מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 11 באוגוסט 2025
ירושלים, 11 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — מדענים ישראלים גילו שחסימת חלבון ספציפי עשויה לעצור מחלה כואבת הקשורה לאלרגיה למזון לפני שהיא מתחילה. הממצא, עליו הודיעה אוניברסיטת תל אביב ביום שני, עשוי להוביל לטיפולים ממוקדים לדלקת ושט אאוזינופילית (EoE) שיחסכו מהחולים תסמינים קשים ודיאטות מגבילות.
המחלה – דלקת בוושט – משפיעה על כ-1 מתוך 2,500 אנשים. התלקחויות נגרמות מתגובה אלרגית חריגה למזונות מסוימים או טריגרים סביבתיים המובילים לדלקת ושינויים ברקמות בוושט. ללא טיפול, הצטלקות צרה את רוחב הוושט, מה שמקשה וכואב לבלוע מזון. במקרים קיצוניים, הוושט עלול אף להיקרע.
אין לה תרופה, והיא מטופלת בעיקר באמצעות דיאטה ותרופות.
אך מדענים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון שנטרולו עשוי למנוע את הופעת ה-EoE.
המחקר, שנערך בפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות ע"ש גרא של האוניברסיטה, התמקד בחלבון thymic stromal lymphopoietin (TSLP). החוקרים מצאו שחסימתו במודלים ניסיוניים מנעה את המחלה לחלוטין או הפחיתה באופן דרמטי את חומרתה. ממצאיהם פורסמו ב-Allergy, כתב עת שנבדק על ידי עמיתים.
"דלקת ושט אאוזינופילית, או EoE, היא סוג של אלרגיה למזון. זוהי דלקת כרונית של הוושט הנגרמת מתגובה חיסונית חריגה למזון – בעיקר חלב, ביצים, חיטה, אגוזים, דגים ועוד," אמר פרופ' אריאל מוניץ, שהוביל את המחקר יחד עם סטודנט הדוקטורט אניש דסילבה. "המחלה מאופיינת בהצטברות של אאוזינופילים, סוג של תאי דם לבנים שאינם נוכחים בדרך כלל בוושט בריא."
תסמינים כוללים קשיי בליעה, כאבי חזה ובטן, מזון שנתקע בגרון, ובילדים – עיכובים בגדילה. EoE קשורה לעיתים קרובות לאסתמה ואטופיק דרמטיטיס. טיפולים נוכחיים כוללים דיאטות הדחה קפדניות או פורמולות מבוססות חומצות אמינו, עם יעילות מוגבלת.
"בעשור האחרון, חלה עלייה מדאיגה בשכיחות ה-EoE ברחבי העולם, כולל בישראל," אמר מוניץ. "אנו חוקרים את המחלה לעומק כדי להבין את מעורבותם של רכיבים שונים של מערכת החיסון בהתקדמותה. רכיבים אלו עשויים לשמש כיעדים לטיפול עתידי במחלה זו, וגם להפרעות אלרגיות אחרות."
מחקר קודם ממעבדתו של מוניץ פיתח מודל ניסיוני המשכפל תסמיני EoE בבני אדם. בהתבסס על עבודה זו, הצוות התמקד בתאי אפיתל – השכבה החיצונית המגנה המצפה את הוושט. "במצבים אלרגיים, תאי אפיתל מפרישים חומרים שונים בתגובה למפגש עם אלרגן, וחומרים אלו מפעילים את שרשרת האירועים המניעים את התהליך הדלקתי שאנו חווים כהתקף אלרגיה," הסביר מוניץ.
החוקרים הבחינו שתאי אפיתל במודל ה-EoE שלהם הפרישו רמות גבוהות של שני חלבונים: IL-33 ו-TSLP. הם גם מצאו תאי חיסון ברקמת הוושט עם קולטנים לשני החלבונים, מה שמרמז שכל אחד מהם עשוי למלא תפקיד בהתפתחות המחלה. כדי לזהות איזה חלבון היה משפיע יותר, הצוות השתמש בהנדסה גנטית ליצירת מודלים חסרי חלבון אחד בכל פעם.
התוצאות היו מרשימות: הסרת IL-33 השפיעה מעט, אך הסרת TSLP הובילה לשיפור ניכר – במקרים רבים, המחלה כלל לא התפתחה. טיפולים בנוגדנים שנועדו לנטרל TSLP הפיקו תוצאות דומות, עם הפחתות משמעותיות בתסמינים. ניתוח גנטי וביואינפורמטי נוסף אישר ש-TSLP פועל כ"מווסת מפתח" של תהליך המחלה.
"ממצאים אלו מרמזים ש-TSLP אינו רק מעורב, אלא מרכזי בהנעת EoE," אמר מוניץ. "אנו יודעים שחברות תרופות מפתחות כעת מגוון נוגדנים המכוונים לחלבונים הגורמים למחלה, תחת הקטגוריה הרחבה של טיפולים ביולוגיים, כולל נוגדנים נגד TSLP. אנו מאמינים שנוגדנים אלו יכולים לשמש כטיפול יעיל ל-EoE."
המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם ד"ר חן ורול מבית החולים איכילוב, פרופ' מארק רותנברג מבית החולים לילדים בסינסינטי, וחברת התרופות אסטרהזנקה.
אם ניסויים קליניים עתידיים יאשרו את הממצאים, נטרול TSLP עשוי להציע טיפול ממוקד ופחות מכביד לחולים, שעשוי למנוע שנים של אי נוחות ומגבלות תזונתיות.
"EoE גורמת לסבל משמעותי והיא הופכת נפוצה יותר ויותר ברחבי העולם," אמר מוניץ. "המחקר שלנו מציע תקווה אמיתית לטיפול שמתמודד עם המחלה במקורה.
