מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 20 באוקטובר 2025
ירושלים, 20 באוקטובר 2025 (TPS-IL) — מחקר בינלאומי חדש בהובלת מדענים ישראלים וגרמנים חשף מערכת חלבונים שעשויה להסביר מדוע חולי סרטן המעי הגס מסוימים אינם מגיבים לכימותרפיה.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Molecular Oncology, פותחים פתח לטיפולים מותאמים אישית ויעילים יותר לאחד הסרטנים הקטלניים בעולם.
סרטן המעי הגס הוא הגורם השלישי המוביל למוות מסרטן בעולם. בהתאם לשלב המחלה, הוא מטופל בדרך כלל בשילוב של גישות, כגון כימותרפיה, טיפול בקרינה, אימונותרפיה, ניתוח, טיפול ממוקד וטיפול פליאטיבי.
בעוד שכימותרפיה נותרה אבן יסוד בטיפול, חולים רבים סובלים מעמידות לתרופות המגבילה את יעילותה. במטרה להבין מדוע, מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, University Medicine Magdeburg, ואוניברסיטת Otto-von Guericke ניתחו דגימות גידולים ורקמות בריאות מ-32 חולי סרטן המעי הגס, תוך שילוב ריצוף מתקדם, ניתוח היסטולוגי ומודלים של גידולים שמקורם בחולים.
הצוות – בהובלת פרופ' מיכל ליניאל, פרופ' אור כחלון והחוקרת קרן זהר מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' אולף ד. קאהלרט וד"ר מרקו שטקר מ-University Medicine Magdeburg – זיהה תפקיד מכריע למערכת חלבונים הידועה כטרנספורטר ציסטין/גלוטמט, או Xc-. מערכת זו מסייעת לתאי הסרטן לנהל עקה חמצונית ולהתנגד למוות תאי מתוכנן, ובכך מאפשרת לגידולים לשרוד כימותרפיה.
"המחקר שלנו מראה את הכוח של שילוב נתונים ספציפיים לחולה עם מודלים פונקציונליים," אמרה ליניאל. "גישה זו לא רק מזהה מה הופך את הגידול של כל חולה לייחודי, אלא מראה לנו היכן הסרטן פגיע ביותר."
החוקרים התמקדו בגן SLC7A11 (הידוע גם כ-xCT), שהיה מבוטא יתר על המידה באופן עקבי בדגימות גידולים. בשיתוף פעולה עם גן שותף, הוא יוצר את הטרנספורטר Xc- – מנגנון מולקולרי המאפשר לתאי הסרטן לספוג ציסטין ולהוציא גלוטמט, ובכך לשמור על האיזון הדרוש להישרדות תחת לחץ טיפולי.
כאשר מדענים שיבשו את מערכת הטרנספורטר הזו בניסויים במעבדה ובאורגנואידים שמקורם בחולים, הגידולים הפכו רגישים יותר לכימותרפיה. הם גם גילו "חתימה" חלבונית ייחודית על פני תאי הגידול שיכולה לשמש כביומרקר לחיזוי אילו חולים צפויים לעמוד בטיפולים סטנדרטיים.
"ממצאים אלה יכולים לסייע בתכנון טיפולים חדשים שיהיו יעילים יותר ומותאמים אישית יותר, ויציעו תקווה לחולים המתמודדים עם מחלה הרסנית זו," אמר קאהלרט.
המחקר גם מדגיש את חשיבות הפרופטוזיס, סוג של מוות תאי מתוכנן שתאי הסרטן מתחמקים ממנו לעיתים קרובות. מכיוון שמסלולים מולקולריים זהים מעורבים בהגנה על נוירונים, החוקרים מאמינים שלממצאיהם עשויות להיות השלכות מעבר לסרטן המעי הגס, וייתכן שישפיעו על מחקרים של סוגי סרטן אחרים והפרעות נוירולוגיות.
לדברי הצוות, ניתוחים ביו-אינפורמטיים שבוצעו על ידי קרן זהר היו קריטיים לבידוד גורמים ספציפיים לחולה המניעים עמידות לתרופות. על ידי השוואת כל דגימת גידול לדגימה בריאה מאותו חולה, החוקרים הצליחו להתגבר על השונות הטבעית בין גידולים ולזהות הבדלים מולקולריים מדויקים הקשורים לתוצאות הטיפול.
הגילוי ממצב את הטרנספורטר Xc- כיעד טיפולי חיזוי ומחזק את הפוטנציאל של פרמקוגנומיקה מותאמת אישית – חקר האופן שבו גנים משפיעים על תגובת אדם לתרופות – להנחות את הטיפול בסרטן בעתיד.
"ככל שנבין יותר את ה'טביעות אצבע' המולקולריות המגדירות כל גידול, כך נתקרב לטיפולים שבאמת מתאימים לחולה, ולא רק למחלה," אמרה ליניאל.
הגילוי עשוי לסייע לרופאים לחזות עמידות לכימותרפיה, להנחות טיפול מותאם אישית, ולעורר פיתוח תרופות חדשות החוסמות את הטרנספורטר Xc-. מכיוון שמסלולים זהים משפיעים על הישרדות נוירונים, הממצאים עשויים לסייע גם במחקר על מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
