצבים רפואיים רבים אחרים, סרטן ילדים נחווה במשותף על ידי ילדים ומטפליהם. הורים מלווים את ילדיהם באבחון, טיפול והחלמה, ומשתפים את תחושת האיום המתמדת ואובדן השליטה. לאורך זמן, חשיפה משותפת זו יכולה להיתרגם למצוקה פסיכולוגית מתמשכת עבור שני הצדדים.
כדי לבחון השפעות אלו, ערכו החוקרים מחקר חתך שכלל 118 שורדי סרטן ילדים בגילאי 7 עד 21, יחד עם הוריהם. כל המשתתפים היו לפחות שנה לאחר סיום הטיפול. תסמינים של דחק פוסט-טראומטי, חרדה ודיכאון הוערכו באמצעות שאלונים מאומתים, לצד נתונים רפואיים וסוציו-דמוגרפיים שנאספו מתיקים רפואיים.
על ידי איסוף מידע הן מילדים והן מהורים, המחקר אפשר השוואות ישירות בין חוויותיהם המדווחות של השורדים לבין תפיסות הוריהם. התוצאות הראו כי מצוקה פסיכולוגית נותרה נפוצה מאוד במהלך תקופת ההחלמה, וכי תסמינים של טראומה, חרדה ודיכאון נוטים להיות קשורים זה לזה באופן הדוק.
ממצא בולט אחד היה כי הערכות ההורים לגבי מצבם הרגשי של ילדיהם היו לעיתים קרובות קשורות באופן חזק יותר לרמות הדחק של ההורים עצמם מאשר לתסמינים המדווחים על ידי הילדים. הדבר מרמז כי טראומה הורית שלא נפתרה עלולה להשפיע על האופן שבו רווחת הילדים מתפרשת במהלך מעקב.
החוקרים ציינו כי לממצאים יש השלכות חשובות על הפרקטיקה הקלינית. לטענתם, מעקב ארוך טווח באונקולוגיית ילדים צריך להתרחב מעבר לניטור בריאות פיזית ולכלול הערכה פסיכולוגית מתמשכת הן של השורדים והן של הוריהם. מתן משקל רב יותר לדיווחים עצמיים של ילדים ומתן תמיכה פסיכו-סוציאלית מותאמת לאורך כל תקופת ההחלמה יכולים לשפר משמעותית את התוצאות ארוכות הטווח עבור משפחות.
לממצאי המחקר יש השלכות מעשיות ברורות לטיפול בסרטן ילדים. בתי חולים ומרפאות יכולים ליישם סקירות פסיכולוגיות ארוכות טווח הן עבור שורדים והן עבור הוריהם, מתוך הכרה כי דחק, חרדה ודיכאון לעיתים קרובות נמשכים זמן רב לאחר הטיפול. מתן תמיכה פסיכו-סוציאלית ממוקדת – כגון ייעוץ, טיפול משפחתי וקבוצות תמיכה – יכול לסייע הן לילדים והן למטפלים להתמודד עם אתגרים רגשיים מתמשכים. יתרה מכך, המחקר מצביע גם על כך שהקלינאים צריכים לתת עדיפות לדיווחים עצמיים של ילדים לגבי רווחתם, שכן תפיסות ההורים עשויות שלא לשקף תמיד את חוויית ילדם.
המדענים עורכים כעת מחקר המשך הבוחן האם פסיכותרפיה ממוקדת טראומה להורים של שורדי סרטן ילדים יכולה להפחית תסמינים ארוכי טווח ולשפר את רווחת המשפחה הכוללת.
נושאים קשורים
